הקפה של הבוקר - שהפך כל יום לרגוע

עוד פעם הוא נשלח הביתה.

הוריו של אריק כבר היו מיואשים. לא היה שבוע שהוא לא נשלח הביתה לעונש, ולא היה חודש שהוריו לא התייצבו בבית הספר לשיח עם המורה הממורמר ממעללי בנם.

אבל הפעם זה היה אחרת לגמרי. המורה לא היה מוכן יותר להמשיך במצב הזה.

"ניסיתי בכל הדרכים", הסביר המורה להוריו של אריק, "ניסיתי בטוב, עם פרסים וממתקים ועידודים, וניסיתי גם עם עונשים ואיומים, אבל שום דבר לא עזר. אריק מפריע  בשיעורים, משמיע קולות, רב עם חברים, ומה לא?".

ההורים נאנחו בקולניות. "מה אתה רוצה שנעשה?", שאל האב.

"אני מציע שתיקחו אותו לאבחון", אמר המורה.

"אני לא מאמינה בזה!", אמרה האם והניפה את ידה בביטול.

"אז אולי כדאי לתת לו ריטלין?", הציע המורה בזהירות.

האב משך בכתפיו. "מאיפה אני אשיג ריטלין, עכשיו?", רטן.

גם האם לא נראתה מרוצה מהרעיון. "בבקרים הבית שלנו לחוץ מאוד", אמרה, "אי אפשר יהיה להשגיח באופן רציני שאריק יקח את הכדור בכל יום. אה, הרעיון הזה לא מעשי". 

המורה חשב כמה רגעים, ואז הבזיק בראשו רעיון.

"אני מוכן לסייע לכם בעניין הזה", אמר המורה, "אני אשיג לכם את הריטלין, וגם אהיה אחראי שאריק ייקח מדי יום את הכדור, מה אתם אומרים?".

"ממש לא!", פסק האב נחרצות, "אינני מוכן בשום פנים ואופן שהתלמידים בבית הספר ידעו שהבן שלי לוקח כדורים. זה לא בא בחשבון! תשכח מזה".

המורה חייך ואמר: "אבא של אריק, לא חשבתי לרגע לתת לבנך את הכדור לעיני כל תלמידי הכיתה. יש לי תכנית מעולה שתפתור לנו את כל הבעיות, וגם תשמור על כבודו ומעמדו החברתי של אריק'לה".

אביו של אריק שילב את ידיו וסימן בעיניו שהוא מוכן לשמוע.

וכה הציע המורה: "בכל יום, לפני השיעור הראשון, אבקש מאריק ללכת לחדר המורים ולהכין לי כוס קפה. שם, בתא שלי, יחכה לו הריטלין. אריק יטול שם את הכדור מבלי שאיש יראהו, ואז ישוב אל הכיתה עם כוס הקפה עבורי מבלי לעורר כל חשד, מה אתם אומרים?".

ההורים היססו מעט, אך לבסוף הסכימו. מה יעשו? העיקר שה"תכשיט" שלהם ילמד משהו ויפסיק להישלח הביתה לעונש.

האב הביט בעיני המורה, ואמר: "אני מסכים לעניין הזה, אבל בתנאי אחד. שכל הסיפור הזה עם הריטלין בא ממך בלבד. אנחנו", הוא הצביע עליו ועל אשתו - "לא בעסק הזה!".

המורה הנהן לאות הסכמה, והמפגש הסתיים.

למחרת הסביר המורה בעדינות לאריק את התוכנית החדשה, ואריק שיתף פעולה.

כדורי הריטלין המתינו לאריק בחדר המורים, בתאו של המורה. מדי בוקר הוא היה יוצא לחדר המורים, וכעבור מספר דקות שב עם כוס קפה עבור המורה. איש לא הבחין במשהו חשוד.

וראה זה פלא. מאז שהחל תהליך צריכת הריטלין, המצב בכיתה נעשה רגוע. אריק לא היה עצבני, לא רב עם חברים, לא הפריע בשיעורים ולא נזרק הביתה. האווירה הייתה נעימה והמורה לימד בשלווה.

* * *

כעבור חודש ימים, אמו של אריק ניגשה אליו והתעניינה איך בכיתה.

"מצוין!", השיב אריק.

"המורה מרוצה ממך?", שאלה אמו.

השיב אריק: "כן, מרוצה מעל המצופה".

אמו העמידה פני מופתעת וביקשה: "ספר לי מה קרה".

וכה סיפר אריק: "בכל בוקר המורה שולח אותי להכין לו כוס קפה. אני נכנס לחדר המורים, מכין לו קפה, ואז אני לוקח כדור מהתא שלו ושם לו בקפה, ומהרגע שהמורה שותה את הקפה - הכל נהיה רגוע!"...

* * *

זכור: כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו.

הבה נהיה אנחנו ה"מבוגר" עבור ילדינו.