סלבס בהתחזקות

"אל תתנו לסבב הזה להפוך לעוד הסכם שתיקה": הפוסטים החמים של עידן עמדי

הפעם במדורנו 'סלבס בהתחזקות - הפוסטים החמים' עידן עמדי משתתף בצער משפחות ההרוגים מהאסון במירון, מתגעגע לימי מנחם בגין, מספר על סבו שהיה בנאי ומודה שבניו יורק חש בבדידות הכי גדולה שיכולה להיות

אא

 

 

כל ישראל ערבים זה לזה.

סבי ז״ל היה בנאי. למעשה הבית בו נולדתי וגדלתי נבנה על ידו או יותר נכון להגיד בשתי ידיו.

לפני כשנה וחצי הגיעו למשרד שלנו צמד אנשים, ישראלים טובים ויקרים וספרו לי על החברה בה הם עובדים קרוב לעשרים שנה.

באותה פגישה הם דברו על חשיבות הדרך, צניעות ואהבת הארץ ולא היה בהם גרם ציניות.

הם שבו את ליבי באותה פגישה.

מאז זכיתי להכיר אנשים מדהימים, קצר הדף מלהכיל את כמות הטוב שהם עושים בארץ היפה שלנו.

בשקט, בלי להתרברב על כל הצלחה, ביד ולב פתוחים הם הקימו ובנו חברה שהיא מקום ראשון כמעט בכל פרמטר בענף הבניה,

משביעות רצון הלקוח ועד ההיקף הלא רגיל של בניית נכסים למגורים.

אתם שואלים את עצמכם למה אני מספר לכם את זה?

כי באותה פגישה חשבתי על הבית ההוא בירושלים שסבא בנה,

14 אחים ואחיות גידלו שם משפחות, יצרו חיים, חלומות וזיכרונות.

אני מאמין שסבא בנה את הבית הזה מכל הלב שלו.

וגם לדמרי אני מאמין.

שיהיה לנו בהצלחה.

 

 

אני אוהב לכתוב בנסיעה.

אני יודע שזה לא פרט חשוב לציון אבל יש משהו בתנועה, בנוף שמתחלף מבעד לחלון,

שגורם למילים לטפטף ממני.

ואולי בעצם זה הטבע שלנו בני האדם,

חייבים להיות בתנועה בכדי להרגיש,

מתקשים לעכל שמתישהו כל זה יגמר,

שהזמן קצר, שההווה הוא הדבר החשוב ביותר.

שכל תפקידנו זה לתת ללב להתכווץ ולהתרחב.

אחרי הכול בשביל זה אנחנו כאן.

׳לב פועם הוא רמז שאנחנו בחיים.׳

 

ב2012 טסתי בפעם הראשונה בחיי לניו-יורק.

כרטסנו זוג כרטיסים, אחד למנהל שלי בזמנו אבי ואחד לי.

פרט קטן שאבי שכח לספר לי הוא שהוא חושש מטיסות.

כשעה לפני הטיסה הוא מחליט לוותר על ׳התענוג׳ ומשאיר אותי לטוס לבד.

בסביבות 2 לפנות בוקר אני נוחת בשדה התעופה הניורקי, ומחפש מונית שתיקח אותי למלון.

אני אדם שאוהב את הלבד שלו מאוד אבל באותו לילה הרגשתי זר בעיר הגדולה הזו, ובודד מאוד.

 

 

געגוע לדברים הקטנים, לחבק, לגעת, לאהוב.

מה צריך יותר תגידו?!

 

אמנם קצת באיחור (היה שבוע עמוס ברוך השם), לפני שבוע בערך קיבלתי סרטון וברכה בערבית מבלוגר מהאימרויות שמאזיןל׳זוכר כמעט הכל׳ על רקע הבניין הגבוה בעולם שנמצא בדובאי.

לקח לי רגע להבין את האירוע, החברים היקרים ממשרד החוץ עזרו לי.

מאותו שיתוף בסטורי אני מקבל הודעות מכל מדינות ערב,

גם ממדינות שנקראות ׳מדינות אוייב׳, מסתבר שהאזרחים שם צמאים ורוצים בשלום ושולחים מילים חמות לכל עם ישראל.

 

ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז״ל אמר פעם ש׳גם המובן מאליו, צריך שיאמר לפעמים.

אני לא מדינאי וקטונתי מלהבין את מסכת השיקולים, כאבי הבטן והלחצים שעוברים על המנהיגים שלנו בטח בימים מטורפים כמו אלה.

אבל יש לי בקשה בשם משפחות השבויים והנעדרים,

אל תתנו לסבב הזה להפוך לעוד הסכם שתיקה.

תדרשו את המובן מאליו.

תסתכלו על הפנים שלהם ותבטיחו שתעשו הכל להשיבם.

כי הם הפרטים שמעידים על הכלל.

ומי שמפקיר חללים בשדה הקרב,

עוד יפקיר את הפצועים ועתידו להפקיר את החיים.

תגיות:עידן עמדיפוסטים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה