5 דרכים להוציא מהבית חפצים שהילד רוצה שיישארו

ילדים רבים קשורים בעבותות לחפצים שהם מוצאים ברחוב, או ליצירות שיצרו.

כשההורים רוצים לעשות סדר ולהשליך את החפצים הללו, הילדים מתרעמים.

מה באמת לעשות?

לפניכם כללים ל: "איך להוציא את החפצים הללו מהבית".

1. אל תזלזלו בחפץ של ילדכם – יתכן שהוא הרבה מאוד בשבילו, גם אם כלום בשבילכם

ראשית, אל תזלזלו! אל תחשבו שאם החפץ לא שווה עבורכם, אז גם לילדכם הוא אמור להיות "לא שווה".

העריכו את מה שילדכם אוהב, ודאגו שלא יישמע שאתם אומרים לשכנים: "אוף, איך אני נפטרת מהשטויות שלו?".

2. הקצו לילד מקום לחפצים שאוהב – הראו לו שאתם מפרגנים מכל הלב

לא די בכך שאסור לזלזל בחפץ שהילד אוהב, כדאי גם להתלהב!

כן, פנו לו מקום לחפצים שלו, להראות לו שמה שחשוב לו, חשוב גם לכם.

3. בדקו יחד עם הילד מה כן ומה לא – זה לא כלום, זה הרבה בשבילו!

אל תחליטו במקומו מה להשליך ומה לא.

הראו לו שתם המקום בתוך הקופסה שהקצבתם לו, או בתוך המגרה, והשאירו לו את הבחירה מה להשאיר ומה להשליך.

הסבירו לו יפה ובכבוד שאין מקום בבית לכל דבר, לכן גם אתם מחליטים מה להשאיר בבית לפי סדר עדיפויות.

4. תנו לו עצות טובות לגבי האוספים שלו, אבל רק ממקום שהוא מבקש ושיוסיף לו

לא כל ילד אוהב עצות. אבל אם נותנים אותן בעקיפין וגם  בחן, הילדים מקשיבים להן.

שאלו אותו אם רוצה שתייעצו לו, ואז הסבירו לו מדוע לדעתכם לא כדאי שיאסוף חפצים מסוימים, כי הם מסוכנים, מלכלכים, מתפזרים.

תנו לו עצה מה לעשות אם מאוד אוהב דבר מה, אבל הדבר גדול ולא מתאים לבית (אולי לשים במחסן, אולי בגינה, אולי בפינה שליד החצר).

5. הראו לילד כמה קשה גם לכם להיפרד – סביר  שיבין וכבר לא יתמרד

ספרו לילד, בשעת מעשה, על הכד המופלא שקבלתם מההורים, שעמד בפינת הבית כל השנים.

הסבירו לו שעכשיו הוא כבר שבור בצדדים, ותופס מקום, ואינכם יכולים להשאירו בבית.

בלב כבד אתם משליכים אותו לאשפה. והילד לוקח מזה ראיה, שאתם לא סתם אומרים לו מה לעשות, אתם באמת מתלבטים באותו עניין.

מתוך הספר "5 אבני דרך בחינוך ילדים", מאת מנוחה פוקס.