הרבנית ימימה מזרחי
מטלטל: מה קיבל על עצמו עמית בירן ז"ל, שנהרג באסון הרכבל?
הרבנית ימימה משתפת ארבעה לקחים שקיבלה, גם מעמית בירן ז"ל, האב שעטף את בנו איתן והציל את חייו, ומנשי שדרות והעוטף
- הרבנית ימימה מזרחי / פרשה ואישה
- פורסם ט"ז סיון התשפ"א |עודכן
עמית בירן ובנו תום שנהרגו באסון (צילום: באדיבות המשפחה)
אתמול, בשדרות, נשים מספרות לי על היום שאחרי: הילדים שפתאום חוזרים להרטיב, הנשים ההרות שהרגישו פחד נורא. אני מדברת עם שני, אמא של עידו הקטן , מיאנה להינחם על בנה כי איננו , עידו המתוק שמותו ערער גם את הביטחון שחשו אנשים בממ"ד הממוגן. ושוב אני מתפעלת מהעובדה שנשים באות - ללמוד! איזו תכונה יהודית מדהימה! לא נצא מכל הפחד הזה מבלי שנלמד משהו!
אז כך התחלתי את השיעור, אתמול, במתנ"ס שדרות, אחרי אלון דוידי, ראש העיר המתמודד ביותר אולי במדינה הזו:
אז מה למדנו מאסון ה....
והפעם- הרכבל.
תגידו לי באמת. איזו הסתברות יש, שברכבל שכוח בקצה איטליה יסעו שישה ישראלים, שלושה דורות – סבים, הורים, ילדים? במהלך הנסיעה, הכבל נקרע והרכבל קרס מגובה של 300 מטר. 14 מתוך 15 הנוסעים ברכבל נהרגו. היחיד שנותר בחיים הוא איתן בירן, בן החמש.
1. שיעור מספר אחת: אל תצפי מעצמך לחזור לשגרה כאילו כלום. אל תיבהלי כשהזוגיות לא משהו, כשהילדים עדיין לא התאפסו אחרי שנת קורונה. זה השיעור הגדול של אסון הרכבל באיטליה: אי אפשר לצפות שמשהו שעמד שנה ללא שימוש, יפעל כרגיל, כשרק נרצה. כולנו צריכים דאגה לתחזוקה מחודשת, ניסוי חוזר ועוד אחד, אל תקחו בשאננות את הזמנים הקשים שעברנו. זה לא יפעל בבת אחת. שגרה נקנית בייסורים.
2. שיעור מספר שתיים: מבין 15 נוסעי הרכבל, נשאר רק איתן משה, ילד בן 5. יודעים למה? בגלל העוטף. כשגוש פלדה ענק נופל מגובה, היחיד שיינצל יהיה זה שאביו, עמית, עטף בעת הנפילה. תודה לכם נשי ואנשי העוטף. כשפלדה נפלה משמים, הייתם שם כדי לעטוף את כולנו, פוחדים פחד מוות עבורנו , מצילים אותנו בחיבוק האצילי שלכם. תודה.
3. שיעור מספר שלוש: לא אל תדאגי ילדה!!! כמה נשים ביקשו אתמול בדמעות ברכה לרפואת הנפש של הבת/ הבן. ילדים, ממש כמו איתן משה המתוק, חזקים משחשבנו. הם יקומו מזה, בעזרת ה', בנפש שנפצעה וידעה לשוב ולצחוק ולהאמין בחיים כמו שרק ילדים יודעים.
4. ושיעור מספר ארבע, החשוב ביותר אולי: סיפר לי הרב חזקיה, רב חב"ד במילאנו, שעמית ז"ל היה מאבטח בבית הכנסת שלו. בחודש האחרון, סיפר לי הרב חזקיה, נפטר מישהו מגדולי הקהילה והרב חזקיה ביקש מבאי בית הכנסת שיקבלו משהו על עצמם, להפוך טובים יותר. בצאתו מבית הכנסת, עצר אותו בחיוך מבויש עמית, המאבטח, ואמר לו: "כבוד הרב! גם אני החלטתי לקבל על עצמי משהו. אני רוצה לקבל על עצמי לבלות יותר זמן עם המשפחה, עם סבא וסבתא, עם אשתי, עם הילדים". קיבל - ועשה. נפשו הרגישה ככל הנראה שבזמן הקצר שנותר לו כאן, אין שום דבר חשוב יותר מאשר לעטוף ולהיעטף במשפחה שלנו.
הלוואי שלמדנו.
לחצו לקריאת תהילים לרפואתו השלמה של איתן.