אל תמחק את כל הטוב שעשית, בגלל רגע אחד של כעס

בעבר, בהיותי אברך כולל בדרום, שיתף אותי אחד מאברכי הכולל בסיטואציה לא נעימה בה הוא נמצא: נושא החסד קרוב מאוד ללבו. כאשר הוא עובר ברכבו לכיוון הכולל, הוא רואה אברכים הולכים לכיוון היעד שלו. זה קורה בימים חמים, בהם ההליכה קשה ומעיקה, וכך גם בימי החורף הקרים והגשומים.

האברך גמר אומר בלבו כי לא ישאיר ולו אחד מחבריו בדרך. הוא היה נוהג לעצור בפני כל אחד מחבריו, ובלבד להקל מעליהם את המלאכה. וכך מדי יום ביומו. גם בחזור מהכולל, הוא דאג לא לצאת לביתו עד אשר יעלה האחרון לרכבו.

ברבות הזמן, נוצר קשר פתוח ביניהם. הוא היה פתוח כל כך, עד אשר אם היה הוא מתעכב לשוחח עם מישהו זולתם מחוץ לרכב, ולו למספר רגעים, היו הללו ממתינים לו ברכבו בקוצר רוח ומפצירים לעברו מחלון הרכב: "נו, מתי אתה כבר מסיים את השיחה? אנו ממהרים".

צורת ההתנהלות הזו, בחזור בעיקר, הפכה עבורו ממרגשת למעיקה. יום אחד שח לי מיודענו בכאב לבו: "הן אחת שאלתי, אותה בקשתי - לעשות חסד עם יהודי ונחת ליוצרי. מדוע עלי לשלם כזה מחיר, אשר במקרה הטוב גובל בהפרעה לפרטיותי? אני הרי לא נהג של אף אחד. פשוט יצא לי החשק להיטיב עם האחרים".

הוא חש מתוסכל – ובצדק.

המלצתי לו לשפוך שיחו בפני המשגיח הרוחני של הכולל - ואכן כך עשה. תשובתו של המשגיח הייתה עבורי מושא ללימוד עצמי לאורך החיים. כך ענה הוא לו: "ראה נא: תחושתך לגיטימית ביותר. ביקשת להיטיב עם האחר, וכתוצא קיבלת טריקת דלת.

"אם להמשיך בחסד זה, או לא - זו החלטה שלך. אמנם, על דבר אחד כדאי לך ליתן דגש: על מה שכבר עשית, שחלילה לא תצטער. כי בעת אשר עשית זאת - היה זה מתוך כוונה טובה. ובהתאם לכך גם שכרך מאתו יתברך. את מה שכבר צברת, אל תאבד. זו קופת חיסכון שלך. שמור עליה, גם אם כעת אתה לא מוצא בה עניין לשימוש".

אם תצטער על מה שעשית, הגם שכעת יש לכך הצדקה לפי אמות מידה אובייקטיביות, הרי שתהיה בגדר של "תוהה על הראשונות", וחבל לאבד את מה שכבר צברת - אם זו התועלת לאחרים, אם הסיפוק העצמי שלך בעקבות כך, ובעיקר כלפי ההשגחה בקיום מצוות והלכת בדרכיו מהתורה.

היסוד הקונפליקטואלי הזה קיים ברובנו, במערכות יחסים שונות: בין אדם לחברו, בינו לאשתו (ולהפך), ובין האדם לבוראו ("אם הייתי נולד לעולם שונה, הייתי מספיק הרבה בחיים. לצערי, איבדתי הרבה מהזמן שלי בחיים בעולם ההוא. בשנים האלה הייתי לומד/עושה כך וכך").

"תוהה על הראשונות" הוא ביטוי לאדם אשר מתחרט על היסטוריה גדושה בשביל רגע אחד של כעס, או אכזבה ממצב מסוים. נו, אתה עכשיו מבטל את מפעל ידיך בהינף יד. נגיד, אבל נגיד שאתה צודק: האם בידך להחזיר את הגלגל לאחור? זה כבר קרה. ואם זה קרה, אז ממילא אין מנוס מלבדוק היכן זה מתחבר עם פאזל החיים שלך, הגם שבעת זו הדבר הוא למורת רוחך.

כעת זה קשה, או מקומם אותך? תניח לזה. תחזור לזה בשלב מאוחר של החיים. אך אל תבטל את תועלתו וייעודו עבורך ברגע, גם אם כעת אינך מבין פשרו מהו.

כאשר מדובר בקשר של נישואין, הרי שהנושא מקבל משנה תוקף. הרב יצחק הוטנר זצ"ל מתאר את קשר הנישואין כשונה מאחרים. בכל מערכת יחסים אחרת, כאשר ישנה מתיחות, הרי שניתן לשמור על אש נמוכה.קצת תופסים דיסטנס, וקור רוח חיצוני.

בנישואין זה אחרת: או שאוהבים, או שחלילה מחלחלת שנאה. המקום הפושר של האמצע לא יכול לשכון במערך יחסים של נישואין תקינים. אם זה נראה כך על פניו, הרי שזה רק מצב צבירה זמני עד לתרחיש של התפרצות קרובה.

לעיתים, בעת מריבה בין בעל לאישה, אתה יכול לשמוע את המילים הבאות: "האמיני לי, אם רק הייתי יודע שכך תתנהגי (או תתייחסי למה שנתתי לך), בכלל לא הייתי נותן לך, או טורח בכדי לשמח אותך". במקרה קיצון, בעל שקנה מתנה לאשתו, יכול לנפצה לרסיסים בטענה שהיא לא שווה את זה.

כאן אנו פוגשים את היסוד של תוהה על הראשונות. חרטה על הטוב שעשיתי מתוך רגע של איבוד עצמי מתוך כעס, או תסכול: ראייה דיכוטומית מבלי לכלול את שאר המתרחש במערכת היחסים סביבי - וממלא את היחסים שלי עם עצמי ועם צורי (המשולש של מערכות היחסים).

המתבקש מעמנו הוא לבחון בעת שכזו את המתרחש סביבנו באופן קוגניטיבי. לא להישאב רגשית פנימה (ודווקא בקשר זוגי הסיכון קיים שבעתים), אלא לעמוד מן הצד ולהפעיל שיקול דעת, כאילו מדובר במישהו אחר, ואנו צופים בו מהצד, וכעת הוא מבקש את עצתנו.

מצב של "תוהה על הראשונות" הוא ההיפוך של המושג "תשובה". בתשובה אדם לא מתחרט על העבר, אלא מחפש כיצד לשוב ולהתחבר אליו, לצמוח מתוכו ולמנף אותו פנימה. לרוב, תשובה נתפסת בעינינו בעיקר במישור של בין אדם למקום. גם אם ידוע לנו רעיונית על בין אדם לחברו, הרי שלא תמיד אנו מוצאים את המקום הנכון ליישומו.

מערכת חיי הנישואין היא הכר הנרחב ביותר, בו ניתן לאדם לממש את התשובה של בין אדם לחברו. ואם "תוהה על הראשונות" הוא ניסיון של איבוד ההיסטוריה ברגע, הרי שבתשובה ניתנת לנו ההזדמנות ליצור היסטוריה ברגע.

אברהם כהן הוא יועץ במחלקת שלום בית של הידברות.

לפניות למחלקת שלום בית חייגו 072-2221310 או פנו למייל eliyahun@htv.co.il