מפגש מטלטל בין מציל לניצול: "אתה שלפת אותי מערימת הגופות במירון"

"השבוע, חודש לאחר האסון הנורא במירון, זכיתי בחסדי ה' להיפגש לראשונה עם אחד מהאנשים שזכיתי להציל", במילים אלו פותח את דבריו דוד בלוי, חובש בארגון 'הצלה' מד"א, שהיה בזירת האירוע והציל בחסדי ה' חיים.

"בפגישה המרגשת סיפר לי הבחור מה חש ברגעים בהם שהה בדוחק עצום כשמעליו ומתחתיו מאות אנשים. הבחור למד עד חג הפסח האחרון בישיבה בצפון הארץ, ולאחר חג הפסח החליט שהוא רוצה להתחזק בלימוד התורה, והיתה לו תחושה שכאשר יגיע לישיבה חדשה – הוא יוכל להתחיל במרץ את החיזוק ולשקוע באהלי התורה.

"הבחור הלך ונבחן בישיבה טובה במרכז הארץ, ובערב ל"ג בעומר קיבל טלפון עם הבשורה משמחת שהוא התקבל, ולאחר חג השבועות יגיע ללמוד בה. בעקבות שיחת הטלפון, חש הבחור שהוא רוצה להתפלל בציונו של רשב"י ביום ההילולא, כהכנה טובה לקראת החיזוק בישיבה החדשה.

"הוא היה בהדלקה של האדמו"ר מתולדות אהרן, ובשביל היציאה משם הוא נמצא בתוך דוחס של מאות אנשים בלי אפשרות לזוז לשום מקום, עד שהוא הרגיש שהוא כבר לא שורד, וכשהוא רואה את כל זה למול עיניו, הוא אומר לעצמו במילים הללו ברגעיו הכמעט אחרונים: "ריבונו של עולם אני רואה שאני עכשיו הולך למות, מילא אני בחור צעיר, אבל מה יהיה עם החיזוק שלקחתי על עצמי בלימוד?!"

"ה' שמע את נאקתו, ובאותם רגעים עברתי שם", מספר דוד בלוי, חובש בארגון 'הצלה' מד"א. "הגעתי לירידה וראיתי ערימה של אנשים. לא ניתן לתאר במילים איך זה היה נראה, ואני רואה למול עיני את הבחור היקר הזה נלחם על הנשימות האחרונות שלו, כשמעליו הרבה אנשים, ורק ראשו וידיו מציצות בחוץ, והוא מסמן לי עם היד לעזרה, באותו שבריר של שניה תפסתי אותו ומשכתי אותו בכל כוחי ובכוחות אל אנושיים שקיבלתי באותם הרגעים, כשמעליו ומתחתיו כבר כולם היו ללא רוח חיים, והשיבו את נשמתם הטהורה לבורא עולמים.

"בס"ד הקב"ה נתן לי את הזכות ואת הכוח והמוח לעשות את מה שצריך ואיפה שצריך ברגע ובזמן הנכון", מתאר בלוי, "השכבתי אותו על הרצפה מאחורי הערימה, בדקתי לו דופק וראיתי שיש דופק, וכן בדקתי והבחנתי שהוא מעורפל הכרה, מיד קרעתי את בגדיו בשביל לשלול חבלות בגופו עם מספריים שהיו עלי כעזרה ראשונה באפודה של הצלה, ולאחר ששללתי חבלות, ראיתי על ידי תיק עזרה ראשונה, פתחתי אותה ושמתי עליו מסכת חמצן בשביל לעזור לו לנשום, ומיד ביקשתי ממתנדבים נוספים שיביאו אלונקה והעלנו אותו יחד על האלונקה.

"הוא פונה לבית החולים זיו, ושם בחסדי שמים גלויים הוא התעורר וחזר לעצמו ללא פגע. הוא נרגש עד מאוד, מבין את חסדי ה' הגדולים, שהציל אותו הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, והכל בזכות אותו רצון טוב להתחזק בלימוד. כמובן שמיד לאחר חג השבועות הוא נסע והתחיל ליישם את החיזוק שלקח על עצמו בלימוד התורה בישיבה החדשה.

"אין מילים בפי רק לומר לאבא שבשמים תודה ושוב תודה על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי בסיפור המרגש הזה, ועל הזכויות הרבות שאני זוכה מידי יום בס"ד להציל אנשים, 'עד הנה עזרונו רחמיך, ואל תטשנו ה' אלוקינו לנצח'… כמה חיזוק עצום זה נתן לי באופן אישי לראות במוחשיות כמה הקב"ה מחשיב כל זיק של רצון לחיזוק", מסיים בלוי את הסיפור המרגש. "יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שנזכה תמיד להתחזק בתורה ויראת שמים טהורה".

שמואל חיות בן ה-11 שכל באסון מירון את אחיו הבכור ידידיה ז"ל, והיה אף הוא במדרון המוות תחת גופות ההרוגים. צפו בדבריו מלאי האמונה: