סערה ברשת: פייסבוק מחקה פוסט ביקורתי של ידידיה מאיר על בנט

פייסבוק חסמה בסוף השבוע פוסט שהעלה איש התקשורת ידידיה מאיר, בו שיתף טור שכתב בעיתון "בשבע" נגד יו"ר ימינה נפתלי בנט וממשלתו המתגבשת עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. למחיקת הפוסט צורפה ההודעה של פייסבוק לפיה הוא "מנוגד לכללי הקהילה שלנו לגבי פרטיות".

בעקבות החסימה, תקפו גולשים ימניים ברשת את פייסבוק. עורך "בשבע" עמנואל שילה כתב: "סתימת הפיות המאורגנת הזאת נעשית למענכם. מדובר במתקפה כוללת, לא פחות, על חופש הביטוי של מחנה הימין. אם לא תצאו נגדה, תהיו שותפים לה".

כתב "בשבע" יוני רוטנברג הוסיף: "אזהרות של ראש שב"כ מהסתה ברשתות זה נחמד, אבל אם זה הרמה לסתימת פיות כדי שהממשלה החדשה תעבור חלק – אנחנו במשבר דמוקרטי חמור".

פרשן חדשות 12, עמית סגל, התייחס לחסימתם של אנשי ימין נוספים ברשתות החברתיות, ביניהם יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה: "גם אחרוני תומכיו של יאיר נתניהו צריכים להיות מודאגים מאוד מהדבר הזה, שמדיף ניחוחות של צביעות, התחסדות וסתימת פיות".

איש תאגיד השידור "כאן", עקיבא נוביק, כתב: "הצנזורה של פייסבוק את הטור של ידידיה מאיר היא סתימת פיות במובן הכי פשוט. כל מי שתומך בחופש ביטוי, לא רק של עצמו, צריך להתקומם מההתנהלות המבהילה הזאת".

איש התקשורת החרדי קובי אריאלי, שיתף את הודעת החסימה של פייסבוק לטור של מאיר וכתב: "זו ההודעה שקיבל מפייסבוק כשפרסם טור נגד הממשלה המתגבשת. זה באמת מפחיד. אנא, חבריי ההגונים משמאל, הרימו קול מחאה".

דורון ביינהורן, יועצו לשעבר של בנט, כתב: "לא הסכמתי עם מילה בטור של ידידיה מאיר, אבל בושה וחרפה שהסירו אותו. לא הזדעזעתי ממכתב הרבנים נגד הממשלה, אין שם שום הסתה. חשוב להגיד, יש פה שיח מטורלל ברשתות, אבל החסימה של דברים לא מסיתים חמורה בדיוק כמו ההסתה עצמה".

מאיר: "הנזק שעשה בנט אדיר"

בטור, שנשא את הכותרת "ועוד נצעק ברחובות?", טען מאיר כי "למרבה הצער והכאב – ובעיקר למרבה המבוכה – יותר מדי אנשים בציונות הדתית לא מבינים, לעניות דעתי, את האירוע של ממשלת בנט-לפיד. זה חתיכת אירוע. מהגדולים שידענו. ולמרות שאצל רבים, למעשה אצל הרוב, יש סוף סוף התפכחות מבנט – עדיין יש כאלה שמתקשים להפנים. מדויק יותר: אפילו מבין המתפכחים שמתנגדים למהלך, רבים אינם מבינים את עוצמת האירוע. כמה הוא גדול. כמה הוא מכונן. כמה רב-נפגעים הוא עלול להיות. ובעיקר, כמה צריך לעשות הכול כדי שהוא לא יקרה".

מאיר הוסיף והדגיש: "רגע, עצרו: כתבתי 'לעשות הכול'. אני רוצה להבהיר מיד: דיר באלק, רצח פוליטי הוא לא בין האפשרויות. אני מגנה אלימות מכל סוג שהוא, פיזית או מילולית. אבל אתם מבינים כמה צבועה התקשורת שפתאום מזדעזעת מהשיח הפוליטי, כן? אנחנו אחרי שנה ומשהו של הסתה פרועה נגד ראש הממשלה. הייתי שם, לא אחת, בהפגנות בלפור. נכון, היו שם אלפי אזרחים טובים ואכפתיים שרצו למחות נגד נתניהו. זכותם. אבל האווירה, שבוע אחרי שבוע, באזורים הקשים של ההפגנה, למשל במתחם הכניסה לבית ראש הממשלה ברחוב עזה, ליד המחסומים, הייתה של שנאה נוראה, וכן, גם של אלימות. לפעמים חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו נתניהו היה יוצא החוצה".

בהמשך דבריו תהה מאיר על האדישות בימין נוכח ממשלת בנט-לפיד המתגבשת: "למה לא יוצאים עשרות אלפים לרחובות? איפה מנהיגי הציבור? איפה הרבנים החשובים וראשי הישיבות שהורו לתלמידיהם, רק לפני כמה חודשים, לסגור את הגמרות ולנסוע לכל רחבי הארץ כדי לעשות נפשות למען בנט? הרי ברור שלחץ ציבורי מול חברי הכנסת של ימינה היה יכול ממש לשנות את התמונה. ועם כל הכבוד לח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, ולפתחי וזמרי הנהדרים, לטלי בן ישי (היה קורע לב לראות הראיונות שלה משם. מעניין אם איילת שקד צפתה בהם, והאם היא ישנה טוב בלילה כשאמא של רותי פוגל הי"ד זועקת מול ביתה) ולעוד כמה יהודים אכפתיים שיצאו מהבית – את ההפגנות מול הבית של שקד היו אמורים לארגן המטות הגדולים של הימין. להביא אלפי אנשים בצורה מאורגנת. מועצת יש"ע, מטה מאמ"ץ, מטות ערים, נשים בירוק, נשים בכתום. סליחה אם אני מזכיר שמות של ארגונים שכבר לא פעילים, אבל בימים האחרונים אני חוזר כל הזמן לשבועות הקשים של ערב הגירוש, ואפילו אחורה יותר, לימי אוסלו, ואלה השמות שעולים לי בראש".

"אני שומע אתכם עכשיו בדמיוני אומרים: עד כדי כך? איך אתה משווה בין הגירוש הנורא של יהודי גוש קטיף וצפון השומרון, הריסת בתים, הוצאת מתים מקבריהם, לאיזו קונסטלציה פוליטית שמאפשרת הקמת קואליציית ימין-מרכז-שמאל? תירגע, ידידיה, מה הם כבר יכולים לעשות? אז זהו, שאני מסרב להירגע. קודם כול אסוציאטיבית. זה יותר מדי מזכיר את ערב הגירוש: מנהיג אולטרה-ימני שברגע אחד מתהפך לגמרי ומתכחש למצע ולבוחרים שמכוחם נבחר (שימו לב: לא התכחשות להבטחות בחירות, זה מקובל. כאן מדובר בנטישה מוחלטת של כל הדרך!). ובמקביל – תקשורת שמאתרגת ושמזהירה בכל מהדורת חדשות מפני האלימות הרצחנית של הצד הנפגע".

"דבר אחד קצת מרגיע אותי. בנט לא מוצלח כמו שרון. הוא חזק בדיבורים ובסטטוסים, פחות בעשייה. אריק שרון היה בולדוזר, בנט בולדוזר-פייסבוק. אבל זה לא באמת מרגיע, כי כבר עכשיו, הנזק שבנט עשה הוא אדיר. מסיבות אופורטוניסטיות, בגלל הפחד מבחירות חמישיות (למה הוא שולל אותן בכל תוקף? כי הוא יודע שאם יש עכשיו בחירות הוא לא עובר את אחוז החסימה), הוא פירק את הברית ההיסטורית שהחזיקה שנות דור, בין מתיישבי יהודה ושומרון ואנשי הציונות הדתית לקהל העצום של מצביעי הליכוד המסורתיים ולקהל העצום של יהדות התורה וש"ס. מדובר בפרימה של כל הגוש המאמין. הדרה שלו. החרמה שלו. העלבה שלו. גם אם הממשלה הזאת תיפול תוך זמן קצר (בעזרת ה'!), יהיה קשה מאוד לתקן את השבר, את הפגיעה".

"ולזה בנט קורא בנאומים שלו 'ממשלת האחדות'. ועוד יש יהודים תמימים שקונים את זה, כי מילים כמו 'אחדות', 'חיבור', 'ריפוי', 'ביחד' או אפילו 'אנחנו' עושות להם נעים באוזן ומכבות את חוש הביקורת".