סיון רהב מאיר: עוצמת המפגש בין אברהם פריד לאביב גפן

עוד ארבעה אירועים חשובים התרחשו השבוע, במקביל לפוליטיקה:

• אברהם פריד ואביב גפן הקימו ממשלת אחדות אמיתית. הם הופיעו השבוע פעמיים בבריכת הסולטן, ובסך הכול כ-11 אלף איש ראו אותם שרים ומדברים. קשה להפריז בעוצמת המפגש המוזיקלי ביניהם. כל אחד מהם הוא סמל של עולם תרבותי, לכאורה מנוגד. גפן אמר שם לקהל הדתי: "בעבר כתבתי עליכם משפטים מתוך בורות, ולא מתוך הבנה וידע. פגעתי גם בהרבה אנשים. אותי לימדו לומר סליחה, אז אני רוצה לומר מהבמה הזו סליחה אם פגעתי במישהו מכם". הסליחה התקבלה, במחיאות כפיים סוערות.
• מרים פרץ כבר לימדה את עם ישראל הרבה דברים. השבוע היא לימדה אותנו איך להפסיד. שני דברים היא אמרה להרצוג, אחרי שניצח אותה: "זכיתי להתמודד מול אדם יקר שאני מוקירה ומעריכה. אתם יודעים איזה כבוד זה להתמודד מול אדם ראוי?". וואו, איזה משפט מרענן ונדיר. ואז, כשיכלה להסתפק באיחולי הצלחה, בחרה לומר להרצוג ברגש: "אני מבקשת מכולם להתפלל עבורך". בטוח שלא צריך גם נשיאה חליפית?
• קשה לחשוב על מישהו שחיזק את עם ישראל במצוות תפילין יותר מתמר זנדברג. הצעת חוק ישנה שלה, נגד שידול קטינים לחזור בתשובה, נשלפה ערב הקמת הממשלה ועלתה לכותרות, בעיקר בגלל הניסוח המביך והעונש המוצע: שישה חודשי מאסר. זוהי כמובן "הצהרת חוק" ולא הצעת חוק, עם אפס סיכוי לעבור באמת, אבל מדהים איך אפשר להצית אש ויראלית בימינו. גם אש זרה הוצתה, והאיומים על זנדברג ומשפחתה הם כמובן מגונים, אבל גם אש של התלהבות. הרשת התמלאה תפילין, הרחובות התמלאו דוכני תפילין של חב"ד, ואנשים הרוויחו גם מצווה וגם לייקים. ישראלים שכבר שנים לא הניחו תפילין עשו זאת השבוע שוב, בזכות הסערה. היה מי שהציע לזנדברג להגיש עוד הצעות כאלה, נגד עוד מצוות, אבל כדאי לכולם, בכל הצדדים, לשים לב למנגנון שנחשף פה: כשאתה תוקף משהו בצורה מוגזמת, אתה בעצם מחזק אותו.
• מחדל מירון צריך להיחקר, אבל בימי השבעה התברר מחדל נוסף – חילונים וחרדים פשוט לא מכירים. רק בעקבות הטרגדיה, הגיעו מנחמים חילונים רבים לבתי האבלים החרדים, ולראשונה בחייהם שוחחו באמת. במלאות שלושים לאסון, התארגנה יוזמה ושמה "פותחים דלת". בלי פרסום ותקציב, מפה לאוזן, מווטסאפ ופייסבוק, התקבצו השבוע כ-1,500 חרדים וחילונים שפשוט פתחו את דלת ביתם ודיברו, ביותר מ-60 יישובים וערים בישראל. אנשים בני 20 וגם בני 50 אמרו שם את המשפטים הבאים: "זו הפעם הראשונה שאני נכנס לבית חרדי", או "זו הפעם הראשונה שאני מארח בסלון שלי חילוני". הצימאון הזה מעיד על משהו שצריך להמשיך. גם את המחדל הזה צריך לתקן.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".