מגדלת את הדור הבא? הסוד המופלא שבפרשת קורח יעניק לך השראה חדשה

לאשתו של קורח היו טענות מאוד קשות. מה זה צריך להיות ששני אחים - משה ואהרן לוקחים לעצמם את התפקידים הכי חשובים? משה - מלך. אהרן - כהן גדול. איך זה יצא שבדיוק שני אחים, הם שני האנשים שהכי מתאימים להנהיג את כלל ישראל? למה אי אפשר לפזר סמכויות? למה לא לתת גם לאחרים? שמשה רבינו יהיה מלך, ואילו הכהונה תגיע למישהו ממשפחה אחרת.

בינינו, במושכל ראשון אנחנו מאוד מבינים את הכאב של גברת קורח. בינינו, בחיי השגרה שלנו אנחנו די מזדהים עם תחושות ממורמרות מהסוג הזה...

נו, באמת מה התשובה שקורח היה אמור לענות לאשתו? איך זה יצא במקרה שבדיוק שתי התפקידים הכי הכי מרוממים בכלל ישראל מגיעים לשני אחים? למה?

התשובה כתובה בפירוש בתורה, וכמעט אף אחד לא זוכר אותה בפרשת קורח: עשרות שנים לפני כן היו שפרה ופועה, שאף אחד לא הבין מה הן רוצות. פרעה הורה להרוג את התינוקות היהודיים – אך להן היה אכפת מכל ילד של הקב"ה.

שפרה היתה משפרת כל תינוק יהודי באהבה אין קץ. מייקרת אותו. מחבקת אותו. לוחשת לו באוזן: אתה בן מלך. פועה היתה מנדנדת לו את העריסה ושרה לו שירים ומטפלת בו במסירות אין קץ. מדובבת אותו. מחזיקה אותו. מרגיעה אותו. מתוך הכרה שהתינוק האומלל הזה, שעוד רגע מושלך ליאור, זו נשמה! האבן יקרה של ה'! זה חלק אלוק ממעל.

והקב"ה כל כך הוקיר את אותם נשים צדקניות שגידלו במסירות נפש את האוצרות שלו, ונתן להן שכר עצום: "ויהי כי יראו המיילדות את האלוקים - ויעש להם בתים". אומר רש"י במקום: "בתי כהונה ולוויה מיוכבד, ומלכות ממרים".

זאת אומרת: בסופו של דבר, אם למישהו באמת יש טענה רשמית מה ההיגיון שבדיוק שני אחים קיבלו את שני התפקידים הכי הכי מרוממים בכלל ישראל. התשובה לטענה שלו היא שזה לא שני אחים, אלא אמא אחת! 'במקרה' היה לאותם שני אחים אמא אחת משותפת, שה' כה שמח במעשיה וכה הוקיר את פועלה. שהשכר שהוא רצה לתת לה היה עצום מאוד: גם את משה וגם את אהרן.

בינינו לבין עצמנו. מישהו בכלל זוכר את זה בפרשת קורח? כשקורח מגיע עם 250 ראשי סנהדראות ומערער על הכהונה, מישהו בכלל חושב כעת על 'סבתא יוכבד'? מי בכלל חושב עליה? מישהו בכלל מקשר בינה לבין הטענות שנאמרות כאן?

הסוד שקורח לא ידע

כעת בא ננסה לחשוב יחד: תאר לעצמך שקורח היה יודע את הפרט הזה. אם קורח היה יודע שהסיבה שה' בחר בשני האחים משה ואהרן זה בגלל שהיה להם אמא צדיקה, האם הוא היה מתקנא בהם? לא! הוא היה מנסה להלין עליהם את כל העדה? ברור שלא! הוא היה קולט. שמה אעשה, זה לא קשור אליהם, זה לא משהו אישי. הייתה פה אמא מאוד גדולה שעשתה דברים מאוד גדולים, וזה השכר שלה.

קורח היה חוזר הבייתה ואומר לאשתו: תקשיבי. זה לא משה ואהרן. זה אמא שלהם. אם את מתקנאה ואת רוצה שגם לנו יהיה ילדים כמו משה ואהרן - בבקשה. קומי ותתחילי להיות שפרה ופועה, כמו סבתא יוכבד ודודה מרים. זה תלוי בך! ולא בי. מה את שולחת אותי לעשות בלגן? זה לא נושא שקשור לעזרת גברים. אלא לעזרת נשים. לעבודה.

אם קורח היה יודע שהסיפור האמיתי של משה ואהרן מתחיל משפרה ופועה - לא היה פה שום מקום לקנאה. אדרבה. אם כבר זה היה מתורגם למעשים.

אך כאמור, מי חולם על זה בכלל? כשעומדים מול השיעור קומה העצום והנורא של משה ואהרן, מישהו מעלה על דעתו שהזכויות יוצרים של שני האחים הקדושים האלו זה האידישע מאמע שלהם שהיא כעת עסוקה... באמצע לנדנד את העריסה של פנחס הקטן. מישהו מקשר בינם לבין הפועה הזו, שאף אחת לא רצה בכלל להתחתן איתה כי היא היתה סייעת ומטפלת בלי שום הכשרה מקצועית או תעודת הוראה?!

אז הנה! זו הטעות של אותה 'איוולת שבידו תהרסנה', זו הטעות האיומה של אשת קורח. היא שולחת את קורח לעזרת גברים. תלך לשם. תעשה שם סקנדל. אולי תוכל להיות גם אתה כמו משה ואהרן. אבל לא! גברת קורח, אם את רוצה בנים צדיקים כמו משה ואהרן. זה פה! פה בתוך הבית! בתוך ה"ויעש להם בתים"! פה. בשפרה ופועה. באידישע מאמע שיודעת להעריך את התפקיד שלה ויודעת שהקב"ה נושא אליה עיניים ומבקש ממנה: תגדלי לי את הבנים שלי. כאן צומח משה ואהרן. חכמת נשים בנתה ביתה!

מי זו שזכתה להעמיד את משה ואהרן? זו שישבה בתוך הבית והאמינה בתפקידה, וידעה שהיא מגדלת את הנשמות של ה'. היא החכמה שה' עשה לה בתי כהונה ובתי לויה. אותה קמחית צנועה שמתוך הבית בנתה קריירה של נשים צדקניות - דווקא היא זכתה לראות 3 בנים משמשים בכהונה גדולה.

אמא יקרה, את מחליפה לתינוק? לוקחת אותו לגינה? אין לך מושג כמה מצוות את מקיימת בכל רגע ורגע. הרב זמיר כהן ב-3 דקות עוצמתיות על הזכות האדירה של האמהות:

אותו סיפור בדיוק עם דוד המלך. דוד סבל מהמון קנאה. כל חייו סבל רדיפות. דואג האדומי ניסה כל הזמן להוציא עליו דיבה ולדחוק אותו לפינה. למה? מרוב קנאה! דואג האדומי מתבטא בפני שאול: "הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר וה' עמו" - שהלכה כמותו בכל מקום. בקיצור: איש שהכל בו. ברגע שדואג האדומי עומד מול כזה אדם מושלם בכל מידה נכונה. לא נותר לו אלא לקנא בו. איך? איך הוא הגיע לכל זה? למה הוא כן ואני לא?

למה הוא כן ואני לא?

אם דואג האדומי היה מעלה על דעתו ש... שאתה יודע מאיפה אותו בן ישי קיבל כאלו כוחות מיוחדים? לא תאמין מאיפה. היתה לו סבתא שקראו לו רות! והיא הזכיינית של הקבוצת רכישה הזו שקוראים לה דוד. היא ידעה להעריך את תפקידה כאשה. ועשתה מה שמוטל עליה! וכל הגדלות של דוד מיוחס אליה.

אם דואג האדומי היה מעלה על דעתו שזו סיבת ההצלחה של דוד הוא בכלל לא היה מתקנא בו. הוא היה פשוט מחפש גם הוא אשה צדיקה כמו רות. או יותר נכון חוזר הביתה ומתחיל לספר לאשתו כמה המעשים שלה יכולים לפעול בשמים. הנה. תראי. תראי מה יצא מאישה אחת שעשתה רצון ה' באופן הכי מושלם. (סוף סוף גם דואג האדומי היה גר שאסור לו לבא בקהל שמסתמא יכל להתחתן גם עם גיורת כמו רות) אבל לא! דואג האדומי לא הבין את זה. אדרבה. הוא היה עסוק רק בלהכתים את יחוסו של דוד והוא טען שדוד לא ראוי לבא בקהל. למה? כי הוא נין של רות. ולגודל האבסורד הוא לא העלה על דעתו שדווקא הכתם הזה! הוא כתם זהב! לא רק שלהיות נין של רות זה לא חסרון. אלא היא פה כל הסיפור! כל שיעור קומתו של דוד נזקף דווקא מאותה רות. מישהו חולם על זה?!

אז בואו נעזוב כעת את דואג האדומי שלא השכיל להבין את החשיבות של רות המואביה. בואו נעזוב כעת את קורח שלא הבין שהכל מתחיל מסבתא יוכבד. בואו נתמקד בעצמנו. האם אתן. נשות ישראל הצדקניות. האם אתן כן מבינות את זה? האם אתן כן יודעות להכיר את גודל חשיבותכן? האם אתן יודעות שמשה ואהרן ושמואל הנביא ודוד המלך. כל אלו יצאו מהכספת שלכן?

את הנקודה הזו רבי עזריאל טאובר זצ"ל משנן וחוזר באזני נשות ישראל הצדקניות: כן. אמנם איש קודם לאשה. אבל בדורות האחרונים המצב הוא קצת שונה. סוף סןף בזכותן עתידים להיגאל!

המפתחות בידיים שלכן! בדור שלנו התקווה היא דווקא אותן אמהות. דווקא אותם נשים צדקניות ששומרות על הבית היהודי. שמעמידות לאבא שבשמים עוד נשמות טהורות ושמורות ומגדלות אותם לאביהם שבשמים. לא תמיד הן מבינות ומזהות את זה. לא תמיד הן יודעות להעריך את גודל תפקידן.

הקב"ה בכבודו ובעצמו מדבר אחרת. הקב"ה מחשיב אותה. הקב"ה קורא לנו: אחותי! רעיתי! יונתי! תמתי! את תאומתי. את שווה לי. אני מוסר בידיים שלכם את כל המפתחות של העולם.

כן. הקב"ה מחשיב אותנו. אנחנו מפנימים את זה, מבינים את גודל חשיבותנו, לוקחים לתשומת לבנו עד כמה המעשים שלנו יקרים לה' ולא להקל ראש.

נפנים את זה. נבין שמאחורי אדם גדול כמו משה רבינו ואהרן הכהן עומדת בצד אמא יוכבד שהמפתחות האמיתיות בידה. שתדע את זה! שתזכור את זה! שלא תיבהל משיח קולני של גברים שמתווכחים ורבים ורוממות קל בגרונם. לא. לא להתרגש... לדעת שעם כל הכבוד, חכמת נשים בנתה ביתה, ואון בן פלת היה צריך את אשתו שתציל אותו ברגע האחרון. צריך אתכן בתמונה! צריך את ה"ויעש להם בתים", שתזכירו לנו שעיקר התפקיד שלנו זה להשפיע בתוך הבית. ותזכרו אתן ששלכן הוא! אם רק תכירו בזה...