בעקבות קריסת החניון: מה קורה כשהאדמה פוערת את פיה?

לפני כשמונה שנים ארע מקרה מחריד ויוצא דופן בפלורידה, כאשר גבר נעלם בתוך בולען שנפער תחת חדר השינה שלו. האיש, אמריקני בן 34, נחשב לנעדר במשך ימים ארוכים, עד שלבסוף הוחלט להתייאש מהחיפושים אחר גופתו.

על רגעי האימה סיפר אחיו לכוחות ההצלה: "בסביבות השעה 11 בלילה נשמע קול חבטה ואז שמעתי את אחי צועק לעזרה. כשהגעתי לחדרו כבר לא הייתה מיטה, גם לא רהיטים וכל מה שראיתי היה חור גדול ואת החלק העליון של המיטה. ניסיתי לחלץ אותו, אבל לא יכולתי, והמשכתי לשמוע אותו צועק".

למקום הגיעו כמובן כוחות ההצלה, אך הם לא הצליחו ליצור קשר עם האח הנעדר. להערכתם, הבולען היה בעומק של 10 מטרים לפחות ולמעשה כל הבית היה בתוך הבולען.

ולמה אנו נזכרים עתה במקרה של פלורידה? בדיוק בגלל המקרה החריג שארע השבוע בחניון בית החולים שערי צדק בירושלים, כאשר חלק מהחניון הפתוח קרס, בעקבות בולען שנפער באדמה, וכמה רכבים שנפלו פנימה ניזוקו. שעות לאחר מכן כבר נפוצה ההערכה כי הסיבה לכך היא קריסת חלק ממנהרת כביש 16, שנחפרה שם לפני כחצי שנה, אך למעשה אין עדיין הסבר ברור לכך.

אז מהם בעצם הבולענים? איך הם נוצרים? והאם ייתכן שבולען כזה עלול להיווצר גם בחצר הבית הפרטי שלכם?

זירת הקריסה (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

כשהאדמה פוערת את פיה

את השאלה "איך נוצר בולען?" הפנינו לפרופ' מיכאל צסרסקי, חבר סגל במחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה ובמחלקה הנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת בן גוריון. "זהו סיפור מורכב", טוען צסרסקי. "מבחינת ההגדרה המילונית, בולען הוא בעצם חלל שנפער תחת הקרקע, עד שבשלב מסוים הוא קורס פנימה אל תוך עצמו ובולע את מה שמעליו. כלומר – כחלק מהיווצרות הבולען מתרחשת תופעה שאינה נראית מעל פני השטח, בה מתפתח החור מתחת לקרקע. כיום ניתן לזהות את ההתפתחות על ידי מעקב שנעשה על ידי גיאולוגים, או במעקבים דרך החלל, אבל בעין חיצונית לא ניתן להבחין בכך.  

"אם ננסה לתאר זאת במילים פשוטות", הוא מוסיף, "אז תחשבו על מערה מתחת לקרקע, שבשלב מסוים לא יכולה לתמוך עוד בכיסוי שמעליה, ואז הכל מתמוטט ונבלע פנימה. מי שראה השבוע את התמונות של החניון בשערי צדק, בוודאי הבחין בדיוק בתיאור הזה – מתחת לקרקע יש בור ענקי, אך הוא התגלה לעין רק ברגע בו הכיסוי שלו לא היה מספיק חזק, ואז הוא בעצם קרס כלפי פנים".

כמה זמן לוקח לבולען להיווצר?

"זה משתנה מבולען לבולען. הדבר תלוי במבנה של תת הקרקע, וכן במי התהום שיש שם. בכלל, צריכים להבין שבדרך כלל יש כמה תהליכים משולבים שמובילים ליצירת בולענים. זה לא שאפשר להצביע על תהליך בודד שבגללו זה קרה".

בולעני ים המלח

אין זה סוד שהבולענים המוכרים וגם המסוכנים ביותר בארץ הם באזור ים המלח. "דווקא שם הסיבה להיווצרותם ידועה לנו", מציין צסרסקי, "הם מתפתחים כתוצאה מהמסה של שכבת מלח עבה, שנוצרה עם נסיגת ים המלח בעבר. המים מומסים על ידי מי התהום, וכתוצאה מכך זורמת החרסית הבוצית שבקרקע אל החלל שנוצר מתחתיה. כך נוצר חלל מעל לשכבת החרסית הבוצית. בינתיים לא רואים זאת כלפי חוץ, כי מעל החרסית הבוצית ישנה שכבת חרסית יבשה, שחלקיקיה דבוקים בחוזקה זה לזה, לכן היא נשארת שלמה מעל החלל שנפער  מתחתיה. במשך השנים נוצרים בשכבה יבשה זו סדקי קריסה שהולכים ומתרחבים, עד שבסופו של דבר היא מתמוטטת אל תוך שכבת החרסית הבוצית שמתחתיה".

(צילום: shutterstock)

תרשה לי לשער שהסיבה שהובילה להיווצרות הבולענים באזור ים המלח, אינה דומה לזו שייצרה את הבולען השבוע בחניון שערי צדק...

"בכל הנוגע לשערי צדק מוקדם עדיין כדי לדעת מה באמת קרה, בפרט שאין עדיין חקירה מסודרת. לדעתי, וזוהי רק השערה אישית, הדבר קשור באופן כלשהו להמסת אבן גיר שנוצרה מתחת לפני הקרקע. ייתכן שהאזור מלכתחילה היה יציב, אך מכיוון שחפרו בו כחלק מעבודות הכביש ועשו פיתוח הנדסי, זה ייצר את החלל שהוביל לכך שהקרקע קרסה. ייתכן מאוד שהעבודות שנעשו בשנה האחרונה היו הטריגר, אבל התהליך עצמו התפתח לאורך שנים קודם לכן. כמובן שרק חקירה מסודרת תוכל לאושש תיאוריה כזו".

לאתר את הבולענים

פרופ' צסרסקי טוען שיש להבדיל באופן ברור מאוד בין בולענים שנוצרים בשל תנאי הקרקע, לבין קריסות של הקרקע שנגרמות בגלל סיבות אחרות. "כשמדברים על בולענים נזכרים רבים באירוע שקרה לפני כעשרים שנה בבאר שבע, כאשר נפער בור באדמה, ואדם נפל פנימה ונהרג", הוא מציין, "מה שלא כולם יודעים זה שבאותו מקרה לא היה כלל בולען טבעי, אלא ככל הנראה היה מדובר בבור מים עתיק. דבר כזה אינו קשור לתנאים הגיאולוגיים של האדמה, ולמעשה עלול לקרות גם במקומות נוספים בארץ, כי אין קשר בינו לבין נושא הבולענים. לעומת זאת, כשמדובר בבולענים שנוצרים על גבי חללים, כפי שתיארתי קודם – מאוד נדיר לפגוש אותם באזורים מיושבים. יש צורך בצירוף של הרבה מקרים כדי שהחללים ייווצרו".

הפרופ' צסרסקי

האם יש דרך לאתר מראש את האזורים המועדים לפורענות?

"כיום נעשית באזור ים המלח עבודה של המכון הגיאולוגי, באמצעותה מזהים מראש אזורים בהם עלולים להיפער בולענים ודואגים לגדר אותם ולהרחיק מהם אנשים. כמובן שבשטחים בנויים, כמו למשל בתוך ערים, מורכב יותר לעשות זאת.  מצד שני, דווקא בשטחים כאלו עלולים הבולענים להיות מסוכנים יותר. חשבו לצורך הדוגמה על כך שהבולען בשערי צדק היה נפער כמה מטרים ימינה או שמאלה, הוא היה עלול לבלוע בתוכו חלקים ממבנה בית החולים, ובעקבות כך לגרום לו להתמוטט. זה לא פשוט בכלל".

אתה מודאג מכך שעלולים להתרחש מקרים דומים?

"אני לא מודאג, כי באופן כללי היווצרות בולענים היא דבר נדיר, אבל חשוב מאוד שאנשי מקצוע שעוסקים בבינוי יהיו מודעים לנושא ויזהרו מפניו. אמנם כיום מבנים נבנים בדרך כלל באופן יציב ולפי כל התקנים, כולל כאלו שעתידים לשמר את הבניינים בזמן רעידות אדמה, מה שגם יעזור להם, לפחות באופן חלקי, בהגנה מפני בולענים, אבל בניינים שנבנו לפני 1980 אינם בנויים באופן כזה, מה שבהחלט עלול לסכן את יושביהם במידה וחלילה תפער האדמה את פיה".