לעבור חיים ללא לחץ ודאגות

אם הייתם שואלים אותי פעם, אם אפשר לחיות ללא לחץ ודאגות, הייתי עונה אחת מהתשובות הבאות: או שהייתי אומר שכן, אבל רק במנזר בהרי בוטאן, זאת אומרת מחוץ לעולם, בלי דאגות כלכליות, בלי אישה וילדים ורחוק מאזורי קונפליקט (מישהו אמר ישראל?). האפשרות השנייה היא שהייתי עונה - לא, זה לא אפשרי. האפשרות של חיים ללא לחץ ודאגות "בתוך החיים", נראתה לי לגמרי בלתי סבירה. יכול להיות שזאת אחת הסיבות שדחפה אותי, ועוד עשרות אלפי ישראלים, לצאת מגבולות הארץ לטיולים במזרח או בדרום אמריקה. לברוח מהכול, להתרחק מהלחץ - שבסופו של דבר גיליתי שרודף אחרינו לכל מקום שבו נהיה. גם אם אפשר להפחית לחץ באופן זמני על ידי התרחקות מגורמי הלחץ, בסופו של דבר תחושת הלחץ תשוב, אלא אם כן הצלחנו לטפל בגורמים הפנימיים שקשורים ללחץ עצמו וכן לדאגות.

לזרוס, אחד מחוקרי הלחץ המובילים, מגדיר לחץ כדלהלן: "מצב אשר בו הדרישות הנתפסות הן מעבר למשאבים (הנתפסים) של האדם, ואי העמידה בדרישות עלולה לגרום לו לנזק".

פירוש הדבר הוא שלחץ הוא קודם כל תפיסה. מה הכוונה תפיסה? הכוונה היא שלא מדובר על משהו אובייקטיבי לגמרי, אלא על מצב סובייקטיבי. הלחץ הוא סובייקטיבי, הוא דבר נתפס שקשור לתודעה ולחוויות שלנו, ולאו דווקא למציאות.

הלחץ הוא לאו דווקא אובייקטיבי, אלא מבטא מרחק בין הרצוי למצוי בתחום המשאבים הנתפסים שלי. הלחץ, לפי לזרוס, נובע מהפער בין איך שאני תופס את המשימה שעומדת לפני, או הדרישות שאני מרגיש וחושב שמוטלות עלי, לבין הכוחות והמשאבים שאני תופס שיש לי.

לדוגמא, אם המשימה שיש לי היא להכין ארוחת ערב, והחומרים שיש לי בבית הם בסיסיים מאוד, וגם כישרונות הבישול שלי, לפי דעתי, ממש מוגבלים - הרי שככל שארוחת הערב תיחשב אצלי לרצינית יותר, כך הלחץ יגבר.

איך אפשר לצמצם את הלחץ? אפשר להפחית מתחושת החשיבות של אותה ארוחת ערב. לחילופין, אפשר להגדיל את המשאבים שלי - למשל, מבט בארון מגלה קופסת עגבניות איטלקיות חתוכות, בקבוק שמן זית איכותי ועוד מספר חומרים שכבר הכנתי מהם בעבר רטבים שזכו לתשבחות. עכשיו תחושת הלחץ תפחת משמעותית! נדגיש שוב שמדובר על פער תפיסתי, ולאו דווקא אובייקטיבי. הבנה זו היא המפתח לשינוי.

כמובן שתמיד יש כאלה שטוענים שהם מתפקדים הרבה יותר טוב תחת תנאי לחץ, אבל גם הם, אני משער, היו מעדיפים לבחור באיזה תחומים יפגשו את הלחץ וכמה הוא יהיה אינטנסיבי ומשמעותי.

הלחץ קשור לפחד. כשאני מפחד ממשהו, הפחד מופיע לפעמים תחת מעטה של לחץ. אם "נגרד" את הלחץ נגלה פחד מתחתיו. באופן כללי, אחד הדברים שמגבירים את הלחץ, הפחד והדאגה הוא תחושת חוסר האונים. כשאדם מרגיש שאין לו מה לעשות בסיטואציה מסוימת, אבל נדרשת ממנו תגובה הולמת - הוא נכנס ללחץ.

ישנו קשר בין לחץ לבין התחושה המכונה ביהדות "כוחי ועוצם ידי". ככל שאדם מרגיש שהוא העושה, הוא האחראי הבלעדי - הוא יהיה חשוף ליותר לחץ ודחק. לעומת זאת, ככל שיסוד האמונה יתגבר וישתרש בחייו של האדם - הוא יוכל לחיות חיים חסרי לחץ ודאגות.

ישנם גם גורמים חיצוניים ללחץ. אמא שהתינוק שלה מתעורר כל כמה שעות בלילה, תהיה מותשת ותחווה סטרס. אמנם בעלה יכול להפחית לה את הלחץ בכך שיעזור לה, אבל גם זה לא תמיד יספיק.

גם כשאי אפשר לשנות את המצב החיצוני, נוכל לעבוד על המצב הפנימי שלנו. איך אנחנו תופסים את הלחץ ואיך אנו מגיבים לו? למשל, אותה אמא עייפה יכולה להפחית לחץ על ידי קבלת העובדה שזוהי תקופה מבורכת בחייה ובחיי ילדה שלא תשוב, ועל ידי צמצום ציפיות התפקוד מעצמה לתקופה זאת. מבחינה מסוימת, הרבה יותר קל לשנות את התפיסה שלנו ואת הדרך בה אנחנו מסתכלים על דברים מאשר לשנות מציאות חיצונית שאינה בשליטתנו.

צריך בשלב הראשון לזהות את הטעויות התפיסתיות שלי, את המקומות שבהם אני נופל לשגיאות, ובשלבים הבאים להתחיל להחדיר לראשי תובנה חדשה - תובנה שאומרת שהדברים אינם כפי שתפסתי בטעות, והעולם יכול להיראות אחרת לגמרי. אחרי שאני מקבל את השינוי לפחות באופן מחשבתי/שכלי, וחוזר ומטמיע אותו בתוכי, הדברים יכולים לרדת ולחלחל ללב שלי. רק כשהדברים יגיעו באמת ללב - אוכל להירגע ולחיות חיים שלווים יותר.

מתוך ספרו החדש של רן ובר, "לחיות את היום". לרכישה היכנסו להידברות שופס או חייגו: 073-222-125