נתקע באמצע המדבר ולא האמין מי יבוא לעזרתו

להלן הפוסט שכתב רוני:

ביום חמישי בדרך חזרה מאילת למרכז, באחד העיקולים האחרונים בכביש 40 ממש לפני העליות למצפה רמון, לפתע ''בום'' חזק וכל הרכב רועד. עוצר בזהירות בצד הדרך, יוצא מהרכב ותופס את הראש. הצמיג האחורי התפוצץ! השעה 17:30 השמש מתחילה לשקוע ואנחנו באמצע המדבר.

מתחילים סבב טלפונים... ביטוח, גרר, פנצ'ריות קרובות וכלום! או שסגור, או שאין את הצמיג או 3,000 ש''ח גרר.

ואז גיסי האלוף אומר לי ''תנסה את ידידים''. אמרתי לו אם היה לי פנצ'ר הייתי ישר מחייג, אבל אני צריך גלגל! אמר לי "תנסה, לא תפסיד".

כעבור כמה דקות רכב עוצר בסמוך אלי, מהרכב יוצאת מאיה עם גלגל ותיק שעליו הלוגו של ''ידידים'', עמוס במיטב הכלים הכי חדישים שיש לטיפול בתקלות שונות.

תוך כדי שאנו מפרקים את הגלגל עוצר רכב נוסף, מהרכב יוצא אלינו בחור נחמד בשם סלים, עם וסט של ידידים ומציע עזרה, אך לצערי הגלגל לא התאים... ואני כבר משלים עם העובדה שאני נשאר תקוע ואין מה לעשות, אבל מאיה?! לא מוותרת, עושה טלפונים תוך כדי שהיא מעמיסה את מעין והילדים לרכב שלה ואז אומרת לי ''יש בחור בדרך לפה עם גלגל כמו שלך, זה בטוח יתאים, עד אז מעין והילדים יהיו אצלי בבית''. מודה להם ונפרד לשלום אבל סלים אומר לי ''אני נשאר איתך פה עד שהוא יגיע''. אני מנסה להסביר שהכל בסדר, שלא יבזבז את הזמן שלו, אני אמתין ברכב והכל טוב, אבל הוא כבר התיישב על הרצפה ולא התכוון ללכת לשום מקום.

כעבור כמה דקות עוצר לידינו פיג'ו 3008 ממש דומה לשלי, מהרכב יוצא בחור חרדי עם חיוך ענק בשם אריאל, גם הוא ממצפה רמון, ולאחר שהבין מה הבעיה, מסתובב לעבר הרכב שלו, פותח את הבגז' ומוציא לי את הגלגל ספייר ש-ל-ו. כן כן הפרטי שלו... אומר לי ''קח, זה בטוח יתאים''. אני מנסה להסביר שכבר אין פנצ'ריה קרובה פתוחה ואין טעם כי אני לא יודע מתי אני אחזור לאיזור, והוא בנינוחות וחיוך ענק אומר לי ''קח וסעו חזרה הביתה, אנחנו כבר נמצא דרך שהגלגל יחזור''.

ואכן הגלגל מתאים, הכל מחובר ואפשר להתחיל בנסיעה. מודה להם על העזרה, לא לפני שהתעקשתי על ''סלפי קטן'' למזכרת יחד עם המלאכים!

וכאשר אני נפרד לשלום, סלים אומר ''סע, אני אחריך עד מצפה רמון לוודא שהכל תקין''.

רק אחרי שהגעתי למצפה, לבית של מאיה, רק שם סלים נפרד ממני לשלום. כולם עלו לרכב אחרי ששתו ונישנשו והתארחו בצורה מושלמת אצל מאיה היקרה.

אני לא אחד שכותב פוסטים, אבל במיוחד בתקופה הזו, של פילוג, שנאה, איבה וכאוס - פשוט ריגש אותי לפגוש אנשים טובים שמוכנים לעשות ה-כ-ל בשבילך ולא משנה מי ומה אתה והכל בשם החסד, העזרה לזולת ובאהבת חינם.

תודה לך מאיה, תודה לך סלים ותודה לך אריאל! שאלוקים יחזיר לכם כפלייים!