כך הפכתי לחבר טוב של הבחור שצעק עלי

שלום לך, קורא יקר. ברשותך אשאר בעילום שם.

ברצוני לספר לך סיפור אישי, שנתחזק יחדיו באמונתו יתברך.

זכיתי ללמוד בכולל ערב אצל רב, ש - את האמת - שינה לי את החיים.

הגעתי לרב דרך מכר ותיק שלי מילדות, שהזמין אותי לשיעור תורה.

באותה תקופה הייתי בשפל המדרגה, חשתי כאילו אני בתחתית השאול -

בעיות בשלום בית, בעיות בפרנסה, בקיצור בעיות, בעיות, בעיות.

וכמו מרבית הגברים, שאלתי את ה', למה זה מגיע לי?!

באותו שיעור, הרב דיבר רבות על שלום בית, וכמה חשוב לשמח את האישה

על היכולת לראות את הטוב ולדון לכף זכות כל אדם, ובעיקר את אשתך.

(את חטאיי אני מזכיר כיום) מובן שלא הסכמתי עם דבריו, ואף מחיתי כנגדו.

הרב, בחיוך קורן ובמבט אוהב, מביט בי ואומר: אין חכם יותר מהקדוש ברוך הוא!

נכון? הוא שואל בחום. ברור, אני עונה מתוך ייאוש, אבל...

הרב קוטע אותי ואומר פסוק ששינה את חיי:

טוב עין הוא יבורך, וטוב עין הוא יברך.

לפתע, כל השיעור הפך להיות על הפסוק הזה ועל משמעותו.

הרב הסביר כי ברגע שאדם בוחר להתבונן רק על הטוב, הוא מבורך.

הכוונה היא שאדם לא רואה את הפגמים שיש לאחר, אלא רק את הטוב שבאדם.

 אין בו צער כלל וכלל, ולהפך, יש לו אהבה לאותו אדם.

אותו אדם ירגיש את זה ויאהב אותך בחזרה (כמים לפנים כך לב האדם לאדם).

הרב המשיך במספר דוגמאות בנושא שלום הבית.

תוך כדי שהרב מדבר, ואני, כמובן, לא מסכים, הרב מביט בי במבט קשוח, מרים את קולו ואומר לי בתקיפות: אתה לא מאמין, תבדוק אותי ותראה נפלאות.

אני מטבעי אדם סקרן, אבל ספק חוצפה, ספק רוצה לראות נפלאות, באותו רגע הרגשתי שאין לי מה להפסיד, והחלטתי לבדוק ולבחון את דבריו של הרב.

באותה תקופה, לפני תחילת העבודה הייתי מניח תפילין בעבודה, בחדר המנוחה,

ויצא לי לראות את אחד העובדים מניח תפילין גם הוא.

תמיד כשהיינו רואים אחד את השני מתפללים, נזרקו מילים כמו "איזה צדיק" וכו'...

אך מעולם לא חיבבנו זה את זה, אם כי תמיד שמרנו על נימוס אחד כלפי השני.

למחרת אותו השיעור בעבודה, בסביבות הפסקת הצהריים, נכנסתי לחדר המנוחה בעבודתי

ואכלתי את ארוחת הצהריים.

לפתע נכנס לחדר המנוחה אותו אדם, כאשר הוא בחמת זעם מטורפת.

כולו נוטף זיעה, אדום בפנים, והוא צועק, מקלל ומאשים את כל העולם על לא עוול בכפו.

באופן די טבעי, בזתי לו בלבי על התנהגותו, כי זו לא הפעם הראשונה שהסיטואציה חוזרת על עצמה.

לפתע נזכרתי בדברי הרב על טוב עין, ועל נכונותי לבדוק את דבריו.

התחלתי לחפש באיש הזה משהו טוב, ולא מצאתי.

ואז נזכרתי שהבחור מניח תפילין מידי בוקר.

התחלתי לחשוב רק על זה, על הרצון שלו להתקרב לבורא עולם ועל המצוות שהוא עושה,

כל זאת תוך כדי שהבחור ממשיך לצעוק ולקלל.

לפתע הבחור מביט בי ואומר: זה בגלל שלא הנחתי תפילין הבוקר, ומבקש ממני את התפילין שלי.

מובן שנתתי לו להניח את התפילין שלי.

לאחר שהתפלל הוא סיפר לי שהוא שוכח כמעט כל יום להביא את התפילין לעבודה, כיוון שהוא קם מוקדם מאוד בבוקר להגיע לעבודה.

אמרתי לו שאשאיר את התפילין בעבודה במקום גלוי לעין, כך שיוכל להניח מיד כשמגיע לעבודה ולא יפספס את המצווה החשובה הזאת.

ואכן כך היה כל אותו שבוע.

באחד הימים אני איחרתי לעבודה, ובאתי להתפלל רק בשעת ארוחת הצהריים.

כאשר נכנסתי לחדר המנוחה, אותו בחור בדיוק היה בסיום הנחת התפילין.

חייכתי אליו ואמרתי "אשריך, צדיק", וביקשתי שלא יקפל את התפילין, כי אני עדיין לא התפללתי.

בינתיים קראתי את ברכות השחר.

כאשר הוא סיים את תפילתו, קמתי ובאתי להניח את התפילין.

כאשר התבוננתי על התפילין משהו לא הסתדר לי בעין.

אני מתבונן בהם, ומשהו ניראה לי מוזר.

המכסים של התפילין שלי היו שבורים, ובצבע שחור, ולפתע המכסים של התפילין שלמים, בצבע כסף וחדשים.

חשבתי בלבי, אולי הוא התבלבל בין התפילין שלו לשלי?

הוא הביט בי בחיוך רחב שפתיים ומבט אוהב, ואמר לי: ראיתי שהמכסים שלך היו שבורים, אז קניתי לך חדשים.

הבטתי בו בתדהמה מוחלטת, ומנסה לעכל את אשר מתרחש כאן.

הוא פרץ בצחוק ואמר בקול חם, ידעתי שזה ישמח אותך, אח יקר.

וחיבק אותי חיבוק אוהב של אח.

מאותו היום התקרבנו רבות, הפכנו לחברים טובים

ואף עזרנו רבות זה לזה, הן בפן המקצועי והן בפן האישי.

כאשר סיפרתי לרב על מה שקרה, הוא צחק צחוק גדול, ואף התעקש שאספר זאת בפני כל הכולל.

הרב אף השלים בפני את הפסוק: "טוב עין הוא יבורך וטוב עין הוא יברך".

קורא יקר, אני לא רב ולא צדיק ולא אברך בכולל, אני יהודי פשוט שרוצה לעשות את רצון אבינו שבשמיים.

הקדוש ברוך הוא נתן לנו ספר הוראות, איך לראות את העולם בדרך שתעשה טוב לנו וטוב לאחרים.

סיפור זה הוא אחד מיני רבים, איך שבבחירה לראות הטוב, זכינו לקבל טוב, והרבה טוב!

כולי תקווה שסיפורי האישי נתן לך השקפה חדשה על החיים.

כל רצוני הוא לנסות לעשות לך טוב על הלב כמו שנעשה לי טוב על הלב.

אם הצלחתי, ולו במעט, לגרום לך לראות טוב ושיהיה לך טוב - זכינו שנינו!

אינני יודע מה הקדוש ברוך הוא מתכנן לי בעתידי. אני רק יודע דבר אחד: כשאני בוחר לראות טוב, הטוב רודף אחרי.

מאז, ברוך ה', אני משתדל לראות רק את הטוב, והאמת - הטוב באמת רואה אותי.

מאחל מכול הלב שבעזרת ה’ יתברך תמיד תמיד ניראה כולנו רק את הטוב, וה’ יתברך ישלח לנו רק טוב, אמן ואמן.