תחבורה ציבורית בשבת – למה הדתיים מתנגדים?

הבוקר (חמישי) דווח בחדשות 12 ששרת התחבורה מרב מיכאלי (העבודה) מתכננת לקדם הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, באמצעות העברת הסמכויות בנושא לרשויות המקומיות. על פי הדיווח, מיכאלי שואפת ליצור מנגנון שיאפשר לרשויות לקבל החלטה באופן עצמאי האם ברצונן להפעיל תחבורה ציבורית בשבת בשטחן, בדומה למצב בתל אביב.

הגיע הזמן לעשות קצת סדר בנושא. מהו הסטטוס קוו, מי מהציבור מעוניין בשינויו, ומדוע שומרי התורה, שמעולם לא התערבו בחיים הפרטיים של כל אחד, מתנגדים לכך?

כמה מילים על קדושת שבת

יום השבת הוא זכר לבריאת העולם - היום שבו ה' סיים את הבריאה ושבת ממלאכתו, בכך אנו מתחברים למעשה היצירה וזוכים לקבל מהשפע הרוחני של הבריאה. מי שזוכה לשמור את השבת - זוכה לברכה הנמשכת עליו כל ימות השבוע.

השבת היא יום רוחני של שחרור מכבלי החומר והעיסוק בחומר. זהו אינו סתם יום לטיולים אלא "שמרת את יום השבת לקודשו" - מתוך סעודות שבת משפחתיות, דברי תורה ותפילות מרוממות נפש, הנשמה זוכה להתחבר ליוצרה.

השבת היא המצווה היסודית ביותר של היהדות, ומהות היהדות מושתת על שמירת השבת. מבחינת החרדים והדתיים, העובדה כי מדינת ישראל תממן תחבורה ציבורית הפועלת בשבת בריש גלי הינה חמורה מאוד.

הסטטוס קוו

שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי. בתקופה זו התפתחו מספר הסדרים ששימשו כבסיס לעקרון הסטטוס קוו. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים, התחבורה הציבורית תושבת בכל היישובים וכן הותקנו תקנות שהבטיחו את השבתת המסחר והמלאכה בשבת.

בתחום התחבורה הציבורית מתבססת מדיניות ישראל על החלטות ממשלה המבוססות על הסטטוס קוו מלפני הקמת המדינה. יש שכונות דתיות בהן הכבישים אף נסגרים לתנועת כל כלי הרכב, ומגוון רחב של תחומים נותרו בשטח האפור.

רוב התחבורה הציבורית אינה פעילה בשבת, פרט לקווי שירות המשרתים יישובים מרוחקים מאוד בצפון או בדרום, כדוגמת קווי אילת הפנימיים והחיצוניים, קווים המשרתים את ערי הצפון הרחוקות עד לקריית שמונה ועוד. בנוסף פועלת תחבורה ציבורית בעיר חיפה כולל קווים פנימיים משום שלפני הקמת המדינה התחבורה בה פעלה גם בשבת וכך נשמר הסטטוס קוו. גם בערים מעורבות נוספות כמו נצרת ונוף הגליל פועלת תחבורה ציבורית בשבת. מוניות ומוניות שירות מורשות לנסוע בשבת ללא הגבלה.

במהלך העשור השני של המאה ה-21 התעוררו מספר יוזמות פרטיות ששמו להן למטרה לספק שירותי תחבורה בסופי השבוע, ובפרט בשבת. בשנת 2019 החל ארגון "נוע תנוע" לרתום מספר עיריות להפעלת קווי אוטובוס מסודרים בשבתות ובתוך כך ניהל והפעיל קווים במימון שבע רשויות ורתם נוספות להפעלה עצמאית. כן החל לפעול מערך "נעים בסופ"ש", לו שותפות העיריות תל אביב, גבעתיים, רמת השרון, קריית אונו ויהוד-מונסון.

דתיים, מסורתיים וחילוניים

13% מהאוכלוסייה בישראל מכנה את עצמה "מסורתית-דתית", מדובר לרוב באנשים השומרים שבת וכשרות. המסורתי המצוי רואה בשבת יום מיוחד ולפיכך מנסה לתת לו צביון ייחודי, גם אם לא מדובר על המובן ההלכתי.

כ-70% מהאוכלוסייה היהודית בישראל אינם שומרים על אורח חיים הלכתי, אך עדיין קיים טווח רחב וגדול מאוד של פער בין יהודי שעושה קידוש בשבת ולאחר מכן רואה טלוויזיה, ומשתדל לאכול כשר כשיש אפשרות, ליהודי שאינו מקיים אף מצווה, לבין יהודי אתאיסט.

גם בקרב הציבור החילוני, יש מסתייגים מהפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אנשים אלה רואים בשבת כיום מנוחה בעל ערך סוציאלי, ומסיבות אלה מתנגדים הן לתחבורה ציבורית בשבת והן לפתיחת עסקים ביום זה. לגישתם, גם אדם העובד קשה לפרנסתו במשך כל השבוע – זכאי ליום מנוחה שבועי בו יוכל לשהות בביתו עם בני משפחתו. לדעתם של אנשים בעלי תפיסה סוציאלית, תחבורה הציבורית בשבת משמעותה מניעת יום המנוחה השבועי מעוד אלפי אנשים.

למה אכפת לנו מתחבורה ציבורית בשבת?

למה לשמור שבת? 5 סיבות שתאהבו

קיימת קבוצה חילונית נוספת שאינה מתעניינת כלל בתחבורה ציבורית בשבת. זוהי כנראה הקבוצה הגדולה ביותר בציבור החילוני והמסורתי. חילוני או מסורתי בעל הכנסה ממוצעת ומעלה שבבעלותו רכב, אינו מתעניין כלל בנושא זה. העובדה שבבעלותו רכב פרטי מאפשרת לו לנסוע כפי רצונו, ועל כן אין הוא מתעניין בסוגיה.

אמנם נציין כי ציבור זה אינו אדיש למה שקורה סביבו, וכי לאיש מעמד הביניים החילוני דווקא אכפת שמרכז הקניות או בית הקולנוע יהיה פתוח בשבת אך מי שבחניון של הבניין שלו חונה רכב פרטי, פחות רואה צורך להתעסק את התחבורה הציבורית שבסביבתו.

המעוניינים בקיומה של תחבורה ציבורית בשבת בארץ ישראל ניתנים לחלוקה ל-2 קבוצות: האחת - אלה השואפים להפריד בין דת ומדינה. השניה – ציבור חילוני גדול שלא מחזיק רכב, ואין באפשרותו להתנייד ללא תחבורה ציבורית.

חילול שבת בפרהסיא

הרב זמיר כהן מסביר את ההתנגדות לחילולי שבת המוניים באמצעות תחבורה ציבורית ביום הקדוש: "העניין של השבת במרחב הציבורי של עם ישראל צריך להישמר מעל ומעבר. יש דברים שמייצגים את העם. כשהאדם מקפיד על שמירת שבת לא רק בחיים הפרטיים שלו, אלא גם במרחב הציבורי.

"מעולם הדתיים לא התערבו בחיים הפרטיים של כל אחד. לא אמרו לאף אחד מה יעשה אצלו בבית. ישמור שבת, לא ישמור שבת, תאכל חמץ, לא תאכל חמץ. כואב לנו על כל יהודי שלא הולך בדרך התורה, שלא רואה את המתיקות של התורה. כואב לנו גם על הילדים שלו. המציאות מוכיחה, מי שלא הולך בדרך התורה הסיכון של בניו ושל נכדיו להתבולל הוא סיכון עצום. המציאות מוכיחה, שבארצות הברית 70% מתבוללים.

"אדם צריך להתחבר קודם כל לדת. לא לדתיים. לתורה עצמה. דתיים – יש טובים, יש לא טובים. כמו שחילונים, יש טובים, ויש לא טובים. אבל אתה תתחבר למה שהתורה אומרת. התורה עצמה יפה, מתוקה, נפלאה, תתחבר אליה. – אבל זה כל אדם בחיים הפרטיים שלו עושה מה שהוא רוצה.

"אבל במרחב הציבורי, ודאי שהחובה של כולנו להתאחד ולשמור על הצביון של השבת במרחב הציבורי", ממשיך הרב זמיר כהן להסביר.

"הקרן החדשה לישראל, למעשה הקרן החדשה להרס ישראל. הם מזרימים כספים להרוס את המדינה ולהשחית אותה מבפנים, במידות, בהנהגה. זה כמו לתת שם יפה 'פירות ים' לחרקים וג'וקים מוקפצים. אם יכתבו 'יש כאן זבובים', אף אחד לא ייכנס. לתת שם יפה לדברים רעים זה אחת הדרכים של היצר הרע.

"צריך להראות שרוב העם לא חושב ככה. לא רק לתת להם את כל הבמה. הם מנסים להרוס את המדינה. המבוגרים מחוברים לערכים, יודעים את האמת. הצעירים גדלים מבולבלים, לא יודעים. אם לא יהיה צד שכנגד, הם אפילו לא יבינו שיש צד שני.

"צריך לשמור על השבת במרחב הציבורי בכל מקום. כמובן בדרכי נועם, לא באלימות, לא בתקיפות, אלא בהסברה יפה, במפגן של אחדות. לא הפגנה נגד מישהו אלא מפגן בעד השבת. לעשות את הדברים האלה בצורה יפה ונכונה. שנזכה שכל עם ישראל ישובו בתשובה שלמה, אמן ואמן", מסיים הרב זמיר כהן את דבריו.

הרב זמיר כהן פותח את ספר הזוהר ומעניק לנו ב-6 דקות מופלאות סודות על השבת, סגולותיה והעומק שבקיומה: