הנפטר בא בחלום לדיין וביקש להעביר מסר לילדיו: "אל תזכירו את שמי בדין תורה"

הגאון ר' אלימלך בידרמן סיפר מעשה שקרה לפני כחמישים שנה, ועורר אלפים לחזור בתשובה ולהתחזק ב'בין אדם לחברו'- בפרט בזהירות מפני מחלוקות והקפדות. 

במשפחה שבה אירע הדבר, נפטר אב המשפחה שהיה אישיות חשובה - דיין ומרביץ תורה חשוב, ששמו הלך לפניו במגזר החרדי. בתום ימי השבעה, בניו פתחו את הצוואה של אביהם, ביודעם כי הוא אדם אמיד שהשאיר אחריו כסף רב, דירות ורכוש. 

אלא שדווקא שם, במקום הכסף, החלה להתפתח מריבה גדולה בין האחים. כל אח חשב שלו מגיע יותר, שעליו לקבל את הדירה הגדולה ויותר כסף, וכל אחד הגיע עם טיעוניו הרבים על 'כיבוד ההורים' שעשה בחיי אביו. 

בשלב מסוים, הגיעו הטיעונים לכדי כעס והקפדה גדולה בין האחים, שלא יכלו לדבר זה עם זה בשלום ופתחו בחרם אחד על השני. והנה, יום אחד, קיבלו כל האחים הזמנה לבית הדין, לדין תורה, כדי שהדיינים בעצמם ינסו לחלק את הרכוש של אביהם בין כל האחים. 

במהלך הדיון קיבלו האחים רשות דיבור להשמיע את דבריהם, אך בעוד שהדיינים מקשיבים לכל אחד בנפרד, החלה פתאום תגרה בין האחים, שכללה צעקות וכעס, בכי ואפילו קללות אחד על השני. נדמה שדבר לא יכול היה לאחות את הקרע ולכבות את אש השנאה שהתפרצה בין האחים, בגלל הירושה. 

"שמענו את הצד שלכם, ואנחנו צריכים לשקול את כל הדברים. אנא הגיעו לבית הדין בשנית בעוד כמה ימים - כשהרוחות יירגעו", אמרו להם הדיינים. 

אלא שאז החלה הסאגה האמיתית. 

ימים ספורים לפני מועד הדיון השני - אחד הדיינים מהפאנל של הדיון שהכיר מקרוב את אבי המפשחה שנפטר - חלם חלום. 

ובחלומו, ראה הדיין את אב המשפחה שפנה אליו עם פנים נפולות שהצער ניכר עליהן ואמר לו כך: "דע לך שבכל פעם שילדיי מזכירים את שמי בדיון, אפילו שמדובר בדין תורה שנערך אצלך - מטלטלים אותי בשמיים מצד לצד, ואין לי מנוחה. יש לי צער איום וסבל נוראי. בבקשה ממך, אני מתחנן ומבקש ממך שתספר לילדים שלי את מה שאמרתי לך בחלום, ותבקש מהם שלא יזכירו את השם שלי בכלל, בזמן הדיון".

עוד סיפר הנפטר לדיין כי בשמיים שונאים מריבות ומקפידים ביותר על מי שיוצר אותן. "כאשר שומעים בשמיים שהמריבה והשנאה נוצרו בגלל הרכוש שהשארתי להם, מתעוררים עליי דינים קשים שמצערים אותי. אז בבקשה שירחמו על נשמתי ולא יזכירו את שמי", התחנן הנפטר. 

הדיין, שהתעורר מהחלום בחיל ורעדה, לא הצליח להירגע. 

עוד ביום שלמחרת, בשעת בוקר מוקדמת, הוא יצר קשר עם בני המשפחה וביקש מהם לקרוא בזריזות לכל האחים, לצורך הודעה מיוחדת שיש לו להעביר. כשסיפר להם את דבר החלום והמסר של אביהם, עין לא נותרה יבשה. האחים הצטערו שבגללם אביהם האהוב סובל, והגיעו להחלטה שכל הרכוש יחולק ביניהם שווה בשווה, כדי להפסיק את סבלו של אביהם ולעשות לו קצת נחת רוח. 

(המעשה פורסם בעלון 'פניני עין חמד')

האם בת יורשת את אביה שווה בשווה כמו אחיה הגברים? צפו כאן בתשובה הגאונית על פי דין התורה: 

כיצד בונים תקשורת בריאה שתמנע מחלוקות? הרב אברהם בן אסולין מסביר: