לחץ או חרדה – איך נדע להבדיל?

דברים רבים עשויים לגרום לנו ללחץ ולחרדה, וביניהם מתחים משפחתיים, קשיים כלכליים, מערכות יחסים, קריירה, מצב בריאותי ואפילו משימות יום-יומיות.

כל אחד מגיב אחרת ללחצים, ויש השפעה רבה לגורמים גנטיים וסביבתיים.

בחלק מהמקרים נצליח להתמודד עם שטף הלחצים כרגיל, ונעבור תקופות טובות יותר ותקופות טובות פחות. במקרים אחרים, לעומת זאת, ייתכן שנפתח תגובות של לחץ וחרדה.

לחץ (stress) וחרדה מזיקים מאוד כשהם הופכים למחסומים בחיינו ומונעים מאתנו לעשות את הדברים שאנחנו רוצים או צריכים לעשות. כלומר, חלק חשוב מן השאלה הוא עד כמה המצב משפיע על רמת התפקוד של חיי היום-יום.

סטרס וחרדה אמנם דומים במובנים רבים, אך בכל זאת – מה ההבדל ביניהם?

לחץ מתייחס לתגובה האוטומטית שלנו לדבר סכנה. המתח מעורר בגופנו ערנות יתר ע"י זרימה של ההורמונים אנדרנלין וקורטיזול, אשר מגבירים את דופק הלב ואת לחץ הדם, ובכך מסייעים להתמקד במקור הסכנה ומכינים את גופנו לתנועה.

חרדה היא שילוב של תגובות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות, הכוללת: תחושת פחד, חשש ודאגה, הזעה מוגברת, דופק מהיר, חולשה ועוד.

בניגוד לתגובת הלחץ, חרדה יכולה להתעורר גם מבלי שהתרחש אירוע מלחיץ בפועל. כלומר, חרדה היא הרבה יותר מעורפלת וקשורה לחשש מפני סכנה שטרם התרחשה.

עם זאת, החרדה יכולה גם להיות קשורה לדבר שאכן קרה בפועל, אך התגובה אליו מוגברת הרבה מעבר למאפייני האירוע. רק המחשבה על גורם מאיים/ מפחיד כבר משפיעה לרעה.

הלחץ בדרך כלל קשור למצבים משתנים בהווה, ולכן אם נפחית את העומס שעל האדם – הלחץ יפחת. דוגמאות לכך: הבוס מטיל עליכם מטלה מהיום למחר, הילד שלכם מחכה שתאספו אותו מבית הספר ולקוח מצפה שתשלחו לו מוצר מסוים - ייתכן שתחוו לחץ בתגובה לעומס הממשי שבמציאות, ובאמצעות קבלת עזרה (מבייביסיטר שתאסוף את הילד, למשל) תוכלו לחוש טוב יותר. כלומר, אנחנו מרגישים סטרס כשאנחנו נענים לדרישות חיים שאינן מותאמות ליכולותינו ואינן מותירות לנו "מרווח נשימה".

החרדה - אשר מתמקדת בעתיד (במה שעשוי לקרות), לא תהיה קשורה להפחתה במערכת הלחצים הנקודתית והיום-יומית שעמה האדם מתמודד, אלא במצבים מהם האדם סובל באופן תמידי ולאורך זמן. לדוגמא: אני נמנע/ת מכניסה למעליות כי אני מפחד/ת שהמעלית תתקע, אני מפחד/ת לנהוג כי אעשה תאונה, אתחמק ממקומות הומי אדם כי אני חושש/ת שיקרה לי שם משהו, יש לי מחשבות תכופות אודות מחלה המקננת בגופי ואני בודק/ת כל הזמן שהכל בסדר איתי, אני מתבייש/ת להביע את עצמי בפני אנשים, או לאכול בחברתם מחשש שישפטו או יבקרו אותי.

במצבי חרדה האדם נמנע מהגורם המאיים, או מנסה להתמודד בדרך כלשהי אשר מקנה לו תחושת ביטחון מסוימת לזמן מוגבל, אך בפועל מקבעת את החרדה ולא פותרת אותה.

אם תגובת החרדה הולכת ומחריפה, יש צורך בפנייה לאיש טיפול שיוכל לסייע בהתמודדות עמה ובהקלה על תפקודי החיים.

אורלי סמירה היא מטפלת CBT במחלקת נפשי בשאלתי.

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל nafshi@htv.co.il