4 מילים בלבד: החפץ חיים מגלה מה הסגולה הטובה ביותר

בספרו "אהבת חסד" כותב החפץ חיים כי הוא תמה על האנשים שמחפשים סגולות לזרע של קיימא, והרי הסגולה הטובה ביותר מובאת במפורש בדבריהם של חכמינו זכרונם לברכה.

כה דבריו: "אני תמה על האנשים שמחפשין סגולות שיוולדו להם בנים, ומוציאין על הסגולות אוצרות של כסף; ויש שמוציאין למאות ולאלפים כל אחד לפי עושרו. יותר טוב שיעשו סגולה הנמצאת בחכמינו ז"ל, היינו, שיתעסקו תמיד במידת הצדקה,לעזור לעניים במה שיוכלו, להיות מן המעשים, שהוא גדול מן העושה. שבעבור זה יזכו לבנים בעלי תורה, או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם, או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה ויתעסקו בו תמיד. כי עיקר המצווה הוא העסק התמידי, שהאדם מרגיל גופו לזה; וכמו שמורה לשון הכתוב: 'רודף צדקה וחסד ימצא חיים'".

כלומר, החפץ חיים מציין כי חז"ל קבעו שהעוסק תמיד במידת הצדקה יזכה לבנים בעלי תורה. הוא מפרט את הדרכים הבאות לקיום המצווה:

* לעזור לעניים במה שיוכלו.

* להיות מן המעשים, שהוא גדול מן העושה.

* או שיעשו גמ"ח קבוע מממונם.

* או שיזרזו אחרים שיסייעום בענין זה.

ממשיך החפץ חיים ומבהיר כי "עיקר המצווה הוא העסק התמידי", לא לעשות מצווה באופן חד פעמי, אלא להתעסק תמיד במצוות הצדקה והנתינה.

עוד מצטט החפץ חיים את דברי הגמרא במסכת בבא בתרא דף ט': "רבי יהושע בן לוי אמר: כל הרגיל לעשות צדקה – זוכה שיהיו לו בנים בעלי חכמה, בעלי עושר, בעלי אגדה".

החפץ חיים מוסיף ומציין: "והנה, עתה, שמידת הדין גברה מאוד על העולם, ואין שום עצה להינצל מידי צרות המתחדשות יום ויום, מה מאוד יש להתחזק במידת החסד, כדי שעל ידי זה יתעורר מידת החסד העליונה".

אמרו חז"ל שאומר הקדוש ברוך הוא: "ומה אלו, שהן בעצמן צריכים חסד, עושים חסד אלו עם אלו, אני, שאני מלא חסד ורחמים, על אחת כמה וכמה שאני צריך לגמול חסד עם בריותיי".

בתנא דבי אליהו פרק כג ט: "כשהיו ישראל במצרים, נתקבצו כולם וישבו יחד וכרתו ברית יחד, שיעשו גמילות חסדים זה עם זה, וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק ויעקב, ולעבוד את אביהן שבשמים לבדו, ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהן, ושלא ילמדו לשון מצרים... ועל ידי זה יתעורר למעלה חסד של השם יתברך עליהם, וממילא יבוטלו לבסוף גזירותיו של פרעה, ובאמת כן היה לבסוף, שדבר זה היה סיבה לגאולה".

הרב עמנואל מזרחי בהרצאה מרתקת על מידת החסד: