לנוכח הכוונה לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, חייבים להזכיר: השבת שייכת לכולם

שרת התחבורה החדשה, מרב מיכאלי, הצהירה על כוונתה לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בכל עיר שתרצה בכך. בסרטון שעלה לרשתות החברתיות הסבירה מיכאלי, כי על פי השקפתה שמירת השבת הוא עניין שתלוי בבחירה האישית של כל אדם – מי שרוצה ישמור אותה על פי ההלכה, ומי שרוצה יכול לשמור אותה על ידי נסיעה לים וכיוצא בזה. על פי תפיסה מעוותת זו, חושבת מיכאלי שבהפיכת יום השבת לסתם עוד יום של חול היא מיטיבה עם מצביעיה ומשפרת את חייהם.

שרת התחבורה משקפת דעה רווחת בקרב רבים בציבור הכללי שרואים בשבת יום שכל ייעודו הוא מנוחה, מעין מקבילה יהודית לימי מנוחה אחרים הנהוגים בדתות אחרות ובמדינות שונות בעולם. זו כמובן טעות; מנוחת השבת היא לא מטרה שעומדת בפני עצמה אלא אמצעי למשהו הרבה יותר משמעותי.

ככלל, בציבור הכללי יש הרואים בשבת הדתית מערכת של הגבלות ואיסורים שאינם רלוונטיים לזמננו. אך אילו היו מעמיקים בהבנת מטרת השבת, סביר להניח שהיו משנים את דעתם.

האדם בחייו הבוגרים מקדיש את רוב זמנו וכוחותיו על מנת ליצור לעצמו תנאי חיים סבירים, יש גם את אלה שעושים מאמצים כבירים ככל שתשיג ידם על מנת להגיע לרמת חיים הכי גבוהה שניתן. אך לאדם לא די רק ביצירת תנאי חיים, טובים ככל שיהיו, הוא זקוק גם למשמעות בחייו. הבעיה היא שמיום עומדו על דעתו נתון האדם יום אחרי יום במרדף בלתי פוסק אחר מילוי צרכיו החומריים והרגשיים, עד שלא נותר לו זמן עבור צרכיו הרוחניים.

ממש לשם כך נועדה השבת. עם כניסתה, נדרש האדם לעצור את מרוץ החיים. הוא מנוע מלעשות, לדבר ואפילו לחשוב על ענייניו החומריים. הוא לוקח נשימה עמוקה ונרגע. הוא מתלבש בבגדים מכובדים, מתענג בארוחות שבת בחברת האנשים היקרים לו. הוא נח. כך, במצב של סיפוק ורוגע הוא מתנתק לחלוטין מהמרדף של ימי השבוע ועובר למצב בו הוא פנוי נפשית.

אבל זה לא מספיק. בנוסף, עליו ליצור בנפשו פנימה תנאים המתאימים למילוי רוחני. הוא נדרש לנטרל את הגורמים המפריעים. אחת הסיבות שמפריעות לו היא דווקא היכולת האנושית המופלאה ליצור, לבנות ולחדש. זו אמנם יכולת ייחודית, אך בהיעדר בלמים היא עלולה להביא את האדם לגאווה ויהירות. כדי לבלום מגמה זאת מצווה האדם להימנע בשבת מכל מלאכה שיש בה יצירה.

אל תיצור!, אומרת לו השבת, כעת אתה מתרכז במשהו שונה: לחוות את הקיום ולהרהר בשאלה מי אתה ומה משמעות קיומך בעולם.

השבת על פי היהדות היא תחנת ריענון שנועדה למילוי מצברים רוחניים ולהענקת חיים מלאי משמעות, וממילא היא חיונית ונצרכת לכל אדם. כל ניסיון ליצור תחליף מלאכותי וריק לשבת היא החמצה של כל מטרת השבת. וגרוע מכך: מי שפועל על מנת להדיר את השבת היהודית מהמרחב הציבורי, למעשה מאמלל את אזרחי המדינה ושולל מהם מרכיב חיוני במה שעושה את כולנו לבני אדם שפויים. כפי שכבר כתב הפסיכולוג הנודע ויקטור פרנקל בספרו "מבוא ללוגותרפיה": "אדם חסר משמעות בחייו לא זו בלבד שהוא מסכן, אלא שהוא בקושי כשיר לחיים. האדם לעצמו איננו יציר אנושי ממש. המשמעות, אותה התכוונות, היא גילוי הטעם לחיים העוזרת לאדם לקבל החלטות על פי המשמעות שהוא מגלה. ללא משמעות, האדם חיי חיים אגוצנטריים ונידון לאומללות".

מוטב היה אילו הייתה שרת התחבורה של המדינה היהודית טורחת ולומדת את משמעות השבת, ופועלת באמת לטובת אזרחי המדינה ולשיפור חייהם על ידי העצמת מעמד השבת במדינת ישראל.