"הוועדה לקידום מעמד האישה" – מי באמת דואג למעמד האישה?

בשבוע שעבר דווח באתר וואלה כי יהדות התורה תקבל את תפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. הידיעה הזו, שבדיעבד התבררה כשגויה, הביאה לתגובות רבות ברשתות החברתיות, מהן השתמע כאילו החרדים וקידום מעמד האישה הם שני דברים הרחוקים האחד מהשני כרחוק מזרח ממערב. "יהדות התורה ומעמד האישה? סוף סוף יוכלו לעסוק בנושאים הקרובים לליבם", לעג אחד מבכירי העיתונאים. עיתונאית אחרת כתבה: "קידום מעמד האישה? בואו נתחיל עם שילוב נשים במפלגות החרדיות".

בתקשורת הישראלית נוהגים בכל הזדמנות אפשרית לבקר את המפלגות החרדיות על אי שילובן של נשים בעשייה הפוליטית; מבחינתם ערך השוויון בין המינים עולה על הכל, ואבוי למי שחושב אחרת. במקביל, נשים המגדירות עצמן כ"פמיניסטיות חרדיות", שפועלות על מנת לקדם את שילובן בפוליטיקה, זוכות באורח קבע למעטפת מחבקת מהתקשורת הישראלית, שרואה בהן נשים אמיצות שנלחמות כביכול למען שחרור החברה החרדית מהתפיסות המיושנות ומהדרת הנשים.

אותן פמיניסטיות טוענות שהן משמשות פה עבור הנשים החרדיות שמונות כמחצית ממספר המצביעים למפלגות החרדיות, אולם מעניין לגלות שהנשים החרדיות עצמן לא ממש חושבות כך. בבחירות 2015, כאשר "הפמיניסטיות החרדיות" התמודדו לכנסת במסגרת מפלגה עצמאית, הן זכו בסך הכל ל-1802 קולות, שרובם הגיעו מקלפיות שאינן מזוהות בכלל כחרדיות. ניסיון נוסף נעשה בבחירות 2021, כאשר אישה מאותה קבוצת פמיניסטיות התמודדה במסגרת מפלגה בשם "עם שלם" שזכתה ב-592 קולות בלבד. מתברר, אם כן, כי מאחורי הפרגוד, כאשר ניתנת האפשרות לאישה החרדית להצביע לכל מפלגה שתחפוץ מבלי לחשוש, גם שם אין ל"פמיניסטיות החרדיות" תמיכה במגזר החרדי.

אך זה לא הכל. נראה כי גם בציבור הכללי הרבה פחות נלהבים מנוכחות נשים חרדיות בכנסת ממה שנדמה. במסגרת מפלגת כחול לבן, התמודדה בבחירות אישה מהמגזר החרדי, והיא אף זכתה למינוי לתפקיד שרת התפוצות. לכאורה מדובר בהגשמת החלום החילוני-פמיניסטי: אישה. חרדית. בתפקיד שרה בממשלה! אך בפועל התגלה שבמפלגה החילונית לא ממש התלהבו משילובה של האישה מהמגזר החרדי, וההיפך – חבריה למפלגה לא נמנעו מלבקר אותה, להשמיץ אותה ולהצר את צעדיה. כמותם גם עיתונאיות בכירות בתקשורת הכללית, שהפיצו שמועות ורמיזות מרושעות כלפיה עד שלאחרונה פרשה "השרה החרדית הראשונה" מתפקידה ונטשה את הזירה הפוליטית.

המסקנה המתבקשת היא שמעבר לרעש תקשורתי והזדמנות לתקוף את החרדים, אין באמת רצון לראות נשים חרדיות בפוליטיקה הישראלית.

ההחלטה שנשים לא ישולבו ברשימות החרדיות היא על דעת גדולי ישראל, וזוהי דעה לגיטימית במדינה דמוקרטית בה שמורה לאזרחים הזכות להצביע עבור מפלגה שמייצגת את דעתם. אך למרות זאת, יש בממשלה החדשה גורמים שמנסים לכפות דעתם על החרדים גם בעניין זה. בנאום שנשא לאחרונה ח"כ הרב ישראל אייכלר, הוא ציין את ההצהרה של מפלגת העבודה שתחוקק חוק שמפלגה שאין בה 40 אחוז נשים לא תוכל להיבחר לכנסת.

גם במפלגת ימינה התגלה כי מאחורי המילים הגדולות של קידום שוויון נשים, מתנהל תרגיל מכוער להדרת חרדים. בימים אלה מקדם שר הדתות מתן כהנא חוק שיחייב ייצוג שווה לגברים ונשים בוועדה לבחירת דיינים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הוועדה למינוי דיינים תכלול 11 חברים בהרכב הזה: שני הרבנים הראשיים לישראל, שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול, השר וחבר אחר של הממשלה, שני חברי כנסת, שני עורכי דין וטוענת רבנית. החוק קובע כי לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים".

זהו אינו חוק תמים, כפי שניתן להתרשם בטעות, אלא מזימה להדיר את החרדים מהוועדה. שכן על פי ההסכם הקואליציוני שני מקומות בוועדה מתוך הארבעה המיועדים לנציגי הממשלה והכנסת כבר מאוישים בגברים, ויתר המקומות כאמור מיועדים לנשים בלבד. בדרך זו מתכוונים בימינה לחסום את דרכם של חברי הכנסת החרדים מלהשתתף בוועדה.

כך מתגלה כי "קידום מעמד האישה" היא לא יותר מאשר כותרת מרשימה אך חסרת תוכן, שמשמשת ככלי לניגוח החרדים ולהדרתם.