הרב אברהם ישעיהו שטרן: "לצד מאות הכוהנים, התחלתי להזיל דמעות. היה חשמל באוויר"

מעמדי ברכת כהנים המוניים נערכים בירושלים מזה 9 שנים. הרב אברהם ישעיהו שטרן, משתף אותנו במה שעומד מאחורי המיזם, ובדרך הארוכה שעשו מעמדי הברכה מאז ועד היום. גם בשבת הקרובה, ר"ח אב, יום ההילולא של אהרן הכהן, יתקיים המעמד יוצא הדופן, בו יעמדו צאצאיו הכהנים ויברכו את עם ישראל באהבה.

בית הכנסת כבר מלא מפה לפה, ואנשים ממשיכים ונוהרים למקום. עוד ועוד יהודים מצטופפים, מצטודדים וממתינים. רבים מהם כבר התפללו שחרית, ולמרות זאת אף אחד לא מוותר על השהייה בבית הכנסת העמוס. על פניהם ארשת ציפייה והתרגשות גדולה, ומבטיהם דרוכים.

במבט מבחוץ, אין זה יום חג ולא חול המועד. יום שגרתי של י"ב בחודש אב, אולם בית הכנסת מלא מפה לפה, והכול ממתינים לרגע בו יינתן האות.

ואז מגיע הרגע. מאות כהנים מפלסים צעדיהם בין המתפללים, חולצים נעליהם ונעמדים ליד ארון הקודש. מתעטפים בטליתות ופורשים כפיים. הברכה מהדהדת במאות בנות קול, והרטט עובר באוויר: "יברכך" מכריז החזן, ומאות הכהנים מתחננים בקול אחד: "יברכך!" מאות ואולי אלפי היהודים עוצמים עיניים, מבקשים להיעשות כלי לקבלת השפע האלוקי, והנעימה מתנגנת ועולה מעל ראשיהם. מאות כהנים מצטרפים יחדיו לברכת הכהנים, והשכינה חופפת מעל ראשי ההמונים הצובאים במקום.

ברכת הכהנים ההמונית היא מעמד מיוחד שיזם הרב אברהם ישעיהו שטרן מירושלים. לא כהן אחד ולא שניים, אלא עשרות ומאות כהנים מגיעים למעמדים המיוחדים שהוא מארגן בבתי הכנסת בירושלים בעתים מזומנות.

הידור מצווה דאורייתא

פנינו אליו ושאלנו: מה העניין לכנס כהנים רבים ככל האפשר בזמן ברכת כהנים?

"ישנו הידור הלכתי ידוע", פותח הרב שטרן ואומר: "לשמוע ברכת כהנים לפחות מפי שני כהנים יחד, ואז המצווה היא דאורייתא. אם רק כהן אחד עולה לדוכן לברך, החזן לא מכריז לפני כן 'כהנים'. אולם יש חידוש נוסף, ששמעתי מפי מורי ורבי הגר"ח קנייבסקי שליט"א, שכל כהן נוסף מעבר לשניים הוא הידור במצווה מדאורייתא".

את החידוש שמע הרב שטרן בשנה שעברה, לאחר פטירתו של אביו ז"ל. "נהוג שהילדים מהדרים ועולים לתורה בעליית 'מפטיר' במשך כל השנה הראשונה לאחר הפטירה. באותם ימים, ועד היום אני שם, התפללתי בבית כנסת גדול בשכונת מגוריי, שהיו בו כהנים רבים שעלו לדוכן בכל יום.

"בלי קשר לכהנים, לא תמיד נתנו לי את עליית ה'מפטיר' בכל תפילה. בכל פעם ביקשתי לקנות את העלייה והסכמתי גם לשלם סכום נאה, אבל הגבאי ערך את שיקוליו שלו וחילק את המפטיר גם למתפללים אחרים. יש אנשים שמתאמצים ופונים למניינים שונים והולכים מבית כנסת לבית כנסת עד שיימצאו מניין בו יקבלו את המפטיר, אולם אני לא עשיתי כך ונשארתי להתפלל במקום הקבוע לתפילתי. ואז ניגש אלי ידיד ושאל אותי בתמיהה: 'ר' אברהם ישעיהו, איך יתכן שאתה ממשיך להתפלל כאן בלי לקבל מפטיר? והרי אתה מקורב להגר"ח שליט"א, וידוע שהוא מקפיד מאד על מפטיר בשנה הראשונה לפטירה. איך אתה מוותר כך על מפטיר?'

"לא ידעתי מה להשיב לו, והחלטתי להיכנס ולשאול את הגר"ח כיצד עלי לנהוג. האם להתפלל בבית כנסת בו ישנם כהנים רבים, או לחפש מניין בו אקבל מפטיר? ר' חיים אמר מיידית בזו הלשון: 'וודאי שחשוב יותר להדר בכהנים מאשר במפטיר. אין שום חובה לעלות למפטיר בכל פעם, אבל להדר בברכת כהנים חשוב יותר'. ויותר מכך, ר' חיים הדגיש לי כי 'כל כהן נוסף שמצטרף לברכה מעבר לשני כהנים, הרי זה הידור דאורייתא'. חזרתי עם התשובה הסדורה לידידי. הוא לא האמין לי ופנה בעצמו לשאול את ר' חיים, וקבל גם הוא את אותה תשובה. מאז, גם הוא נהג כך, ונשאר בבית הכנסת גם בשנת האבל על אימו, למרות שלא תמיד הוא קיבל מפטיר".

(צילום: עזרא לנדאו)

מצווה חביבה

מסתבר, שאותה שאלה הלכתית תמימה, היוותה קטליזטור למיזם חדש שהפציע אצל הרב שטרן בסוף אותה שנת אבל על אביו:

"לקראת יום השנה הראשון של אבי, רצינו אחי ואני לעשות משהו מיוחד לעילוי נשמתו. ידוע שיום השנה לפטירה הוא גם יום דין בו בודקים מחדש את הנפטר ואת מעשי צאצאיו פה בעולם הזה. ולכן אנשים צמים ומתפללים ומרבים בזכויות למען הנפטר. חשבנו אילו זכויות אנו יכולים לעשות, ונזכרנו כמה אבי חיבב את המצווה של ברכת כהנים, וכמה הוא היה טורח כדי להדר בה. הוא היה מתקרב לכהנים בחיל וברעדה כדי להקשיב מקרוב ולזכות לקבל עוד יותר את השפע. אומנם הברכה חלה אפילו על 'העם שבשדות', כפי שאמרו חז"ל, אולם יש ענין לעמוד קרוב לכהנים בעת הברכה. ר' אליהו לופיאן זצ"ל גם היה פותח את ידיו ממש, כמו שמקבלים צדקה, כי זהו זמן גדול לקבלת ברכה עליונה. מגיל צעיר ראינו כמה המצווה הזו חביבה על אבי. כשהוא היה נוסע לחו"ל, שם לא מברכים ברכת כהנים בכל יום אלא רק בחגים, הוא היה מבקש מכהנים כאן בארץ שיכוונו עליו בעת הברכה.

"ובאותה שנה, לאחר שהבנתי עד כמה גדול העניין של ברכת כהנים מפי כהנים רבים, עלה בדעתנו לארגן מניין עם הרבה כהנים שיברכו יחד את הברכה. נכנסתי שוב למרן רבי חיים קנייבסקי ושאלתי אותו האם יש בכך ענין. הוא אישר ואמר כי יש בזה עניין גדול מאד, וזהו עילוי נשמה לנפטר וגם זיכוי הרבים. כי ככל שיש יותר כהנים, הידור המצווה משובח יותר, וכן יש יותר סיכוי שישנם כהנים מיוחסים בין המברכים. ובמילים האלו התבטא ואמר ר' חיים: 'אין מתנה יותר גדולה מאשר לשלוח להורים בעולם העליון מאשר ברכת כהנים מהודרת כל כך. זו זכות עצומה, גם לבוא לברך ככהן, וגם לבוא ולהתברך'".

זו הייתה ההתחלה של המיזם הייחודי: באותה שנה ראשונה התקשר הרב שטרן לעשרות כהנים, ובקשו מהם בתחנונים להצטרף למניין התפילה. הכהנים התפלאו לשמוע על היוזמה המקורית, אך הסכימו לבוא למניין המדובר.

(צילום: עזרא לנדאו)

באותה שנה, ביום שנה הראשון לפטירת האב, התפללו באותו המנין 20 כהנים. המעמד היה מרגש מאוד, וכהנים רבים פנו לאחר מכן לרב שטרן וציינו בפניו בצער שאם היו יודעים על המעמד, היו מגיעים גם הם.

"כשראינו כמה המצווה חביבה על הציבור, המשכנו ועשינו כך גם ביום השנה הבא, וכ-40 כהנים הגיעו להשתתף במעמד. בהמשך, עברנו לפרסם בשכונה ובעיתונים מקומיים, ומאות כהנים הגיעו. אחר כך ביקשו מאיתנו להרחיב את היוזמה לא רק ליארצייט של אבא שלנו בי"ב אב, אלא לעשות זאת גם במועדים אחרים. אנשים מחבבים את המצווה מאד, והצטערו שהם בדיוק אז בנופש ולא תמיד נמצאים בשכונה. ואכן, הוספנו וארגנו מעמד ברכת כהנים המונית בא' באב, ביארצייט של אהרן הכהן, ובהמשך עשינו גם ביום השנה של סבי, ואחר כך גם בחול המועד סוכות ופסח".

(צילום: עזרא לנדאו)

(צילום: עזרא לנדאו)

(צילום: עזרא לנדאו)

"חון פורשי כפיים"

אנשים באים וחוזרים ובאים מפעם לפעם, והמעמדות רק הולכים וגדלים. הרב אברהם ישעיהו שטרן מארגן מעמד ברכת המונים בשכונת מגוריו – הר נוף הירושלמית, ובמקביל בבית הכנסת בשכונת רמת שלמה בירושלים.

"אנו עורכים שני מעמדי ברכה המוניים ביום השנה, וכך אנו זוכים לברכות כפולות ומכופלות ביארצייט של אבינו. אבל בשאר הזמנים אנו עורכים ברכת כהנים אחת גדולה, וההמונים מגיעים מכל קצווי העיר, ואפילו מרחבי הארץ. מאות כהנים מגיעים לברך, וכ-1000 איש מבקשים להתברך. עד הקורונה ערכנו את מעמדי התפילה בבית כנסת גדול בשכונה, אולם הצפיפות והדוחק היו גדולים ורבע שעה לפני התפילה אנשים כבר באו לתפוס מקום שיוכלו לעמוד מקרוב לכהנים ולהתברך בכל מילי דמיטב. מי כעמך ישראל. בזמן הקורונה ידענו שזה בלתי אפשרי מפני הסכנה, ולכן ערכנו את המעמד ברחובה של עיר. והשנה, אחרי שראינו את ההבדל בצפיפות הגדולה, החלטנו לערוך את המעמד באולם רחב ידיים כדי שלא יהיה המקום צר מהכיל את הבאים ולא נסתכן חלילה".

גם תחת הגבלות הקורונה המעמד התקייים: "ערכנו הפגנה", מחייך הרב שטרן, "וזה היה חוקי לחלוטין. ראיתי כי ההפגנות בבלפור מתקיימות יום אחרי יום באישור המשטרה, וחשבתי כי למה ייגרע חלקנו? הלכתי למשטרה ובקשתי מהם אישור להפגין. על מה אתה מפגין? שאלו אותי השוטרים. אמרתי להם כי אני רוצה להתפלל ולקרוע את הגזרה מעלינו, ובנוסף, כואב לי על האפליה של הציבור החרדי שרק אנו לא מורשים להתפלל ועל כך אני מפגין. המפקד אישר ואמר לפיקודיו שאי אפשר לעצור אותנו לפי בג"ץ ההפגנות הידוע. ואכן, פרסמתי מודעות הקוראות לכהנים ולמתפללים לבוא להפגנה חוקית ברחוב. המודעות היו בלתי שגרתיות, ורבים העלו חיוך על פניהם כשנתקלו בהן".

(צילום: עזרא לנדאו)

"והעיקר היה, שזכינו לערוך את מעמד הברכה ההמונית גם בשנת הקורונה: התאספנו ברחוב, כולנו עם מסכות ומרחקים לפי התקנות, ויחד זכינו לשמוע את ברכת הכהנים ולהתברך ממקור כל הברכות. קול הברכה הדהד ברחוב, ואנשים עמדו על הגגות והתרגשו לשמוע את המילים הנצחיות. ובהקשר לכך, מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי אמר כי אחת הסיבות שבארץ ישראל נפגעו פחות מן הקורונה היא שרק כאן בארץ הקודש זוכים לברכת כהנים בכל יום, וברכת 'יברכך ה' וישמרך' מהווה הגנה על יושבי הארץ מפני הנגיף המשתולל".

(צילום: עזרא לנדאו)

(צילום: עזרא לנדאו)

(צילום: עזרא לנדאו)

(צילום: עזרא לנדאו)

שכינה מעל הכהנים

עם השנים וההתעסקות בתחום, התוודע הרב שטרן למקורות רבים על מעלתה של ברכת כהנים. הבריסקער-רב אומר כי המקור היחיד המפורש בתורה לכוח הברכה שנמצא אצל מישהו בשר ודם, הוא רק אודות הכהנים. הקב"ה מבטיח: 'ושמו את שמי על בני ישראל... ואני אברכם', כוח הברכה עבר אל הכהנים. הם הצינור המשפיע דרכו עוברת הברכה אל עם ישראל. אין צורך לחפש ולדקדק אחר כהן ראוי וצדיק מופלג, אלא כל כהן מגיל בר מצווה מסוגל, בעצם היותו, לשמש כלי להעברת הברכה העליונה. לא הכהן מברך, אלא הקב"ה עצמו מברך מתוך מילותיו".

הרב שטרן מצטט את מאמר חכמינו ז"ל במדרש (במדבר רבא י"א ב'): "בשעה שאמר הקב"ה לאהרן ולבניו 'כה תברכו וגו'', אמרו ישראל לפני הקב"ה, 'ריבון העולמים, לכהנים את אומר שיברכו אותנו, אין אנו צריכין אלא לברכותיך ולהיותינו מתברכים מפיך, הדא הוא דכתיב (דברים כ"ו ט"ו) השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו''. אמר להם הקב"ה, 'אף על פי שאמרתי לכהנים שיהיו מברכין אתכם, עמהם אני עומד ומברך אתכם', לפיכך הכהנים פורשים את כפיהם, לומר שהקב"ה עומד אחרינו. ולכך הוא אומר (שיר השירים ב' ט') 'משגיח מן החלונות', מבין כתפותיהם של כהנים, 'מציץ מן החרכים', מבין אצבעותיהם של כהנים, 'ענה דודי ואמר לי' - ואני אברכם".

"זוהי ברכה מיוחדת מפי הקב"ה", מדגיש הרב שטרן, "ואנשים באים ומספרים שוב ושוב על ישועות שהם זכו לראות בעקבות המעמדים ההמוניים האלו.

"בעקבות המיזם פנה אלי הרב בקרמן ממוסדות טשכנוב, וביקש שבשבת הקרובה, ראש חודש אב, בה חל יום ההילולא של אהרן הכהן, נערוך מעמד ברכה מיוחד באולם טשכנוב ברחוב חזון איש פינת קהילות יעקב ברמת שלמה בירושלים. הרב בקרמן העמיד לרשותנו את האולם, ואף משתתף בהוצאות הגדולות. לאחר התפילה אנו מעמידים 'תיקון', כיבוד מיוחד עם קוגלים וטשולנט להנאת המתפללים וכך גם זוכים באלפי ברכות הנאמרות לעילוי נשמה ולזכות עם ישראל. הכהנים אף הם מקבלים מאיתנו תגמול סמלי על הטרחה והמאמץ שהם השקיעו בדרכים. ובעזרת ה', ביום רביעי י"ב אב נערוך שוב מעמד המוני לברכת כהנים ברחובה של עיר ברחוב קצנלבוגן 1 בשכונת הר נוף ובשכונת רמת שלמה בירושלים".

"ברוך ה', אני זוכה לעמוד ולהיות החזן שמקריא את מילות הברכה למאות הכהנים", מספר לנו הרב שטרן, "וזו זכות שמפעימה אותי ונוגעת עמוק בליבי בכל פעם מחדש".

(צילום: עזרא לנדאו)

"עם כל הבלגן של הארגון הטכני מסביב", הוא משתף בכנות, "ברגע שאני נעמד מול הסידור, לצד מאות הכהנים העטופים בטליתותיהם, תמיד יורדות לי דמעות מהעיניים מרוב התרגשות. זהו מעמד מופלא בו אנו זוכים לקחת חלק בברכה שמימית המועברת בו בזמן על ידי מאות כהנים, ובעצם, על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו. השכינה עומדת על גביהם של הכהנים, וזו הסיבה שאין להביט בידיהם בזמן הברכה. וכשזוכים להשתתף במעמד כזה, אי אפשר שלא לחוש בחשמל באוויר".