"ויתרתי על החיבור לטכנולוגיה, וזכיתי לצייר צדיקים"

ימים ספורים לאחר אסון מירון, כאשר הגיעו אינספור מנחמים לביתה של כל אחת ממשפחות הנספים, הייתה גם מי שהתנהלה בחשש אל ביתו של הרב שמעון מטלון זצ"ל מביתר עילית, בידה אחזה בזהירות בשקית גדולה ומרשימה.

הייתה זו הודיה בושארי, ציירת מוכשרת המתגוררת בנתיבות, שהחליטה כי ברצונה לצייר את הרב מטלון ולהעניק את הציור לבני משפחתו. הרב מטלון שימש כמלמד בתלמוד תורה, והודיה פנתה למפקח של המוסד אותו הכירה משנות מגוריה בעיר ביתר עילית וביקשה ממנו להעביר לה תמונות שלו. בהן היא השתמשה כדי לצייר את הציור המרשים.

כשהגיעה הודיה לבני המשפחה כדי להעביר את הציור, היה זה ביום האחרון לשבעה, כשהיה עומס גדול. "בכל זאת בני המשפחה פינו מזמנם והתרגשו מאוד", היא מספרת, "הם אמרו לי שזו נחמה גדולה עבורם, ואף ציינו שהצלחתי ממש להביע את ההבעה והחיוך. זה היה שווה לי הכל".

הודיה לא הסתפקה בכך, אלא עברה לצייר גם את האחים אלחדד ז"ל. "קיבלתי שתי תמונות וחיברתי אותן יחד", היא מסבירה, "הוספתי מאחורי האחים כף יד, כדי להעביר כביכול את המסר של – 'אמא, אל תדאגי, אני שומר על אחי הקטן'. אמא שלהם לא יוצאת לי מהלב, ורציתי כל כך להעביר לה משהו שיחזק אותה. את הכיתוב של 'מזמור לתודה' הוספתי אחרי שקראתי על כך שבדקות האחרונות של יוסף דוד – האח הגדול, הוא חזר ואמר 'מזמור לתודה'. לדעתי אין מילים חזקות יותר שיכולות להנציח אותם".

האחים אלחדד ז"ל

הרב שמעון מטלון זצ"ל

ציור שהוא (כמעט) תמונה

כבר חמש עשרה שנה שעוסקת הודיה בתחום הציור, אך רק בשנה האחרונה היא לקחה אותו צעד קדימה והחלה לצייר בשיטת 'האיור הדיגיטלי'. "מדובר בציור בשיטה שונה מהותית מזו המוכרת", היא מסבירה, "באיור דיגיטלי לא מציירים עם צבעי שמן, אין צורך בסינר ומקום לאחסן את החומרים. הציור כולו מתבצע על גבי המחשב, אבל בכל זאת את צריכה להחזיק עט ולצייר, כי זה לא גרפיקה אלא ציור שלך".

בלבלת אותי לגמרי. זה ציור ידני או ממוחשב?

"זה באמת מבלבל, למי שצופה מהצד זה נראה אפילו מוזר. כי כדי לצייר באיור דיגיטלי יש לחבר למחשב לוח גרפי שחור אליו מחובר עט. הציור מתבצע ביד, עם העט השחור, על גבי הלוח הגרפי, אך את מה שמציירים רואים על המסך. במחשב יש מעין קלמר וירטואלי עם צבעי שמן, פחם צבעי קרש וכדומה, וכן גם מכחולים וירטואליים שאפשר להחליף". 

זה נשמע הרבה יותר קל ופשוט מאשר ציור בשמן...

"זה אולי נשמע כך, אבל האמת היא שזה מאוד מורכב. עבודה על ציור אחד נמשכת אצלי בדרך כלל יותר מעשר שעות, כי כדי שתצא תוצאה איכותית מוכרחים להיות מקצועיים בכל הנושא של איור דמויות אור וצל ותלת מימד. מי שלא מגיע עם בסיס טוב לא יוכל להצליח. מה שנחמד בשיטה הזו הוא שבשונה מציור על קנבס, בו כאשר טועים או מציירים לא טוב, זו בעיה כי אי אפשר למחוק, באיור הדיגיטלי הציור מתבצע שכבה על גבי שכבה, כך שאפשר תמיד למחוק את השכבה הלא רצויה".

הודיה מדגישה שהדבר העיקרי שחשוב באיור הדיגיטלי הוא רמת הדיוק. "כשאני מציירת אנשים חשוב לי להיות הכי מדויקת שאפשר, לכן אני משתמשת בתמונה המקורית כדי לדגום ממנה את צבע השיער שלהם, את צבע העיניים, עור הפנים וכו'. אני מקפידה לצייר כל קמט, כל נקודת חן, צלקת, או נקודת אור על יד האישון. אצל אחת הדמויות שציירתי היו יותר מ-50 נקודות חן על הפנים, ולא ויתרתי על אף אחת. זה מה שכל כך חשוב כאן. הזדמן לי לצייר במספר מקרים ילדים או נערים שנפטרו וראיתי איך האימהות שלהם התרגשו מהתוצאה. הן אמרו לי שהן ממש מרגישות שהן רואות מולן את הילד שלהן, כי רק הן יודעות איפה בדיוק הייתה לו גומה או נקודה ואיך בדיוק נראתה הצלקת בגבה. העניינים האלו מדוקדקים אצלי מאוד. זקן לצורך הדוגמה יכול להיות מורכב מחמש שכבות, שבכל אחת מהן יש תוספת של שיער בגוון אחר".

דוד הולצמן ז"ל

הרב רחמים משה

זוכה לצייר צדיקים

מה הדבר העיקרי שמאתגר אותך במהלך הציור?

"לפעמים אנשים שולחים לי תמונה שחתכו מסרטון או הורידו מהפייסבוק ומבקשים ממני לצייר. אני מחזירה להם ומסבירה שזה לא מספיק. כדי לצייר אני חייבת תמונה איכותית מאוד, עדיף מאירוע שבו צילם צלם מקצועי, ואם אין אחת כזאת אז יש לשלוח לי כמה תמונות טובות בהן הדמות נראית ממספר זוויות. אחרת זה פשוט לא ייראה אמתי. לעומתם, יש כאלו ששולחים לי עשרות תמונות והסרטות, כדי שאני אבחר את הטובה ביותר. יש גם אנשים שמגיעים אליי לבית ומבקשים לספר לי על הדמות, כדי שאתחבר אליה. זה כמובן הכי טוב שיכול להיות".

אתגר נוסף שאורב לפתחה של הודיה הוא העובדה שמטעמים עקרוניים המחשב שלה כשר, אין לה בכלל גישה לאינטרנט וגם לא לווטסאפ. "יש לי רק מייל ודרכו אני מתקשרת עם הלקוחות", היא אומרת בחיוך. "עבור ציירת זה אחד הדברים המאתגרים ביותר.

"האמת היא שכאשר התחלתי לעסוק בתחום שאלתי את הרב שלי אם אני יכולה להשתמש באמצעים הטכנולוגיים כדי לתקשר עם אנשים וכדי לפרסם את עצמי, אבל הוא הזכיר לי שפרנסה היא רק משמיים, ואין ספק שהעובדה שאני מקפידה שלא להחזיק גישה לאינטרנט תעמוד לזכותי ופרנסתי לא תיפגע. בהמשך הקמתי אתר בו אפשר לראות את הציורים שלי ושאלתי את הרב אם אפשר להעלות לשם ציורי נשים. הרב השיב שמכיוון שהתמונות שלי נראות כמו צילום, אז לא ראוי שאפרסם נשים. כך עשיתי והכנסתי לאתר רק תמונות של גברים. עדיין הרגשתי שקשה לי, היה חסר לי צבע באתר וגם חששתי מכך שאנשים יחשבו שאני מציירת גברים בלבד.

"התקשרתי שוב לרב ואמרתי לו: 'האתר שלי נראה כולו שחור ולבן. אני רוצה להוסיף לו קצת צבע. אולי בכל זאת אפרסם ציורי נשים?' הרב חזר על ההוראה הראשונה שנתן לי, הדגיש שוב שהפרנסה משמיים והיא קצובה לי, ואחר כך ברך אותי שאזכה לצייר רק צדיקים.

"מאז", מתרגשת הודיה, "אני זוכה לקבל כל הזמן הזמנות לציורים, השם שלי כנראה עובר מפה לאוזן, והדבר המרגש ביותר הוא שבאמת אני מציירת הרבה מאוד צדיקים, והסיפורים שמסתתרים מאחוריהם מרגשים ומיוחדים במינם. אגב, יש כאלו שחושבים שאני מציירת רק אנשים שנפטרו, אבל זה לא נכון. אני מציירת גם אנשים חיים, אבל נכון שהרוב זה למטרות הנצחה".

מנחם ניסן הי"ו

מציירת ומתרגשת

מה היה הציור הראשון שציירת בשיטה הזו?

"היה זה ציור בו ציירתי את אמא שלי שתחיה ואותי ביחד. הציור כולו היה שחור-לבן, וצבעתי רק את השפתיים שלנו ומעט צבע במטפחת ובשמלה. כשהציור היה מוכן הדפסתי אותו על עץ והבאתי אותו מתנה לאמא, יחד עם עוגה יפה. הרגשתי שזו הזדמנות עבורי להודות לה על השנים הרבות שהשקיעה בי, כי למעשה היא זו שגילתה בי את כישרון הציור והיא שדחפה אותי לאורך כל הדרך. אמא כל כך התרגשה ומיד לאחר מכן ביקש אבא שלי שאצייר גם אותו. אז התחלתי להבין שיש לי כלי מיוחד מאוד ביד ושאני חייבת לנצל אותו".

ציור נוסף שהודיה זוכרת כמיוחד במינו הוא הציור של הילד יוסף מרדכי קדוש ז"ל. ילד צדיק שסבל ייסורים רבים ונפטר ממחלת הסרטן בגיל 13 וחצי. "שמעתי לא מעט על הילד הזה, כי אמא שלו עובדת עם אמא שלי, וכשהגיעה הבשורה הקשה על כך שנפטר הרגשתי ממש שהלב שלי נקרע. זה היה כל כך עצוב. גם ראיתי הסרטה של הלוויה ושמעתי את ההספד של האבא שחיזק את הקהל באמונה, עם דיבורים חזקים על כך שכל מה שעושה השם הוא לטובה. ממש הצטמררתי, ואז אמא שלי הציעה לי לצייר את הילד,  אולי זה יוכל לחזק את ההורים.

"במשך לילה שלם ציירתי את יוסף מרדכי", ממשיכה הודיה, "בחמש לפנות בוקר סיימתי לצייר ואז הדפסנו את הציור בגודל ענק והלכנו לנחם את בני המשפחה שישבו שבעה. כשהגענו לשם לא הצלחתי לדבר, אמא שלי הוציאה את הציור וכל הנשים התאספו סביבה. אחר כך הגיע האבא ושאל: 'מי צייר את זה?' התחלתי לבכות. הוא לקח את הציור ביד ואמר לי: 'זה ממש נראה יוסף מרדכי, נראה שהוא רוצה לדבר אתנו'. הוא גם סיפר לי שייקח את הציור אתו לאחר השבעה אל בית העלמין ובאמת כך היה. האמא שראתה את הציור חיבקה אותי ואמרה לי: 'בדיוק כך הייתה נראית הגומה שלו'".

יוסף מרדכי ז"ל

מתי את מספיקה לצייר כל כך הרבה?

"מכיוון שאני גם אמא לשני ילדים מתוקים ובשעות הצהריים מלמדת ציור בחוגים פרטיים, אני פנויה בעיקר בשעות הלילה. אלו הן השעות הפוריות ביותר שלי ואני מציירת לפעמים עד שלוש או ארבע לפנות בוקר. כשאני מציירת אני שומעת בדרך כלל שירי אמונה וביטחון, לפעמים גם הרצאות ברקע. אם יש שירים שמתאימים בעיקר למי שאני מציירת או הקלטות של הדמות, אני מעדיפה לשמוע אותם. כך למשל כשהתבקשתי לצייר לאחרונה סבא אהוב של משפחה, סיפרו לי עליו שהוא היה מלמד ילדי תשב"ר והביאו לי הקלטה שלו כשהוא קורא איתם משניות. אני ציירתי והאזנתי שוב ושוב. הרגשתי איך שהידיים שלי רועדות – איזו זכות לצייר אדם כל כך מיוחד. לעתים קרובות אני גם מדליקה נר לעילוי נשמתו לפני הציור, ומבקשת מהקב"ה שזכות הצדיק הזה תעמוד לנו, זו זכות ממש גדולה לצייר אנשים כל כך צדיקים".

הרב שמעון מאיר בן יעקב זצ"ל

הרב חיים שאול אייזנשטט זצ"ל

ומה הצעד הבא שלך? מה את מתכננת להמשך?

"החלום שלי הוא לקחת את האיור הדיגיטלי קדימה וליצור איורים דיגיטליים שמעליהם יש שכבה של ציור בצבעי שמן מקוריים. זה יזניק את הציור בכמה דרגות, וייועד בעיקר למי שמחפש ציורים ברמה גבוהה ביותר. ככלל, אני שואפת לצייר כמה שיותר ולנצל את המתנה שבורא עולם נתן לי, כי בסופו של דבר ברור לי שהכל ממנו, ורק ממנו".