מה הקשר בין בניית הערים לשמירת הדיבור? ועוד דברים שלא ידעתם על פרשות מטות-מסעי

א. "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' "(ל', ב'). מדוע בסוף הפרשה הקודמת דיבר בלשון רכה, "ויאמר" (ל', א), וגם "לכל בני ישראל", ואילו כעת דיבר בלשון קשה, ואל ראשי העם?

כיוון שכאן ציווה על הפרישות, ציווה קודם על ראשי העם, לפי שהם נכשלים בזה יותר, שמחמת עושרם וריבוי אכילתם – דעתם זחה עליהם, ולכן כאן ציווה בלשון קשה (שפתי כהן).

ב. "וְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ" (ל"א, י'). מדוע היה צריך, במלחמה כזו נגד מדין, לא להשאיר מהם זכר ולשרוף את כל העיר, ולמה עונשם חמור יותר משבע אומות, שאם ישלימו - אפשר להשאירם בחיים?

היות שמדין באו בתכסיס מלחמה משונה, ששלחו את בנותיהן להחטיא את ישראל. כי אם היו באים בנשק - ישראל היו יכולים להביא נשק טוב יותר, אבל כיוון ששלחו את בנותיהם, ודאי שישראל לא יכולים לשלוח את בנותיהם להחטיא, וכך כמעט שאי אפשר להתגבר עליהם, כי תמיד יוכלו לשלוח בנות שיחטיאו את ישראל, ויהיו מגיפות. לכן אמר ה': "עם כזה אי אפשר להשאיר בחיים, ולכן עלו והשחיתו אותם כדי שלא תהיה להם תקומה" ("קול יהודה" של הרב הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף", עמוד רכ"ט).

ג. "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה" (ל"ב, א'). מנין הם העשירו כל כך?

ממה שהם הביאו מהמדיניים (ילקוט ראובני אות ס"ו).

ד. "וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר" (ל"ב, ב'). למה כתובים קודם בני גד, ורק אחר כך בני ראובן, הרי ראובן הוא הבכור?

כיוון שלראובן כבר הייתה פעם אחת הסתבכות עם זריזותו, כאשר החליף את מיטת לאה במיטת בלהה, ועליו אמר יעקב: "פַּחַז כַּמַּיִם" (בראשית מ"ט, ד'), לכן עתה פחדו בניו להיות היוזמים, וביקשו להיות אחרי בני גד (שפתי כהן).

ה. "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם, וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ" (ל"ב, כ"ד). מה הקשר בין בניית הערים לשמירת הדיבור?

מי שהוא להוט אחר ממון והכסף חביב עליו יותר מגופו - אין להאמין לדבריו (כתב סופר על התורה).

ו. מדוע בספרים שמות, ויקרא ובמדבר - אהרון הכהן מוזכר דווקא 300 פעמים?

כדי לרמוז שאם היו 300 כהנים עומדים בהר הזיתים ואומרים את ברכת הכהנים - היה המשיח בא (פירוש הרוקח על פרשת תצוה כ"ט, כ"ט. ומדוע לא עושים כן? ראה אוצר פלאות התורה עמודים רי"ב-רי"ג).

ז. "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (ל"ג, א'). מדוע התורה מדגישה את יציאת מצרים?

כדי לרמוז שה' רצה לתת את התורה לישראל מיד ביציאתם ממצרים, אך כיוון שהיו חלוקים ביניהם - עשה להם מסעות (ילקוט שמעוני יתרו, רמז רע"ג).

ומה רמוז במילה "אֲשֶׁר"?

המילה: "אֲשֶׁר" שווה בגימטריה למילים: דצ"ך עד"ש באח"ב, כדי לרמוז שבגלל שהמצריים לקו – ישראל יצאו ממצרים (חיד"א, "חומת אנך" אות ב').