האם כל החרדים והדתיים הם העתקים משוכפלים?

כמו שכל הסינים נראים לנו דומים, כך גם למי שמסתכל מבחוץ על החרדים והדתיים הם נראים אותו דבר. אבל כשצוללים לעומק, מתברר שהחברה הדתית היא עשירה ומגוונת. ההבדלים באים לידי ביטוי הן באספקטים חיצוניים כמו לבוש ומנהגים, הן בצורות חיים ושיטות חינוך, וגם בעניינים עמוקים יותר כמו השקפת עולם. 

קצת רקע

העולם החרדי עוצב במזרח אירופה לפני כ־250 שנה. עד אז כל היהודים היו דתיים ברמה כזו או אחרת, שמרו מצוות והיו בעלי חזות יהודית. באותה תקופה החלה להתפשט באירופה תנועת ההשכלה, שראתה בדת – כל דת – עיכוב להתפתחות המדעית והתרבותית. יהודים רבים נסחפו אחריה ועזבו את התורה והמצוות כדי להשתלב בחברה החילונית; לא מעט גם המירו את דתם. בתקופה זו הופיע הזרם הרפורמי, ששינה את היחס המסורתי לתורה ומצוות וחולל שינויים רבים במנהגים הדתיים, בהשפעת הנצרות.

בתגובה לאיום שהציבו ההשכלה והרפורמה על המסורת היהודית, הקימו היהודים המסורתיים חומות תרבותיות במטרה לעצור את הסחף. הם קיוו שבאמצעותן יוכלו להגן על קודשי ישראל ולהשאיר בחוץ כל דבר שריח לא־יהודי נודף ממנו.

נסיבות אלה הובילו לכך שהעולם החרדי שמרני מאוד במהותו, ורואה בעצם השמרנות ערך מקודש – "העולם משתנה, אבל עולם היהדות נשאר אותו דבר". זהו המוטו של העולם החרדי, שנקבע על ידי מנהיג הזרם האורתודוקסי בהונגריה, הרב משה סופר, המכונה "החת"ם סופר": "חדש אסור מן התורה" (פרפראזה על משפט מהמשנה). אפילו שמם מבטא את חששם, והם רואים בעצמם "חרדים לדבר ה'".

החברה החרדית מבוססת על שלילת הפתיחוּת כלפי העולם שבחוץ, ובייחוד מתנגדת להשפעות רעיוניות ותרבותיות שמקורן אינו בקודש. אפילו שינוי של מנהגים חברתיים, שלכאורה אין להם שום קשר לדת, אינו רצוי משום שהוא מערער את העולם המסורתי. הלבוש, השפה (יידיש ברוב הקהילות החסידיות), סדרי הלימוד, המאכלים המסורתיים ואפילו צורת הדף בספרי הלימוד – הכול נשאר כשהיה.

אמנם בשנים האחרונות העולם החרדי עובר שינויים ותמורות רבות, ותופעות שמקורן בעולם החילוני מחלחלות במידה כזו או אחרת גם אליו – הטכנולוגיה והאינטרנט, אמצעי התקשורת, לימודים אקדמיים ואפילו שירות בצה"ל.

העולם החרדי מתחלק לשלוש קבוצות שפחות או יותר שוות בגודלן (לפחות בישראל): ליטאים, חסידים וספרדים.

ליטאים

הזרם הליטאי מציב את לימוד התורה וקיומה במרכז החיים. הוא מעודד מצוינות לימודית ושכלית, ומקדם מאוד את שכבת לומדי התורה. השאיפה להיות "גדול", תלמיד חכם בכיר, היא משאת נפשו של כל בחור (וכל בחורה חולמת להתחתן עם בחור כזה). אבל הדרישות גבוהות: הגברים מתחילים ללמוד כבר בגיל צעיר, ונשארים בעולם הישיבות והכוללים כמה שיותר שנים. הדמויות לחיקוי הן גדולי הדור וראשי הישיבות, והשאיפה היא להישאר במסגרת התורנית של לימוד בכולל כמה שיותר שנים.

בהתאם לדברי חז"ל "ותלמוד תורה כנגד כולם" (משנה מסכת פאה, פרק א), עצם לימוד התורה הוא התכלית. בכל רגע שאדם עוסק בתורה הוא זוכה לקיים את תכלית הבריאה, ועל כן זהו לימוד ללא תאריך יעד, ללא מבחן מסכם וללא תעודה – פשוט לימוד "לשמה".

(צילום: shutterstock)

הליטאים נקראים על שם מוצאם – ליטא, ארצו של הגאון מווילנה, האב המייסד של הזרם, שהקדיש את כל חייו ללימוד התורה והקים את האידיאל הגדול שאליו ראוי לשאוף.

הזרם הליטאי מדגיש את תפקידו של השכל בעבודת הבורא; הכול מקושר לתורה והיא זו שעומדת במרכז, ולא נטייה אישית או חוויה רגשית כזו או אחרת. בנוסף, היא מציבה במרכז את הדקדוק בקיום מצוות לפרטי פרטים ופחות את החוויה הרגשית.

העיסוק בגמרא, ובעיקר לימודה לעומק, הוא פסגת העיסוק התורני שאדם יכול להגיע אליו. תחומים אחרים, כגון פרשנות התנ"ך, תורת הסוד או הגות יהודית, אינם זוכים ליחס דומה, אם בכלל.

סגנון: גבר ליטאי ילבש חליפה ומגבעת, בדרך כלל יטפח זקן קצר, וכמובן ילך עם כיפה שחורה. בחברה הליטאית מדברים בעיקר עברית וקצת יידיש. כיום נפוץ מאוד שהבנות לומדות לימודי חול ויוצאות לעבוד, יחד עם הנשיאה בעול הבית. העובדה שיש כל כך הרבה אברכים (תלמידי ישיבה נשואים), מצב שכנראה לא היה מאז ומעולם בהיקף כזה בתולדות עם ישראל, נזקפת בעיקר לזכות אותן נשים צדקניות שמוכנות ומייחלות לשאת בעול למען ערך לימוד התורה.

האם החרדים באמת חיים על חשבון המדינה? מהם הטעמים שמאחורי אורח חייהם? הרב זמיר כהן עושה סדר בעובדות:

חסידים

את תנועת החסידות ייסד רבי ישראל, המכונה "הבעל שם טוב", במזרח אירופה לפני כ־250 שנה. באותם ימים עם ישראל התחלק לשתי שכבות מרכזיות: שכבת תלמידי החכמים, שכל עיסוקם היה בלימוד התורה גרידא, והייתה קטנה ואליטיסטית, ושאר העם, שעסקו בפרנסה ולא למדו באופן לימוד שיטתי.

החסידות קבעה שעבודת הבורא נקנית לא רק על ידי לימוד תורה שכלי, אלא בכל דרכי החיים. אפשר לעבוד את הבורא גם על ידי ריקוד וניגוני קודש, התוועדות חברים ואפילו על ידי לגימת "משקה" ואמירת "לחיים". הערך המרכזי בעבודת הבורא הוא הדבקוּת באלוהים, והחסידים נוהגים לומר שלעיתים, מרוב לימוד תורה ועיסוק שכלי, עלולים לשכוח את נותן התורה, כלומר את מקורה האלוהי.

(צילום: shutterstock)

הבעל שם טוב ביקש ללמד שלכל יהודי יש קשר פנימי ועמוק עם הקב"ה. הוא הנהיג חבורה מצומצמת של תלמידים, והם המשיכו את דרכו והפיצו את תנועת החסידות בכל רחבי מזרח אירופה. התנועה התפשטה במהירות, ומאות אלפי יהודים הצטרפו אליה.

הצלחתה הגדולה של החסידות הביאה להתנגדות קשה בחלק מהמקומות שאליהם חדרה, וכך התפלגו קהילות רבות לחסידים ומתנגדים (הליטאים, בשל ריכוזם הגדול באזור ליטא).

אחד היסודות החשובים שהופיעו בחסידות היה הדבקות ב"צדיק", הרועה הרוחני, האדמו"ר (ראשי תיבות של אדוננו, מורנו ורבנו), או "הרבי" – שמות שונים למנהיג החסידי. האדמו"רים הקימו לעצמם חצרות, שבדרך כלל נקראו על שם העיר או האזור שבו חיו. האדמו"ר הוא הסמכות הרוחנית והגשמית ועל פיו יישק דבר. החסידים רואים בו צינור שדרכו הם מתקרבים יותר לה'. קיימים סגנונות שונים של אדמו"רים: יש שבעיקר מעניקים ברכות ושומרים על קשר אישי עם החסידים, יש שמתמקדים באמירת דברי תורה, יש שמעודדים עשיית חסד בתוך החסידות ומחוצה לה. תפקיד האדמו"ר בדרך כלל עובר מאב לבן (או לאחד החתנים, אם אין בנים), ולעיתים מתפצלת החסידות בין כמה בנים שונים שממשיכים את דרכו של האב.

גדולי החסידות ראו בתורת הקבלה משל לנפש האדם, ותרגמו את הרעיונות הקבליים, הקשים להבנה והמצריכים לימוד מעמיק, לשפה נפשית ופסיכולוגית שנגישה לכל אדם.

הדגש אצל החסידים בעשיית המצוות איננו רק בקיום ההלכה כפשוטה, אלא גם בכוונות הפנימיות של האדם בעת קיום המצווה. למשל, שבת היא לא רק יום שיש בו איסורי מלאכה אלא מהות שלמה בפני עצמה; נטילת הלולב בסוכות היא טקס רוחני עמוק.

ברוב החסידויות מדברים יידיש כשפה ראשית. החסידים מגדלים זקן ארוך ופאות ארוכות, ולבוש חסידי מסורתי כולל פריטים כמו חליפות ארוכות, גרביים מעל המכנסיים וגולת הכותרת – שטריימל (כובע פרווה שחובשים בשבת וחג).

ישנן שתי חסידויות מוכרות שהינן בעלות גישה ודרך חיים ייחודיות ושונות מאלה המאופיינים בשאר החסידויות - חסידויות חב"ד וברסלב.

חב"ד

חב"ד (ראשי תיבות של חוכמה, בינה ודעת) היא יוצאת דופן מבין החצרות החסידיות, מכמה סיבות. קודם כל, היא הדגישה כבר מראשיתה את המחשבה בעניינים מופשטים אודות הבורא יותר מאשר חסידויות אחרות. שנית, היא חרתה על דגלה בעשורים האחרונים את הפצת היהדות מסביב לעולם, וכיום ישנם למעלה מ-5,000 "שלוחים" שהקימו בתי חב"ד כמעט בכל מקום.

(צילום: Tomer Neuberg / פלאש 90)

רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובביץ', או פשוט "הרבי" בפי החב"דניקים, נחשב לדמות מיוחדת במינה גם בקרב מי שאינם חסידי חב"ד. הוא האמין שאנו נמצאים בדור הגאולה, ולכן יש להתאמץ ולהפיץ את היהדות ואת תורת החסידות כמה שיותר. הרבי מלובביץ' עודד את חסידיו לצאת ל"מבצעים" – הפצת יהדות בדוכני תפילין, חלוקת נרות שבת, הדלקת נרות חנוכה ועוד.

החב"דניקים משלבים שמרנות חרדית קלאסית יחד עם פתיחות לעולם, שמתבטאת למשל בשימוש נרחב בטכנולוגיה כדי לקדם את תורת החסידות. הם מאופיינים חיצונית בזקן ארוך, ללא פאות, ובמגבעת עם "קנייטש", קמט קדמי.  

למה בחורי ישיבה לא מתגייסים לצבא?

ברסלב

חסידות ברסלב נחשבה למיוחדת עוד בזמנו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב (המכונה "רַבֵּנוּ"). רבי נחמן היה נינו של הבעל שם טוב, ונודע כעילוי מיוחד כבר מגיל צעיר. אף שהיה צדיק גדול, הוא פונה בכתביו לכל שכבות העם וגם למי שעוברים צרות, קשיים ובלבולים נפשיים, ומציע להם דרכים להתקרב לבורא דרך התחזקות והרמת מצבו הנפשי של האדם.

ישנם כמה יסודות חשובים בתורת ברסלב. אחד מהם הוא ההתבודדות – פרק זמן שבו פורש האדם למקום שקט, בדרך כלל בטבע, ומשוחח עם ה' באופן טבעי ואותנטי וללא טקסט קבוע מראש. רבי נחמן העיד על עצמו שכל מעלתו הרוחנית באה לו בזכות הזמנים הארוכים שהשקיע בהתבודדות.

(צילום: shutterstock)

הברסלבים נוהגים לבקר בקברו של רבי נחמן בעיר אומן שבאוקראינה, ומקפידים לומר בהזדמנויות שונות את "התיקון הכללי" - אוסף פרקי תהילים שקבע רבי נחמן כתיקון לעניינים שונים.

חסידי ברסלב הוותיקים נחשבים למתונים ומיושבים בדעתם, אולם בעשורים האחרונים התפשטה תורת ברסלב לקהלים רחבים, וחוזרים בתשובה רבים נכנסו לחסידות ושינו לא מעט את אופייה המקורי. היות וזוהי חסידות ללא ממסד ומנהיגות רוחנית מאורגנת, רבו בה גווני הקהילות והשיטות של אנשים שמגדירים עצמם כ"ברסלבים".

האם החרדים אכן אלימים? ומהי העמדה האמתית של החברה החרדית לגבי גיוס לצבא?

ספרדים

הליטאים והחסידים הם קבוצות שהתפתחו באירופה. מה קרה באזורים אחרים של העולם שיהודים הגיעו אליהם וחיו בהם?

בארצות האסלאם – מרוקו, תוניס, אלג'יר, עיראק, סוריה, מצרים ועוד – לא הגיעה החסידות וגם לא ההתנגדות לה, וגם החילון הגיע בשלב מאוחר יחסית. בכלל, הגישה הכללית בקרב הספרדים היא יותר של אחדות ופחות של מחלוקת. הקהילות הספרדיות הצליחו להכיל את מגוון סוגי היהודים שחיו בקִרבן, והצמיחו שכבה של תלמידי חכמים גדולים לצד יהודים שומרי תורה ומצוות העובדים למחייתם והדבקים ביהדות בכל מאודם.

אלא שבמאה העשרים חדרו ההשכלה והחילון גם אל הקהילות היהודית בצפון אפריקה, אף שבמשך שנים רבות הן עדיין נחשבו למסורתיות מאוד.

(צילום: shutterstock)

לאחר הקמת מדינת ישראל היגרו רבים מהיהודים מארצות המזרח, חלק מרצון וחלק גורשו בכוח. אלה שעלו ארצה מצאו חיבור מסוים עם העולם החרדי האשכנזי, אך לא באופן מלא. הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים ומנהיגם הבלתי מעורער של הספרדים, יצא נגד התופעה וקרא להם להיאחז במסורת המפוארת שלהם. הוא טבע את הסיסמה "להחזיר עטרה ליושנה", הקים מוסדות חינוך ברוח יהדות ספרד ואף הקים תנועה פוליטית שתייצג אותם – מפלגת ש"ס.

אצל הספרדים נראה כאילו השילוב בין עולם החול והקודש פשוט יותר. הדיסוננס פחות קיצוני, וגם בשכבות הפחות אדוקות קיים המושג של יהודי "מסורתי", המרגיש בן-בית בבית הכנסת ושומר את המצוות מתוך חיבור טבעי ופשוט.

בישיבות ספרדיות מסוימות זוכה תורת הסוד, בייחוד ספר הזוהר וקבלת האר"י, למקום של כבוד בתוכנית הלימודים. בתיהם של ה"צדיקים" הספרדים, כגון בני משפחת אבוחצירא, הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואחרים, היו מוקד עלייה לרגל לקבלת ברכות וישועות.

הספרדים "האורתודוקסים", המקפידים יותר על קלה כבחמורה, הלכו במידה רבה בעקבות החרדים הליטאים, ואף אימצו את קוד הלבוש שלהם (חליפה ומגבעת).

מה ניסו למכור לנו עשרות שנים? לא תאמינו: