טורים נשיים
אם פחות זה פחות, איך יכול להיות שהוא דווקא יותר?
אני יודעת שאם בתקופה הזו אעשה פחות, בעז"ה אתאושש הרבה יותר מהר, ואוכל לחזור ולתפקד בעז"ה עם אנרגיות טובות ובמרץ, ולהגיע בסופו של דבר ליותר
- פסי דבלינגר
- פורסם ד' אב התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
לפעמים פחות זה יותר. כמו שאומרים,less is more .
אם פחות זה פחות, אז איך זה יכול להיות יותר?
מתברר שלא פעם, יותר ויותר מביא בסופו של דבר לפחות.
איפה זה מתבטא בחיים? איך אנחנו כאימהות יכולות ללמוד מזה?
בטור הזה אתן מספר דוגמאות על מנת להבין את העיקרון שייעזור לנו ביומיום, אמנם לא תמיד ישים, אבל שווה בשביל הפעמים שכן.
נתחיל עם פועה.
פועה היא אם מסורה, דואגת לילדים, למשפחה ולבית. פועה גם עובדת ומתמסרת ללקוחות. ב"ה מרוצים ממנה בשתי החזיתות.
באחד הימים היא מרגישה דגדוג קל במורד הגרון, מלווה בשיעול. היא בכלל לא שמה לב. שיעול אחד זה באמת כלום, אבל מה לעשות , אחרי שיעול אחד מגיע גם שיעול שני ואחריו שיעולים נוספים.
פועה לא חשה בטוב, אבל ממשיכה כרגיל. הילדים צריכים לאכול, הבית צריך לתפקד ועבודה זו עבודה.
עובר יום ועוד יום, פועה לא מרגישה טוב. זהו, זה הנתון.
מה עושים עם זה? אין ברירה היא הולכת לרופאה.
הרופאה שומעת מה קורה וממש גוערת בה:"תגידי, למה לא באת אלי מיד? יש לך דלקת ריאות! את חייבת לבצע צילום ריאות". פועה מרגישה נזופה.
"אבל", הרופאה מסתייגת מההוראה, "לפני שאת מבצעת צילום, את הולכת לנוח בבית יומיים! במצב כזה אפילו לצילום ריאות את לא יכולה ללכת".
היא נותנת לה אנטיביוטיקה חזקה, ופועה מודיעה על היעדרות ממקום עבודה, ונשכבת במיטה עד להתאוששות.
במקרה הקלאסי הנ"ל, אילו פועה הייתה עושה "פחות" כבר בתחילת המחלה, והייתה מקדישה יום למנוחה, היא הייתה מתאוששת וחוזרת לשגרה מהר יותר, בעז"ה. במצב הנוכחי, הגוף כבר חלש מדי, וההתאוששות הנדרשת ארוכה יותר. כך יוצא שפועה השיגה פחות.
בחודש הראשון אחרי לידה, למשל, אני באופן אישי ממש עושה "פחות".
מתאמצת פחות, יוצאת פחות מהבית, עובדת פחות וכדומה.
אני יודעת שאם בתקופה הזו אעשה פחות, בעז"ה אתאושש הרבה יותר מהר, ואוכל לחזור ולתפקד בעז"ה עם אנרגיות טובות ובמרץ, ולהגיע בסופו של דבר ליותר.
דוגמא נוספת: הכנות לשבת. יש שבתות שדווקא להכין פחות, יאפשר לי להיות סבלנית יותר לילדים ולהגיע לשבת מוקדם יותר.
אם אני רוצה לנסוע עם הילדים לשבת, חשוב לי לארוז כמה שפחות, להתמקד בחפצים המינימליים החשובים, על מנת לגרום לפחות סחבת, שנוכל לנסוע יותר ובחוויה טובה יותר.
אסיים עם דוגמא רלוונטית ל"חופש הגדול". בחופש הילדים מחכים ליציאות מהבית ולכיף. אם את באמת רוצה לאפשר לתת להם ולעצמך יותר יציאות, כדאי שהן תהיינה רחוקות פחות, ארוכות פחות. ככה תוכלי לצאת יותר וליהנות יותר.
ממליצה לתרגל את הטיפ.
בסופו של דבר, אנחנו באמת צריכות יותר ורוצות יותר, אז למה להתפשר על פחות?
פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהיתpid38a@gmail.com