מקבצי שו"ת - שאל את הרב
האם מותר לרחוץ כלים בליל תשעה באב? האם מותר לעבוד במלצרות? ואיך מכפרים על אי הנחת תפילין?
מקבץ שו"ת 185 – השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע במדור שאל את הרב באתר הידברות
- מקבץ שו"ת
- פורסם ה' אב התשפ"א |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. האם זה חובה לאכול בשר ו/או דגים? קשה לי לאכול את זה, ואני צמחוני הרבה שנים. רציתי לדעת האם זה בסדר, והאם זה מותר.
אין איסור להיות צמחוני, וכפי שכתב בספר אור לציון חלק ב' (פרק כ"א תשובה ג'), שמי שרגיל לאכול תמיד רק מאכלים טבעיים או צמחוניים, רשאי לנהוג כן גם בשבת, ואינו חייב לאכול דווקא בשר ודגים. ובהערה שם הסביר, שכיון שאינו מתכון להתענות מבשר, רשאי לעשות כן גם בשבת.
* * *
2. כל קיץ אני רגילה לעבוד במלצרות כדי להרוויח כסף ולהנות מהחופש שלי, כי אני לא רוצה כל כך לקחת מההורים שלי, כי זה המון כסף. חברה שמתחזקת אמרה לי שאסור לנשים למלצר, ברצוני לדעת האם זה נכון, ולמה.
תלוי באיזה מקום מדובר, ומי ומי העובדים שם, והמסתובבים שם.
* * *
3. האם מותר לקנות שמלות ובגדים נוספים שמשמחים אותי בשלושת השבועות?
א. מותר לקנות בגדים חדשים בשלושת השבועות עד ראש חודש אב. אמנם אם מדובר בבגדים שיש צורך לברך עליהם שהחיינו - טוב להיזהר שלא ללובשם בפעם הראשונה החל מי"ז בתמוז (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"א סעיף י"ז), אלא אם כן את לובשת אותם בשבת (משנה ברורה ס"ק צ"ח. וכ"כ בספר חזון עובדיה הלכות ארבע תעניות עמוד קכ"ט, אלא שהוסיף שיש חסידים שנוהגים להחמיר בזה אף בשבתות).
ב. מראש חודש אב אין לקנות בגדים חדשים כלל - גם כאלה שלא מברכים עליהם שהחיינו, ואפילו כשבדעתך ללובשם רק אחרי תשעה באב (יעויין שלחן ערוך ורמ"א שם סעיף ז', ומשנה ברורה ס"ק מ"ט, וחזון עובדיה שם עמוד ר"ח).
כמו כן, מראש חודש אב אין לחדש בגדים אפילו בשבת (הרמ"א שם סעיף ו'). וגם למנהג הספרדים נכון להחמיר בזה (חזון עובדיה שם עמוד קל"ד).
* * *
4. אני מבינה שכאשר מתפללים עבור חולה מציינים את שם אמו: פלוני בן פלונית. האם זה נכון לגבי שאר התפילות, למשל לפרנסה, לחזרה בתשובה, לשלום בית וכו'?
כן, בכל התפילות שהזכרת יש לציין שם האם (יעויין בשו"ת יביע אומר חלק ב' חלק אורח חיים סימן י"א). ומנהג התימנים לציין שם האב (שלחן ערוך המקוצר חלק ה' סימן קע"ה הערה י').
* * *
5. הבנתי שלפעמים כאב באבר מסוים הוא רמז משמיים לאי ביצוע המצוות המוטלות על אותו אבר. כואבת לי הרגל כבר כמה ימים... מהן המצוות המוטלות על הרגליים?
אכן כך כתב רבינו חיים מוולוז'ין זצ"ל בספרו נפש החיים (שער ד' פרק כ"ט), כי מדתו יתברך שפועל אדם ישלם מדה כנגד מדה. שאותו האבר שקלקל ופגם בחטאו, על אותו האבר עצמו מביא עליו ייסורין. ותכלית כוונתו יתברך בזה כדי שמתוך הייסורין יבין האדם וידע על איזה חטא באו, וישיב אל לבו להיות מודה ועוזב ושב ורפא לו. וכן הוא עוד בספרו רוח חיים על מסכת אבות (פרק ד' משנה י"א) שצריך האדם להתבונן היטב מתוך הפורענות לידע באיזה דבר קלקל ופגם שהם מדה כנגד מדה.
והנה כמה מצוות שתלויות ברגליים, מתוך רשימה שערך רבינו אלעזר אזכרי זצ"ל בספר חרדים (מצות עשה מן התורה התלויות ברגלים ואפשר לקיימם בכל יום, פרק ו') חייב אדם לעמוד מפני אביו או אמו מלא קומתו. וחייב בכבוד של קימה זו בזקנו וזקנתו ובעל אמו ואשת אביו. מצות עשה שיקום אדם מלא קומתו מפני חכם כשבא בארבע אמותיו אף על פי שאיננו זקן. לקום מלא קומתו מפני זקן אפילו אינו חכם. לקום מפני ספר תורה. היודע לחברו עדות מצות עשה שיעיד לו בבית דין, ומצוה שיאמר העדות מעומד. לבקר חולים ולהשתדל עליהם בכל מה שהם צריכין. ללוות האדם היוצא לדרך. לוויית המת. מצות התפילה (שמונה עשרה) צריכה להיות בעמידה.
ושם (מצות לא תעשה מן התורה התלויות ברגלים, פרק ו') שלא להשתחוות על רצפת אבנים לפני ה' יתברך בשום מקום רק במקדש, לכך יש להצניע מחצלאות או מיני קש או תבן בבתי כנסיות הרצופים באבנים להבדיל בין פני הציבור והאבנים.
ושם (מצות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות ברגלים, פרק ו') מצווה לכוון רגליו זו כנגד זו (בשמונה עשרה) כאילו הן רגל אחת. מצווה לכרוע על ברכיו קצת, ואחר כך לכופף כל גופו כקשת, ככה יעשה באבות תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף ובעושה שלום. בעושה שלום פוסע שלוש פסיעות לאחוריו כמי שנפטר מאת פני המלך. להקביל פני רבו וחברו שבא מן הדרך. ללכת אל בית אבל. ללכת אל בית משתה של נישואין. מצוה לרוץ לקראת מלכי אומות העולם שאם יזכה לעתיד לבוא לראות גדולתן של ישראל יבחין כמה רבה על של אומות.
ושם (מצות לא תעשה מדברי קבלה ומדברי סופרים התלויות ברגלים, פרק ו') שלא לצאת יותר על אלפים אמה חוץ לעיר בשבת, וכן ביום הכפורים, וכן בימים טובים. אסור לפסוע פסיעה גסה כשיוצא מבית הכנסת. אסור לפסוע פסיעה גסה בשבת. הקב"ה שונא למי שנכנס לביתו פתאום, ואין צריך לומר לבית חברו. אסור לישב בצד העומד בתפילה (שמונה עשרה) או לעמוד לפניו עד שירחיק ממנו ארבע אמות. אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה. יעויין שם עוד בדברי קדשו.
* * *
6. רציתי לדעת למי שמקפיד להניח תפילין כל יום (ולא דילג אף יום מהבר מצווה), ויום אחד לא הניח, מה תשובה הוא צריך לעשות כדי שיתכפר החטא?
הוא צריך לחזור על כך בתשובה שלמה - דהיינו חרטה, וידוי וקבלה לעתיד - ואז החטא נמחל לו (על פי הרמב"ם הלכות תשובה פרק א' הלכה ד').
חוץ מזה מומלץ שיקבל על עצמו בלי נדר ללמוד הלכות תפילין שתי הלכות כל יום עד שיסיים, על דעת לשמור ולעשות ולקיים. ושב ורפא לו.
מקורות: יעויין כיוצא בזה לגבי תפילין בספר אשרי האיש חלק אורח חיים חלק א' (פרק ה' סעיף י"ט) ובספר דרך שיחה חלק א' (עמוד תקי"ח). וכן ראה עוד כיוצא בזה בספר ארחות רבנו חלק א' (עמוד קס"ה) ובספר שערי הלכה ומנהג חלק אורח חיים חלק ב' (עמודים רכ"ד-רכ"ה) ובספר דולה ומשקה (עמוד רנ"ח) ובספר דעת נוטה חלק א' (עמוד קצ"ז תשובה כ"ב, ובהערה שם).
* * *
7. רבי עקיבא אמר (בבא מציעא דף סב עמוד א') שאם שנים היו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב, חייך קודמים לחיי חברך. האם זה אומר שאני לא חייב לתת מים לחברי, אבל אם אני רוצה - יכול, או שאסור?
שאלה יפה. ונחלקו בזה גדולי עולם, האור החיים זצ"ל בספרו ראשון לציון (סימן רמ"ז סעיף א') נוטה לומר שהרשות בידו לתת את המים לחברו. אולם דעת היעב"ץ זצ"ל בספרו מגדל עוז (אבן בוחן, פנה א' אות פ"ה) שאין אדם רשאי למסור עצמו להריגה להציל חברו מרצון פשוט ומאהבה שאינה תלויה בדבר.
וע"ע בשו"ת משפט כהן (סימן קמ"ד אות ט"ו) שנסתפק בזה. ובשו"ת שרידי אש חלק יורה דעה (ירושלים תשע"ו סימן ל"ד אות י"ז) כתב, שנראה שאפילו לרבי עקיבא שסובר שחייך קודמים זהו רק רשות, אבל אם החמיר על עצמו ומסר נפשו להציל חברו נקרא קדוש וחסיד. ולבסוף הניח בצע"ג. ע"ש. ולעומתו דעת האגרות משה חלק יורה דעה חלק ב' (סימן קע"ד ענף ד' ד"ה ואף) לאסור. ע"ש.
אמנם אם חברו גדול ממנו בתורה ויראה, מותר ואף ראוי להחמיר על עצמו, וכמו שכתב בספר חסידים (סימן תרח"צ) שנים שיושבים וביקשו אויבים להרוג אחד מהם, אם אחד תלמיד חכם והשני הדיוט, מצוה להדיוט לומר הרגוני ולא חברי, כרבי ראובן בן איצטרובלי שביקש שיהרגוהו ולא לרבי עקיבא, כי רבים היו צריכים לרבי עקיבא. וכן כתב היעב"ץ שם, שהאיסור למסור עצמו להריגה להציל חבירו הוא רק אם אינו יודע בבירור שחברו תלמיד חכם כשר וצדיק יותר ממנו. ע"ש עוד בדברי קדשו.
* * *
(צילום: shutterstock)
8. האם אנו אמורים להשאיר את כל הכלים משבת מלוכלכים עד לאחר הצום, שלא יהיה היסח הדעת מהאבלות? וכן עצם שטיפת הכלים מרטיבה את הידיים.
אין לשטוף כלים בתשעה באב אלא מחצות היום ואילך. וטעם הדבר, כדי שלא יסיח דעתו מהאבלות. ואף כשחל תשעה באב במוצאי שבת הדין כן. ורק כלים שצריך אותם כעת, וכגון להאכיל לילדים, מותר לשוטפם. ואין חיוב ללבוש כפפות גומי, אך יש עדיפות לנהוג כך.
מקורות: ראה אשרי האיש חלק ג' (פרק ע"א סעיף ד') ואור לציון חלק ג' (פרק כ"ט תשובה י"ד).
* * *
9. למיטב ידיעתי אסור לשרוף את הגוף של הנפטר. א. האם זה ממש איסור מהתורה? ב. מה לגבי שאינם יהודים, גם אסור? ג. למה אסור, אם כן, זה מזיק לנשמה? מה עם יהודים ששרפו אותם?
א. יש איסור מן התורה לשרוף את גוף הנפטר, משום שמבטל בזה מצות עשה של קבורה, וכן עובר על לא תעשה של "לא תלין" (דברים כ"א כ"ג), וכן יש בזה משום איסור ניוול המת (ראה בשו"ת בית יצחק חלק יורה דעה חלק ב' סימן קנ"ה).
מי שביקש שישרפו את גופו, אסור לשמוע בקולו, שהרי כתב הרמב"ם (פרק י"ב מהלכות אבל הלכה א') שאם ציווה שלא יקבר אין שומעין לו, שהקבורה מצוה שנאמר כי קבור תקברנו. וכן פסק בשו"ת אבן יקרה מהדורא תנינא (סימן ס"ד) שיש איסור גמור על פי התלמוד והפוסקים לשרוף גוף המת, ואם צוה שישרפוהו אין שומעין לו. ע"ש. וכ"כ בחזון עובדיה אבלות חלק א' (עמוד תקל"ט).
ואם שמעו בקולו ושרפו את גופו, אין להתאבל עליו כלל (הליכות שלמה חלק א' פרק י"ח הערה 46, חזון עובדיה שם עמוד תק"מ. וכתב בהליכות שלמה שם שמכל מקום יאמר קדיש).
ב. אין איסור, היות שאין איסור ניוול המת בגוי וכמו שכתב בשו"ת דעת כהן (סימן קצ"ט).
ג. אנשים שביקשו להישרף לאחר מותם לא יזכו לקום בתחיית המתים, היות שהם כופרים בתחיית המתים (שו"ת מנחת אלעזר חלק ב' סימן ל"ד. וכן ראה בחזון עובדיה שם).
אולם יהודים שנשרפו בעל כרחם - כמו שהיה בשואה הי"ד - ודאי יקומו בתחיית המתים, כי מבואר במדרש (בראשית רבה כ"ח, ג') שהאדם יקום בתחיית המתים מכוח לוז של שדרה, ואותו עצם אין האש יכול לשורפו.
* * *
10. היכן עובר הגבול שבין היתר לאיסור? אני עובדת במקום עבודה שבו יש מחשבים ומדפסות. כולם משתמשים במדפסות גם לצרכיהם האישיים - החל מהעובדה הזוטר ועד למנהלי המחלקה. לפעמים אפילו המנהלים מדפיסים עבורנו דברים לצרכים אישיים כגון טיולים והרצאות. מעולם לא קיבלתי היתר מפורש אך האם מותר לי לצלם ללא תשלום? כמובן שמדובר בכמויות קטנות ולא בהגזמה.
ברוב ככל המשרדים אין מקפידים על כך. יש בכל מקום אחראי שרואה את הנעשה וכל זמן שהוא לא אומר שהדבר אסור, כנראה הדבר מותר.