לשמור על דעתי האישית, או להסכים תמיד לדעתו של בעלי?

בעלי לא מסכים איתי בכמה דברים, כי לא תמיד אני מסכימה עם דעתו. וכאשר אני מנסה להסביר לו את דעתי, לא תמיד אני מצליחה לשכנעו לקבל את דעתי, ומתוך כך אני חוששת שאהבה בינינו תלך ותפחת, ונגיע למצב של ריחוק משמעותי. מה עלי לעשות? האם להישאר בדעתי, או להסכים איתו תמיד אף על פי שזה נגד דעתי?

* * *

ישנם מצבים בהם האדם כועס כאשר לא מסכימים איתו, ואינו מוכן להשלים עם מצבים, שאינם עולים בקנה אחד עם תפיסת עולמו. הרגש הטמון תחת תפיסה שגויה זו, משום שאנחנו מרגישים דחויים, ושדעתנו היא חסרת ערך.

על כן עלינו להפנים את ההבנה, שלכבד את דעתו של הזולת לא שולל את דעתנו, כי בני אדם שונים אחד מהשני בצרכים ובמבנה האישי, וא"כ לקבל את השני כפי שהוא, זה גם לקבל את עצמנו.

לקבל את השני, משמעו לפתוח את הלב לאדם שמולנו, מתוך הבנה עמוקה שאין זה משנה אם קיבל את דעתנו. עלינו לפתח את הביטחון בחשיבה האישית שלנו, ולא לתלות בצורך שאחרים יאשרו אותה, ורק אז נוכל להבחין ולהבין, שלעיתים הזולת אינו מסוגל לקבל דעה שונה משלו, כי זה יערער את ביטחונו האישי שלו.

והראיה מאבותינו הקדושים. ששרה אומרת לאברהם: "גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא ירש בן האמה הזאת, עם בני עם יצחק". שרה רואה את הנהגת בנה של הגר שאינו תואם את רצונה, וחוששת על יצחק בנה שילמד ממעשיו, על כן מבקשת מאברהם לגרש אותם מביתה.

אברהם היה שונה ממנה בראייתו את הדברים, כי אברהם האמין יותר בקירוב, במתן תשומת לב, והאמין שבכך אולי הוא יצליח, לקרב ולשנות את דרכו של ישמעאל. שרה אינה מוכנה להתפשר, אבל בכל זאת אינה עושה שום פעולה נגד רצון בעלה. עד שבא הקב"ה ואמר לאברהם: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה!".

כיוצא בזה, רואים אנו אצל יצחק ורבקה, שיש בניהם ויכוח לגבי מהותו של עשיו האם הוא צדיק או לא. רבקה שבאה מבית של רשעים, הבינה מיד את מהותו של עשיו, ולכן היא אהבה דווקא את יעקב. ואילו יצחק שהיה תמים ובא מבית של צדיקים, אהב את עשיו כי ציד בפיו, שהיה מרמה את אביו בפיו.

נמצינו למדים, שלמרות שהיו דיונים בין אברהם לשרה, לגבי עתידם של הגר וישמעאל בנה, ובין יצחק לרבקה בגישה בנוגע לעשיו, הייתה ביניהם מערכת יחסים בריאה ושלמה, וכיבדו את החשיבה של השני למרות הניגודים. כי כאשר יש יחסי סבלנות והבנה הדדית, זה בעצם נותן את המפתח להשקיה המתמדת לאהבה שתתפתח ותשרור תמיד.

על כן, יש לאשה להישאר בדעתה אף שאינו כדעת בעלה, כי זה ביטחונה האישי, וכמו כן תבין שחוסן האישי של בעלה היא החשיבה שלו. וממילא אין חשש שאהבה תפחת, כי יש לכבד כל חשיבה הגם שהיא מנוגדת אלי. ועם הסתכלות שכזו, יכולים בני הזוג אף להגיע להסכמה עם תקשורת תקינה.

הרב דניאל פנחסוב הוא מרצה, יועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט, מחבר הספר "כיצד לבנות זוגיות טובה"Dp0533165281@gmail.com