האם מותר לי ליהנות ממעשה של חילול שבת?

א. באופן כללי ישנו איסור הנאה ממעשה שבת, כגון ששכן שלו הדליק את אור החשמל בחדר מדרגות - אסור ליהנות מאור החשמל, ואמנם מותר לעלות במדרגות כי יכל לעלות גם בחושך, אבל אסור לעשות דבר שלא היה אפשר לעשות ללא האור. ולכן, אסור לרוץ במדרגות כיון שלא היה אפשר לרוץ בחושך, וכן לא יסתכל בצרור המפתחות כדי למצוא את המפתח של הבית שהרי לא יכל לראות את המפתח בחושך, אלא ימשש בידיו את הצרור עד שימצא את המפתח כמו שהיה עושה בחושך.

ב. גם אם חילל שבת בשוגג, אסור ליהנות ממלאכה זו בשבת, כגון שקם באמצע הלילה אחוז שינה ושכח שהיום שבת והדליק את אור השירותים - מותר להיכנס לשירותים שהרי גם בחושך אפשר להיכנס לשם, אבל אסור ליהנות מהאור בדבר שלא יכל לעשותו לולא האור.

האם מותר ליהנות במוצאי שבת?

ג. העושה מלאכה (מדאורייתא) במזיד - אסור לו ליהנות ממנה לעולם, ולאחרים מותר במוצאי שבת. אבל העושה בשוגג - מותר מיד במוצאי שבת, בין לו בין לאחרים.

ד. באיסור הנאה ממעשה שבת, לא הצריכו חכמים להמתין במוצאי שבת בכדי שיעשו, ודווקא באמירה לגוי שהוא איסור קל בעיני הבריות, החמירו בו חכמים יותר שאסור ליהנות גם במוצאי שבת בכדי שיעשו. אבל ישראל העושה מלאכה בשבת, מותר ליהנות מאותה מלאכה במוצאי שבת מיד, ורק אם עשה במזיד המלאכה אסורה עליו לעולם.

מה ההבדל בדין הנאה כאשר מדובר על חילול שבת מהתורה לבין חילול שבת מדרבנן?

ה. מה שאסרו חכמים הנאה ממעשה שבת זה דווקא כשעבר על מלאכה דאורייתא, אבל אם עבר על איסור דרבנן בשוגג - מותר ליהנות מאותה מלאכה בשבת. ואם עשה במזיד - מותר לכולם במוצאי שבת, בין לו בין לאחרים. והסברא להקל במלאכה דרבנן, כי מה שאסרו חכמים הנאה ממעשה שבת בשוגג, הוא משום גזרה אטו מזיד, וזה שייך דוקא כשעשה מלאכה דאורייתא, שחששו שמא יבוא לעשות איסור דאורייתא במזיד ויאמר שוגג הייתי.

עשה לך רב

ו. כשלומדים שיעור בהלכות שבת עם רב תלמיד חכם, כדאי לשאול בכל הלכה אם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן, כי כאמור יש בזה נפקא מינה לעניין דיעבד, שבמלאכה דאורייתא אסור ליהנות בדיעבד אפילו שעשה בשוגג, ואילו בדרבנן מותר בדיעבד אם עשה בשוגג.

כמה דוגמאות

ז.הפריש תרומות ומעשרות בשבת: המעשר בשבת - בשוגג יאכל, במזיד - לא יאכל.
לא מדובר על מעשר כספים, אלא על מעשר של פירות וירקות, חכמים אסרו להפריש תרומות ומעשרות בשבת שהרי זה נראה כמתקן.

ח. הטביל כלים בשבת: כמו כן בדין טבילת כלים בשבת שאסורה מדרבנן משום מיחזי כמתקן, מי שעבר וטבל כלים בשבת, כתב הרמב"ם: המטביל כלים בשבת, בשוגג ישתמש בהם, במזיד לא ישתמש בהם עד למוצאי שבת. והטעם שלא אוסרים עליו להשתמש בכלים בשוגג, מפני שלא קנסו אלא בדאורייתא ולא בדרבנן.

ט. הדליק אש ביום טוב: וכן מפורש יסוד זה בתשובת הריב"ש (סימן רנ"ד), בדין מי שעשה ביום טוב מלאכה שאסורה מדרבנן, כגון שהדליק אש חדשה, מהתורה מותר להדליק אש לצורך מלאכת אוכל נפש, אלא שחכמים הצריכו להדליק מאש לאש. והנה אחד שרגיל לעשן מותר לו לעשן ביום טוב, וביקש מחברו שיש בידו סיגריה בוערת לתת לו אש, וחברו התבלבל והדליק לו אש חדשה, מאחר שזה איסור דרבנן שנעשה בשוגג, מותר ליהנות מאותה מלאכה, ומסביר הריב"ש הטעם, שלא קנסו שוגג אטו מזיד אלא באיסור דאורייתא כמו המבשל בשבת, אבל באיסור דרבנן לא גזרו שוגג אטו מזיד.

י. הפריש חלה בשבת: אישה שהכינה חלות ביום ששי לכבוד שבת, והנה הבעל מגיע בליל שבת ובין הנטילה ל'המוציא' שאל את אשתו אם הפרישה חלה, והשיבה לו ששכחה להפריש. לקח הבעל חתיכת לחם קטנה מהלחם ואמר "הרי זו חלה". והנה, אשתו אומרת לו: "מה עשית?! השתתפתי בשיעור הלכה, ואמרו שאסור להפריש חלה בשבת משום מתקן".

האם מותר לאכול מהחלות הללו בשבת? אם היה עובר על איסור תורה, היינו אוסרים עליו לאכול מהחלות בשבת, למרות שהפריש בשוגג, אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'. אבל מאחר שאין כאן איסור תורה אלא איסור דרבנן ועשה בשוגג, בדיעבד מותר לאכול מהחלות הללו.

יא. הפעלת מזגן והפעלת מאוורר: מי שהדליק מזגן או מאוורר בשבת בשוגג, עבר על איסור דרבנן של הולדת זרם. אמנם מי שמדליק מנורה חשמלית עובר על איסור דאורייתא של מבעיר, בין במנורת ליבון ובין במנורת פלורסנט, כי יש בהן חוט להט שבוער. וגם במנורת פלורסנט שעובדת על גז יש מנורות קטנות בסטרטר שבקצה המנורה, ולכן המדליק מנורת פלורסנט עובר על איסור דאורייתא, כך כתוב באנציקלופדיה תלמודית (מערכת חשמל עמ' תשטו). אבל שאר מכשירים חשמליים כגון מאוורר ומעלית אוטומטית ומזגן שאין בהם מנורה, ורק הוא מפעיל את המנוע, אין בהדלקתם איסור דאורייתא אלא איסור דרבנן. ואמנם בהפעלת מכשיר חשמלי יוצא ניצוץ קטן שפורח באויר כתוצאה מהדלקת החשמל, ואפילו בהדלקת טרנזיסטור קטן יוצא ניצוץ, ואם המכשיר היה פתוח והיה חושך היינו רואים את אותו ניצוץ. אבל אין איסור דאורייתא באותו ניצוץ, וכמו שכתב הגרש"ז אוירבך (בשו"ת מנחת שלמה סימן י' אות ז', עמוד פ"ו, פ"ז).

כמובן שאנחנו לא באים להקל בהדלקת מזגן בשבת, סוף סוף יש כאן איסור דרבנן, והעובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמים, אבל נפקא מינה לדיעבד בשוגג, אם מותר ליהנות ממנו.

היה אצלי מקרה כזה לפני כשלושים וחמש שנה בבית הכנסת סנהדריה המורחבת, בערב שבת התפללנו שם, והיה עורך דין אחד שהיה חם לו והדליק מאוורר, ולעומתו היה אדם אחר שהיה קר לו וכיבה את המאוורר, זה מדליק וזה מכבה, עד שאמרנו קבלת שבת, וכולם היו לצד מערב. העו"ד ניצל את ההזדמנות והדליק את המאוורר. היה שם אברך מבוגר קצת, קם והכריז: "אסור לנו ליהנות מהמאוורר שהודלק לאחר קבלת שבת, ולכן כולנו נצא להתפלל בחוץ!", וכולם יצאו החוצה, והעו"ד נותר לבדו מבויש, "ויוותר יעקב לבדו". לאחר התפילה בא אצלי העו"ד וקבל בפני: "הרב, ראה איך שפכו את דמי? לא שמתי לב שקבלנו שבת, ולכן הדלקתי, וכולם עשו הפגנה נגדי ויצאו החוצה". אמרתי לו: "אם אותו אברך היה צודק, 'אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'' (משלי כ"א, ל'), שהרי כשאין ברירה מותר להוכיח אדם, ואפילו אם נגרמת לו בושה, וכמו שכתב הרמב"ם (פ"ו מהלכות דעות הלכה ח'). אבל לפי ההלכה באמת היה מותר ליהנות מהמאוורר, שהרי הוא עשה איסור דרבנן בשוגג, ובדרבנן לא קנסו שוגג אטו מזיד, ואם כן, למה לעשות הפגנה, זה לא 'הפלג' כאן... אם אותו אברך היה יודע ילקוט יוסף, לא היה מורה כך".

האם מותר ליהנות מתוצאה של חילול שבת? צפו בתשובתו הקצרה של הרב יצחק יוסף:
 

האם מותר לאכול תבשיל שבושל בשבת? צפו בתשובתו הקצרה של הרב יצחק יוסף:

מתוך הספר "השיעור השבועי" המסכמים את שיעוריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף. ניתן לרכוש מספרי הסדרה בהידברות שופס כאן.