הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנים 2022-2021

(עודכן: 10:02)

בתוך דיון ארוך, שהחל אתמול (ראשון) ונמשך לאורך כל הלילה, אישרו הבוקר שרי הממשלה פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2022-2021. התקציב אושר לאחר שהושגה הסכמה בין משרדי האוצר והבריאות על תוספת תקציבית למשרד הבריאות בסך שני מיליארד שקלים.

תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. כדי לממן תוספות תקציביות שונות, הצעת התקציב כוללת קיצוץ רוחבי של 1.5% בכל המשרדים, למעט משרד הביטחון.

בחודשים הקרובים יעבור הקרב על התקציב אל הכנסת. על פי ההערכות הפוליטיות, בשל שבריריותה של הקואליציה צפויים לחול בו שינויים לקראת ההצבעה הסופית בחודש נובמבר.

במשרד האוצר ציינו, כי הצעות ההחלטה שאושרו כחלק מהתוכנית הכלכלית מכוונות לטיפול בבעיות המבניות של המשק, ומתמקדות במספר עקרונות מרכזיים: עידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה ועוד; פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה; ויצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים, ייעול המגזר הציבורי ועוד. 

התקציב שאושר על ידי השרים כולל את הרפורמה בחקלאות, הנתקלת בהתנגדות עזה מצדם של החקלאים והיוותה מוקד לחילוקי דעות בין ישראל ביתנו לבין מפלגות כחול לבן והעבודה. על פי הודעת משרד האוצר, "הרפורמה כוללת את פתיחת ענף החקלאות לייבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים שיביאו לקפיצה הטכנולוגית של הענף. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה".

השרים אישרו גם את הרפורמה של השר לשירותי דת מתן כהנא במערך הכשרות. במשרד האוצר אמרו, כי "במסגרת התוכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה, וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה, ולאחר קבלת אישור זה יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ".

הצעת התקציב כוללת גם את העלאת גיל הפרישה לנשים. בהודעת משרד האוצר צוין כי גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם – 62 בהשוואה ל-65.8 בממוצע במדינות ה-OECD, וכי ישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים: "גיל הפרישה הנוכחי לנשים אינו תואם את העלייה המשמעותית בתוחלת החיים ואת התהליך המתמשך של הזדקנות האוכלוסייה בישראל. גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה, ולצדו יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של העלאת הגיל על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים. גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (ארבעה חודשים בשנה למשך שלוש שנים ושלושה חודשים בשנה למשך שמונה שנים נוספות).

למרות הצהרותיהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן כי לא תהיה העלאת מיסים, התקציב כולל אגרת גודש על רכבים הנכנסים לגוש דן, שתיכנס לתוקף ב-2024. עוד הוחלט להטיל מיסים על כלים חד-פעמיים ומשקאות ממותקים. גזירה נוספת שנכנסה היא ביטול הנחת "ערך צבור" בכרטיס הרב קו – צעד שצפוי לייקר בעשרות אחוזים את השימוש בתחבורה הציבורית, במיוחד באזורי הפריפריה.

"רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל", אמר ראש הממשלה. "תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים. בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדינו לשנת 2051".

"התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר", הוסיף בנט וטען. "אישור התקציב יסייע גם ליציבות הממשלה, ויאפשר לשרים להפוך חזון לעשייה במשרדיהם. אמרנו מתחילת הדרך שהממשלה הזו תעסוק בציבור ולא בעצמה. אמרנו – וקיימנו".

שר האוצר אמר: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב, הבוקר, לאחר דיונים ארוכים, העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים, ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה".

לדברי ליברמן, "הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן, והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה, מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש, ויחד, תוך שמירה על שיתוף פעולה, נעביר אותו בשלוש קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".