האם עדיין מותר לנטוע עצים? האם אישה יכולה להיות דיינת? והאם מותר לצאת לנופש בחודש אלול?

1. אדם שנדר שלא ידבר עם הוריו כלל, כיוון שזה תמיד מוביל לריבים, האם חייב התרה, או שלדבר איתם זה חלק מכיבוד הורים והוא מושבע ועומד מהר סיני ולכן לא תופס?

ההלכה היא שנדר חל על מצות עשה, ולכן ודאי שהוא חייב בהתרת נדרים כדי שיוכל לדבר עם הוריו.

מקורות: ראה שלחן ערוך יורה דעה (סימן רט"ו סעיפים א', ה').

* * *

2. אני עתידה לעבור בית, ומספר ביתי יהיה 8. אשמח לדעת האם יש למספר משמעות, ובמידה ויש, אשמח להסבר.

אין כל משמעות למספר הבית שגרים בו.

* * *

3. האם אפשר לשתול עצים בחודש אלול הסמוך לשמיטה? האם עדיין אפשר לשתול עץ נוי או עץ פרי?

א. מעיקר הדין מותר לנטוע עצי נוי עד סמוך לראש השנה. ומכל מקום לכתחילה יש לסיים את נטיעתם עד ט"ו באלול סמוך לשקיעה (יעוין ילקוט יוסף הלכות שביעית פרק ב' סעיף ג').

ב. אולם עצי פרי אסור לנטוע אחרי ט"ז אב, אלא אם כן מעבירים את העץ הזה ממקום אחד למקום אחר עם גוש אדמה מסביב לשורשיו, באופן שלדעת מומחה יכול העץ הזה להתקיים בגוש עפר לפחות שבועיים (יעויין שם סעיפים ב' וי"א).

* * *

4. האם מותר לי להניח תפילין אם אני לא יהודי שלם? כלומר, אמא שלי יהודייה רק מהצד של אבא שלה, ואבא שלי יהודי שלם.

היות שאם אמך לא יהודייה, אז גם אמך לא יהודייה, כי היהדות נקבעת לפי האם. ואם כן, גם כבודו אין דינו כיהודי, ולא תוכל להניח תפילין במצבך הנוכחי.

מקורות: אמנם כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק י' הלכה י'), בן נח שרצה לעשות מצווה משאר מצוות התורה כדי לקבל שכר איו מונעין אותו לעשות אותה כהלכתה. אולם כתב הרדב"ז שם, ומכל מקום במצוות שצריכין קדושה וטהרה, כגון תפילין, ספר תורה ומזוזה, אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן (וע"ע בספר דרך שיחה חלק א' עמוד תקי"ט).

(צילום: shutterstock)

5. אני באה מבית חסידי שבה מקפידים שאשה נשואה תגלח את שיער ראשה. אני עומדת להתחתן, ואשמח לדעת מה המקור או הסיבה לכך.

נאמרו בזה כמה טעמים, ומהם:

א. כי קשה להיזהר שלא תצא שום שערה מחוץ לכיסוי ראש (יעויין בספר שלחן העזר סימן ט' סעיף י' ובהערה שם ובשו"ת מהרי"י שטייף סימן מ"ח).

ב. שמא יישאר שיער צף על פני המים בשעת טבילתה (שם ושם).

ג. מחשש קשירת שערה אחת שמהווה חציצה בטבילה (קריינא דאגרתא חלק ב' סימן פ"א אות ג').

* * *

6. האם אישה יכולה לשמש בתפקיד דיינת? כמובן אם תלמד את כל מה שדרוש לכך ותעבור את כל המבחנים. הרי מבחינה שכלית יש נשים שיכולות לראות סיטואציה, גם הלכתית, בצורה רחבה מאוד, ולשפוט כהלכה. מה גם שיש המון נשים צדקניות שבקיאות ולומדות תורה לשמה אפילו בצורה טובה יותר מהרבה גברים. העניין שלא מקובל שאישה תהייה דיינת. השאלה אם יש לכך ממש איסור, או שפשוט זה לא משהו שהיה מקובל עד היום, ולכן אנחנו לא רואים נשים דיינות וזה אפשרי.

אישה לא יכולה להיות דיינת (שלחן ערוך חושן משפט סימן ז' סעיף ד').

ומה שנאמר בספר שופטים (פרק ד' פסוק ד') "ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא", תירצו התוספות במסכת גיטין (דף פח עמוד ב', ד"ה ולא) בשני אופנים: א. שמא לא היתה דנה אלא היתה מלמדת להם הדינים. ב. שמא קיבלו אותה עליהם משום שְׁכִינָה.

וראי עוד בדברי הרב זמיר כהן שליט"א כאן.  

* * *

7. ממש בקרוב מתחילים סליחות. האם אפשר להגיד סליחות גם בבית? לבד?

א. לכתחילה יש לומר סליחות במניין. אם זה לא מסתייע, אפשר לומר גם ביחיד, אלא שיש להקפיד לא לומר י"ג מידות של רחמים שבפסוק "ויעבור", אלא אם כן תאמר אותם בטעמי המקרא (שלחן ערוך אורח חיים סימן תקסה סעיף ה', ומשנה ברורה ס"ק י"ב).

כמו כן יש לדלג על כל הקטעים בארמית (משנה ברורה סימן תקפ"א סק"ד). וכמובן אין לומר שום קדיש.

כמו כן לפי מנהג האשכנזים מחוץ לירושלים אין לעשות נפילת אפיים במקום שאין ספר תורה, ראה כאן.

ב. יש להקפיד (בין ביחיד ובין בציבור) לא לומר סליחות בחצי הראשון של הלילה. בכל יתר שעות היממה ניתן לומר סליחות (ראה חזון עובדיה ימים נוראים עמודים ב'-ג').

* * *

8. אני וחברות שלי חשבנו לארגן נופש, ורציתי לדעת אם יש עם זה בעיה בחודש אלול.

מותר לצאת לנופש גם בחודש אלול. אלא שהיות וימים אלו הם ימי תשובה וחשבון נפש וכו', זה לא הזמן הכי מתאים. אולם כאמור אין שום איסור הלכתי בזה.

* * *

9. יש לי דירה להשכרה באזור דרום תל אביב. אני מתנגדת בתוקף להשכיר לכל הפליטים והעובדים הזרים. אבל האם מותר להשכיר לזוג מהקהילה הגאה? יהודים כמובן.

אין איסור להשכיר להם דירה.

מקורות: בדומה למה שכתב בכיוצא בזה באורך וברוחב בשו"ת יביע אומר חלק ב' (חלק אורח חיים סימן ט"ו). וכן ראה בספר אשרי האיש חלק יורה דעה חלק א' (פרק י"א סעיף ג'), ובשו"ת אבני ישפה חלק ח' (סימן ק"כ ענף ג') ובשו"ת ושב ורפא חלק ג' (סימן רמ"ג).

ויעויין עוד כאן.  

* * *

10. האם מותר לי להכיר לבחור שאינו שומר נגיעה בחורה שגם כן אינה שומרת נגיעה?

אין לשדך בין בני זוג שלא ישמרו נגיעה.

מקורות: בשו"ת חלקת יעקב (חלק אבן העזר סימן ע"ח, סוף ד"ה ועי') כתב, שראה כתוב בשם החפץ חיים, שאסור לשדך לזוג אם ידוע שלא יהיו נזהרין בנדה וטהרת משפחה וכו', אלא שהחלקת יעקב הוסיף, שלא ראה שנזהרין בזה.

וכן בספר מעשה איש חלק ג' (עמוד רל"ו) הביא שהגאון רבי שמריהו גריינמן זצ"ל סיפר, שכאשר ביקשו מהחזון איש זצ"ל לסייע בשידוך שלא היה בטוח שישמרו טהרת המשפחה, הגיב: וכי רצונכם שאסייע בשידוך שבין אח ואחותו?

ובספר ישמח לב עניני אירוסין ונישואין (עמוד כ') שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א לגבי מי שמתפרנס משידוכים, האם מותר לו לשדך אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, שיש חשש אם ישמרו טהרת המשפחה. והשיב הגר"ח שליט"א: אם לא ישמרו אין לשדכם. עכ"ל.

גם בשו"ת מגדל צופים חלק ב' (סימן לא) כתב, שלכאורה אסור להציע שידוך למי שלא שומר על איסור נדה מכיון שעובר בזה על לפני עור לא תתן מכשול, וזה נחשב לתרי עברי דנהרא, כי זה לא בידו למצוא שידוך. ע"ש.

ויעויין עוד כיוצא בזה בשו"ת יביע אומר חלק י"א (חלק אבן העזר סימן ע') אם מותר לדיין לתווך השלום בין בני זוג שקרוב לוודאי שאינם שומרים טהרת המשפחה. ע"ש.