מיומנו של מטפל: האם בני אדם יכולים באמת להשתנות?

"נראה לך שאפשר לשנות את אשתי אחרי 15 שנה שאנחנו נשואים?!".

"אני מכירה היטב את בעלי, אני חיה איתו 20 שנה, יודעת את כל החסרונות שלו. זה הבן אדם, הוא לא ישתנה!".

"אנשים לא משתנים".

אלו אמירות אותנטיות שחוזרות ונשנות פעם אחר פעם בטיפול זוגי.

ישנן גם אמירות כמו "הוא קמצן - כי הוא מעדה פלונית"; "היא קרה כמו קרח - בעקבות השורשים שלה"; "בעלי עצבני - כמו כל יוצאי צפון...".

על פניו, האמירות הן נכונות, כמאמר ירמיהו י"ג: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?!". ניתן להבין שאופי רע הוא נטייה מולדת שאינה ניתנת לשינוי, כשם שכושי לא יכול להפוך את עורו משחור ללבן ונמר לא יכול להפוך את צבען של חברבורותיו.

רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר במאה ה-19, אמר: "קל יותר ללמוד את כל הש"ס מאשר לתקן מידה אחת", ובדומה לזה אמר "קל לחבר ספר שו"ת מאשר דף אחד במסילת ישרים". גם מדבריו אלו משתמע לכאורה שתכונות אופי של בן אדם הן דבר החזק ממנו, וקשה מאוד לשנותן.

ובכן, מהניסיון שלי בקליניקה, אני רוצה לומר: אנשים משתנים! חד וחלק! רואים זאת יום יום. בני זוג נכנסים לטיפול בצורה מסוימת, ויוצאים לאחר כמה מפגשים ברובד אחר לגמרי. 

זוג צעיר בא לטיפול. בפגישה הראשונה, שהיא בעיקר פגישת היכרות ולמידת הקשיים והצרכים, אני רואה רמת מתח גבוהה מאוד. האישה מתלוננת על חוסר בקשר ובשייכות מצד הבעל, אין אכפתיות מצדו, הוא אינו מקרב אותה, הוא חי לעצמו, והיא מרגישה לעיתים כאם חד הורית. הבעל משיב שזה האופי שלו, כך הוא מאז ומעולם, הוא זקוק ל"מרחב אישי". והנה, לאחר כמה מפגשים שבהם אני נכנס לנבכי נפשם, מספרת האישה שבעלה מתקשר אליה כל יום לעבודה, מתעניין בשלומה, הוא החל להכין לה כל בוקר קפה בלי סוכר, כמו שהיא אוהבת, ועוד ועוד. בעלה מגלה פתאום אכפתיות לעילא ולעילא.

זוג נשוי מעל עשר שנים מגיע, ובמפגש הראשון, הבעל מתלונן על חוסר "שותפות בעול" (נכון, בדר''כ זה הפוך...). בכל ערב, כשהוא חוזר הביתה מהעבודה, אשתו ישנה (חזרה מותשת מהעבודה), הכיור מלא כלים והוא צריך לשטפם. לאחר מכן הילדים מבקשים "אבא, אנחנו רעבים", ואז הוא צריך להכין להם ארוחת ערב. אחר כך הוא צריך לארגן אותם לשינה, וקשה לו לעשות הכל לבד.

לאחר כמה מפגשים חד שבועיים, באורח פלא הבעל מדווח שכשהוא בא הביתה - אין כלים בכיור, האישה התחילה לרחוץ כלים. כששאלתי אותה מה גרם לה להתחיל לרחוץ כלים, ענתה: "ראיתי שזה חשוב לו, אז שטפתי". אמר לה הבעל: "אני כבר מעל עשר שנים מדבר אתך על זה, ידעת שזה חשוב לי!". לא אפרוש כאן את כל סודות המקצוע, למה רק אחרי כמה מפגשים בני הזוג מפנימים האחד את הקושי של השני. רק אומר בשתי מילים, שבבית הדברים לא נאמרו בצורה שמתקבלת. בבית נגרמה ריאקציה האוטמת את האוזן והלב. בבית היתה רמת מתח גבוהה שהורידה מסך בין בני הזוג.

קורט לוין, שהיה אחד מראשוני הפסיכולוגים בתחום חקר השינוי, טען שכדי שאדם יערוך שינוי כלשהו בחייו, עליו לעבור שלושה שלבים:

• שלב ההפשרה, זהו השלב שבו אדם מכיר בכך שעליו לעבור שינוי.

• שלב השינוי עצמו, מעבר למצב החדש.

• שלב ייצוב, שימור השינוי - "הקפאה מחדש".

מחקרים שנעשו מגלים שאנשים לא עושים שינוי בגלל שלשני רע. אדם משתנה כי יש לו אינטרס אישי. כלומר, דן מבין שאם לדינה רע - אזי גם לו יהיה רע, ועל כן הוא מוכן להשתנות, כדי שיהיה לו בעצמו טוב. 

מהו בעצם תהליך הטיפול? ובכן, על רגל אחת, הטיפול הינו תהליך של התבוננות, שבו בני הזוג מתגייסים להתבונן פנימה אל תוך נפשם. האמנם הכל תלוי באדם השני? אם היא (או אמא שלה) רק תשתנה, הכל יהיה בסדר? לך אין חלק בזה? לפעמים אנו שקועים בסטריאוטיפים שונים, שמובילים אותנו למסקנות מסוימות, לפרשנות שלנו למציאות, והשאלה היא, האם תסכימו לבחון חשיבה מחודשת, ללא אקסיומות ודעות קדומות? תהליך הטיפול הוא עבודה של שני בני הזוג, עם משימות ושיעורי בית. העבודה לא מתבצעת באותן שישים דקות פעם בשבוע, אלא ביניהם. בני הזוג נכנסים לעומק נבכי נפשם, ולעיתים זה יוביל לבכי ולתסכול, אשר בסופם הזוגיות כמו נולדת מחדש, נוצר מעגל חיובי של הבנת הצרכים האחד של השני, ומימושם מניע מעגל קסמים חיובי. 

 זוגות שהגיעו במצב הרסני, והתגייסו לתהליך של עבודה, שיפרו את מצבם למקום של שביעות רצון מהזוגיות שלהם.

התהליך מצריך, כמובן, תכונות וטכניקות של המטפל, שנפרוש אותם במאמרים הבאים אי"ה. רק נאמר שהמטפל, כאדם שהכניסו אותו לזוגיות באופן זמני, חותר להבין מערכת, ולא סיפורים נקודתיים כאלה או אחרים.

הגמרא (יבמות ס"ג) מספרת על רב שאשתו הייתה מצערת אותו. כאשר היה מבקש ממנה "עשי לי עדשים" הייתה מכינה לו חומצה, וכשביקש ממנה "עשי לי חומצה" הכינה לו עדשים. לימים, כשגדל חייא בנו והבחין בכך, היה הופך ואומר לאמו בשם אביו היפך הדברים שהוא רוצה, ואז היה אביו מקבל כרצונו. אמר רב לחייא בנו: אמא שלך השתנתה! ענה לו בנו: אני הוא שהופך לה את דבריך. אמר לו אביו: חוכמה יפה, אך אל תעשה זאת, משום "לימדו לשונם דבר שקר".

על עובדה זו ניתן להקשות שתי קושיות, האחת, הרי מותר לשקר מפני השלום, שהרי אפילו הקב"ה שינה בדיבורו, ששרה אמרה "ואדוני זקן", והקב"ה אומר לאברהם "למה צחקה שרה לאמר ואני זקנתי", ורש"י מבאר, בעקבות המדרש: "שינה הכתוב מפני השלום". כך מקשה המאירי בסוגייה.

ועוד קשה, אם רצה הבן לעשות שלום בית, מדוע אם כן גילה לאביו שהוא הופך את הדברים? כך שאל הבן יהוידע. רבו הפירושים על מאמר זה, אך הרשו לי להציע בפניכם פירוש ממבט של יועץ. רב שהיה בדרגה גבוהה של עבודה עצמית, אמר לעצמו: אם אשתי הופכת ומגישה לי הפוך ממה שאני מבקש, אות היא שהיא חווה אותי באופן שלילי, ועל כן היא מגיבה לי בצורה שלילית. אם כך, אני צריך לעבוד על עצמי, לראות היכן טעיתי כלפיה ולהשתנות. עשה רב עבודה עם עצמו, ונוכח לראות שאשתו השתפרה. בא וסיפר לבנו שאשתו השתנתה, כלומר אני השתניתי ולכן היא השתנתה. כששמע שבנו התערב בתהליך, ביקש ממנו לחדול, משום שהוא חפץ בתהליך נקי של בחינה עצמית לשינוי, ולא בהתערבות חיצונית של חוכמות.

נמצאנו למדים שתכונות אופי הן כמו שריר, כי הרע אינו נטייה מולדת, אלא התרגלות ולמידה. וזהו שאמר ירמיהו, "הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ, וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו?! גַּם אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב, לִמֻּדֵי הָרֵעַ", כלומר, כבר התרגלתם לרע, ונעשה אצלכם כטבע, ויהיה לכם קשה להשתנות. אך אם תעשו עבודה ותהליך פנימי עמוק, אזי גם אתם, למודי הרע, תוכלו להיטיב את דרככם.

הרב יצחק בר ששת הוא יועץ נישואין ומשפחה במחלקת "שלום בית".

לפניות למחלקת שלום בית חייגו 072-2221310 או פנו למייל eliyahun@htv.co.il