ביום פטירתו של האדם הוא עומד בפני בית דין של מעלה, ונפתח בפניו ספר שבו רשומים על המעשים שעשה במהלך חייו – מצוות ומעשים טובים, ומאידך עבירות. חלק מן האנשים ימצאו בספר זה כי חלק מהמצוות שעשו נלקחו מהם ולא רשומים בו, וכן רשומים בו עבירות שאינם עשו והתווספו להם. נשמע כמו תרחיש שכולנו היינו רוצים לברוח ממנו... אז כיצד תמונת האימה הזו יכולה להתממש?

לשון הרע הוא העוון שבגללו עלולים להיקלע לאותו תסריט מאיים. עוון לשון הרע עלול לגרום לאדם נזק רוחני הרבה יותר גדול ממה שיכולים לתאר, וזאת משום שכאשר אדם מדבר לשון הרע על מישהו, חלק מזכויותיו שלו עוברים לאותו אדם שדיבר עליו לשון הרע, וכך מצוות ומעשים טובים שעשינו עלולים להילקח מאיתנו. ואם זה לא מספיק, עבירות של אדם שמדברים בגנותו מועברות לאותו אחד שמדבר עליו לשון הרע. כלומר זה שמדבר לשון הרע ייענש בגין עבירות שמעולם לא ביצע.
והנה לשון "חובות הלבבות" שמזהיר מפני כך: "אמר אחד מן החסידים הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון וכשמראים להם מעשיהם ימצאו בספר זכויותיהם זכויות שלא עשו אותם, ויאמרו 'לא עשינו אותם'. ויאמר להם 'עשה אותם אשר דבר בכם וספר בגנותכם' [=הזכויות שניתנו לכם על מעשים שלא עשיתם נלקחו מאנשים שדיברו בגנותכם, ונמסרו לכם]. וכן כשיחסרו מספר זכויות המספרים בגנותם יבקשו אותו בעת ההיא, ויאמר להם 'אבדו מכם בעת שדברתם בפלוני ופלוני' [=אדם יבקש את הזכויות על מעשים טובים שעשה, אבל יאמר לו שהם נמחקו ואבדו ממנו, והם נרשמו לזכותם של אלה שדיבר עליהם לשון הרע].
וכן, יש מהם גם כן שימצאו בספר חובותם חובות שלא עשו וכשאומרים 'לא עשינום', יאמר להם 'נוספו עליכם בעבור פלוני ופלוני שדברתם בם' [=יעמדו לחובתו של האדם חטאים שאינו ביצע השייכים לאחרים שדיבר בגנותם]" (חובות הלבבות, שער הכניעה, פרק ז').

יש מישהו שמוכן לוותר על שכר רוחני נצחי? מישהו שמוכן שיילקח ממנו זכות על מצוות תפילין שביצע, על תפילה שהתפלל, על צדקה שנתן, על שיעור תורה ששמע? וודאי שלא. יש מישהו שמוכן שירשם לחובתו חטא שלא ביצע – אכילת מזון לא כשר (אף על פי שהוא בעצמו שומר כשרות...), שקר עסיסי (אף על פי שהוא לא משקר) וכן הלאה? ברור שלא.

עוון לשון הרע יכול ללכוד אותנו בעסקת החליפין הכי לא נעימה. אז כדאי שנזכיר את זה לעצמנו בפעם הבאה שיעמוד לנו לשון הרע על קצה הלשון...

תפילה לשמירת הלשון

רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך א-ל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום לשמור פי ולשוני מדיבורים אסורים ומעוון לשון הרע ורכילות. ואהיה זהיר מלדבר אפילו על איש יחידי, כל שכן מלדבר על כלל ישראל, וכל שכן מלהתרעם על מדותיו של הקדוש ברוך הוא. ואזהר מלדבר דברי שקר, חנופה, ליצנות, אונאת דברים, הלבנת פנים, גאווה, מחלוקת, כעס וכל דיבורים אסורים. וזכני שלא לדבר כי אם דבר הצריך לענייני גופי ונפשי, ויהיו כל מעשיי ודיבורי לשם שמיים.

תפילה לשמירת האוזניים מלשון הרע

רבונו של עולם, בראת בי אוזניים לשמוע דברי קדושה ודברי תורה. אוי לי כי טמאתי אותם בשמוע דברי נבלה ולשון הרע וכל דברים האסורים ובכללם דברים בטלים. אוי לאוזניים שכך שומעות, והנני מתחרט מאד על זה, והריני משחר פניך שתעזרני שאשמור עצמי מלשמוע דבר שאינו הגון, וכל שכן שאשמור עצמי שלא להיות במקום שמדברים עליו דברים שאינם הגונים. וכל מה ששמעו אוזני דברים שלא כרצונך, עזרני נא שיהיו נשכחים ממני לגמרי. וזכני שאפילו בשוגג ושלא במתכוון ואפילו על ידי אונס, לא ישמעו אוזניי לדבר שאינו הגון ויהיו אוזניי מקודשות ושומעות כי אם דבר מצווה.

(מתוך ספר התחינות והבקשות)

איזו הנאה יש למי שמדבר לשון הרע, ומדוע מדובר באשליה? הרב אייל אונגר מאיר את נושא לשון הרע מזווית מרתקת ולא שגרתית:

איך מגדלים ילדים שמקפידים על לשון הרע מגיל צעיר? הרב חיים זאיד בסיפור מדהים ומחזק:

כמה שווה דקה אחת שנמנעת מעבירה? הרב שניר גואטה עם חיזוק מדהים: