הרב ישעיה כהן חושף: "כך הכנסנו מאות יהודים למדינה המוסלמית הגדולה בעולם"

למעלה מ-600 יהודים נכנסו בשבוע האחרון לתחומיה של מדינת קזחסטן. זאת למרות שהיא נחשבת למדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ולמרות שממדינת ישראל אין כלל טיסות ישירות היוצאות אליה. גם העובדה שבשל זן הדלתא המדבק של הקורונה, מחמירים בקזחסטן מאוד בכניסה לתחומי המדינה, ומאפשרים כניסה רק למי ששמו אושר בוועדת חריגים – לא עכבה את היהודים הרבים שבאו לגבולות המדינה. חרף כל הסיכויים הם זכו לקבל אישור חריג ויוצא דופן.

מה יש ליהודים רבים כל כך לחפש במדינה מוסלמית? מי שמתמצא מעט בהיסטוריה החב"דית יודע כי בשבוע שעבר חל תאריך כ' באב - יום ההילולה של הרב לוי יצחק שניאורסון – אביו של הרבי מלובביץ – רבי מנחם מנדל שניאורסון, שנפטר לפני 77 שנה ונקבר בעיר אלמטי, בירת קזחסטן. 

30 אלף יהודים, 7 קהילות

בשיחה עם הרב ישעיהו כהן, רבה הראשי של קזחסטן, הוא מספר כי בכל שנה מתקיימת ההילולה של רבי לוי יצחק במשך שלושה ימים. רבים הם אלו שמבקשים להגיע אליה, למרות שעלות הנסיעה מישראל יקרה ביותר. לפעמים המחירים אף גבוהים יותר מטיסה לניו יורק.

על רבי לוי יצחק, מספר הרב כהן: "הוא היה גאון גדול, רבה של העיר יקטרינוסלב שבאוקראינה. במשך שלושים שנה הוא כיהן כרב העיר, ואז הוגלה לקזחסטן, כשהוא נאשם בהפצת יהדות – פעולה שהייתה אסורה בימי הקומוניזם.  במשך ארבע שנים הוא שהה בגלות בקזחסטן, שם הוא עבר ייסורים קשים ולבסוף נפטר ונקבר בעיר אלמטי.

"למעשה כבר בשנות ה-70 הוקם בעיר על ידי חסידי חב"ד אוהל במקום בו הוא קבור", מפרט הרב כהן, "ולמרות שהמדינה הייתה קומוניסטית, הגיעו אליה חסידים רבים כדי להתפלל בו. בין היתר נישאו תפילות רבות באותה תקופה על קבלת אישור יציאה מרוסיה, מה שהיה כמעט בלתי אפשרי באותם ימים, בשל מסך הברזל".

הרב כהן מציין כי מידי שנה מגיעים יותר ויותר אנשים להתפלל על ציונו של רבי לוי יצחק. "אנשים מתוודעים לדמותו התורנית המיוחדת ולסיפורי המופתים שסבבו אותו בחייו כמו גם אחרי פטירתו. הם גם מתוודעים לכתביו הרבים, שכן הוא כתב הרבה על ענייני קבלה והיה ידוע ביכולותיו לקחת מסרים מהתורה העמוקה ולהמחיש אותם באופן פשוט ובהיר, כדי שכולם יוכלו ללמוד ולהבין. כיום מגיעים להילולה שלו יהודים מכל רחבי העולם, ובעיקר מקזחסטן, רוסיה, אוקראינה, ארה"ב וישראל. כמובן שיש גם את היהודים המקומיים שמצטרפים, שכן מתגוררים ברחבי המדינה כ-30 אלף יהודים".

מאיפה הגיעו לקזחסטן 30 אלף יהודים?

"היהודים הגיעו בגלל סיבות שונות – זה התחיל מדרך המשי שיצאה מאוזבקיסטן אל אירופה ועברה בקזחסטן, והמשיך בתקופת הקנטוניסטים בה נאסר על היהודים להתגורר בערים גדולות, אלא אם כן ישרתו בצבא. בנוסף, יש בקזחסטן גם קהילה איראנית של יהודים שברחו דרך טורקיה ומדברים סוג של ערבית, וכן יש כאן צאצאים למשפחות שהוגלו על ידי סטאלין ברכבות משא, ואף פליטים ממלחמת העולם השנייה. הדבר המיוחד בקהילות בקזחסטן הוא שכמעט ולא נראים כאן נישואי תערובת, כי מאוד ברור  מי שייך לקהילה ומי לא.

"קזחסטן היא מדינה גדולה מאוד, עם כ-19 אלף תושבים", מוסיף לפרט הרב כהן, "ויש לנו פעילות יהודית בשבע ערים גדולות ומרכזיות, עם תשעה בתי חב"ד ששלושה מתוכם פועלים באלמטי. אבל צריכים להבין שהריכוזים היהודיים מאוד מרוחקים אלו מאלו, מכיוון שקזחסטן היא גדולה ומשתרעת על פני שטח הגדול פי 90 מישראל".

הרב כהן הוא לא רק שליח חב"ד במדינה, אלא גם משמש כרב הראשי של קזחסטן. "אני נמצא כאן  מאז שנת תשנ"ד, ובמשך השנים הקמנו במקום מרכזים יהודיים רבים, בתי כנסת, מוסדות חינוך, מקוואות, וגם אספקה של מזון כשר", הוא מפרט.

הפעילות, כפי שניתן לראות, היא בלתי פוסקת. "30 אלף יהודים זהו מספר לא מבוטל, ואנו מנסים לעשות הכל כדי לדאוג לכל הצרכים הנדרשים. בין היתר קיים אצלנו מערך גדול מאוד של כשרות עם שני שוחטים שמספקים לקהילה שחיטה כשרה ללא תוספת במחיר, כי אנו יודעים שאם נעלה את המחירים יהיו כאלו שיוותרו על הבשר הכשר, ואנו לא מוכנים לקחת את הסיכון".

בלי אנטישמיות וללא פחד

אתם מתגוררים במדינה המוסלמית הגדולה בעולם. ניתן לשער שישנם גילויים אנטישמיים יום יומיים...

"מי שחושב כך כנראה לא מכיר את קזחסטן", מפתיע הרב כהן, "בקזחסטן אין בכלל אנטישמיות וגם לא הייתה מעולם. העם הקזחי הוא עם בעל גאווה לאומית לסובלנות ודו קיום. אני יכול לציין שכאשר הגעתי לכאן לראשונה בשנת תשנ"ד לא הספקתי את הטיסה הפנימית, ונאלצתי להישאר כמה ימים באזור שדה התעופה, להמתין לטיסה נוספת. האמת היא שחששתי מאוד והרגשתי מאוים, אבל אז גיליתי שלא כל מדינה שמסתיימת ב'טן' היא אנטישמית, גם אם מדובר במדינה המוסלמית הגדולה ביותר באזור. גיליתי גם שהעם הקזחי מוכן לעשות הכל כדי לשמור על התדמית של הסובלנות והדו קיום. יותר מזה – הייתה לא מזמן כתבה מעט אנטישמית בעיתון כלשהו, ובית המשפט הורה על סגירת העיתון, כי הוא פועל נגד החוק. אני מסתובב ברחובות ושומע כל הזמן קריאות של 'שלום' בעברית. לא אגזים אם אומר שזו גאווה להתגורר כאן ולהיות יהודי".

ואיך הצלחתם לקיים בשנה זו הילולה, למרות הקורונה?

"זה היה מורכב מאוד, כיוון שיש סגר בקזחסטן ואי אפשר להיכנס לתחומיה בלי אישור ועדת חריגים. למרות זאת דאגנו לטפל בנושא מבעוד מועד, והצלחתי להגיע לסיכום עם הממשלה בנוגע לכך שכל מי שירצה להגיע לציון יאושר בתנאי שהוא יתאם זאת מולי ואני אגיש את הבקשות באופן מרוכז, כדי לקבל אישור מהוועדה. בוועדה יצרו לראשונה רשימה מיוחדת שנקראת 'רשימת קזחסטן' ובה פורטו שמותיהם של כל האנשים שביקשו להגיע. בסופו של דבר השתתפו בהילולה למעלה מ-600 אנשים, מכל רחבי העולם, והיה אירוע מרגש מאוד. כחלק מההילולה בשנה זו גם יישמנו את ההמלצה של הבעל שם טוב לכתוב ספר תורה בזמן של מגיפה, שכן הוא משמש כסגולה לפרנסה ובריאות. לאחר שסיימנו את כתיבת הספר הכנסנו אותו לבית חב"ד באירוע מרגש והתקיימה תפילה מרכזית".

ומה עשיתם כדי למנוע הידבקות בקורונה?

"השלטונות דרשו מאתנו לחלק את המתפללים לקבוצות נפרדות, בהתאם למדינות שמהן הגיעו, וכך נכנסה כל קבוצה בנפרד למתחם של הקבר.

מיד לאחר שעזבו המתפללים הרבים את ציונו של הרבי התברר שהיו מקרי הידבקות רבים בעיר אלמטי והיא צבעה בצבע אדום. "איננו יכולים לדעת אם קיים קשר להילולה, אך מכיוון ששמרנו היטב שהמתפללים לא יתערבבו עם הקהילה המקומית, סביר להניח שזה לא הגיע מאתנו. אנחנו מאמינים שהכל מלמעלה, וזוהי התכלית שלנו, להמשיך את המסורת ולא לוותר, בכל הזמנים ובכל התנאים".