עכביש אובמה? מנעלן? 10 בעלי חיים ייחודיים שלא שמעתם עליהם מעולם

עכביש אובמה

אפטוסטיכוס ברקאובמהי הוא מין של עכביש הקרוי על שמו של הנשיא ה-44 של ארצות הברית, ברק אובמה. המין דווח לראשונה בדצמבר 2012 על ידי פרופסור ג'ייסון בונד מאוניברסיטת אובורן כאחד מ-33 מינים חדשים בסוג אפטוסטיכוס, שחלקם נקראו על שמם של מפורסמים.

כלב הקומונדור

קומונדור (Komondor) הוא כלב שמירה הונגרי, הנמצא רבות בשימוש לשמירה על עדרים מפני טורפים. זהו כלב מאסיבי, חזק ונאמן לבעליו. חיצוניותו של הקומונדור הבוגר מטעה טורפים לחשוב שהוא כבשה, כך שהוא מאפשר להם להתקרב לעדר ואז תוקף.

מוצאו של הקומונדור הוא מכלבים טיבטים שהובאו להונגריה על ידי הקומנים השחורים במאה התשיעית לספירה לערך. ההונגרים פיתחו את הכלב במשך השנים כדי שיתאים להגנה על העדרים שלהם מפני הטורפים שהיו נפוצים אז במרכז אירופה, כדוגמת זאבים ודובים. ב-1920 הכלב הוצג לראשונה בתערוכות ובעקבות זאת הוצאו פריטים מהונגריה למדינות אירופאיות אחרות ולארצות הברית. הקומונדור משמש עד היום בתפקידו המקורי הן בהונגריה והן בארצות אחרות.

הקומונדור חי בין 10 ל-12 שנים. ככלב שמירה הקומונדור חשדן ואגרסיבי כלפי זרים, בין אם בני אדם או בעלי חיים. הוא טריטוריאלי מאוד, לא יסבול זרים המתקרבים לאזור מחייתו או בית בעליו. הוא עשוי לתקוף אנשים המתקרבים לבני המשפחה אם הוא חושב שהם באים לתקוף אותם. לפיכך, יש לדאוג לאילופם של גורי קומונדור, ובכל מקרה רצוי להימנע מלשחרר את הקומונדור בקרבת כלבים אחרים.

דג כחול לשון

דג כחול לשון הוא זוחל ממשפחת החומטיים. החומט נקרא בשמו בשל הלשון הכחולה והגדולה שלו, אותה הוא מוציא לעיתים קרובות מפיו. בסוג זה ידועים 7 מינים בהם כלולים 9 תת-מינים.

דג כחול לשון יכול להגיע לאורך עד 60 ס"מ, והוא נחשב כחית מחמד פופולרית בזכות מזגו הנוח. מרבה להוציא את הלשון המשמשת לו כאיבר חוש: קולט חלקיקים מהאוויר באמצעות הלשון ומכניס אותם לאיבר בחיך, הנקרא איבר יעקובסון. בצורה זו קולט אינפורמציה חשובה מהסביבה. לפי מקורות אחדים תפקיד הוצאת הלשון גם להרתיע אויבים.

טורפיו העיקריים בארצות מוצאו הם כלבים, חתולים, קוקברה, עופות דורסים ופתן אוסטרלי.

חרדון הצווארון

חרדון הצווארון נחשב לאחת הלטאות המרהיבות והנחשקות בקרב מגדלים. מה שפחות ידוע הוא שמין זה הוא אחד המינים החברותיים והמהנים מבין כל סוגי הלטאות. מדובר בלטאה עמידה מאוד שניתנת לאילוף כחית מחמד לליטוף ומשחק.

מקורו של חרדון הצווארון הוא מאוסטרליה וניו-גינאה, כאשר קיימים הבדלים קטנים בין הזנים החיים באזורים שונים.

חרדון הצווארון ניזון בעיקר מחרקים כגון: צרצרים, זחלי שעווה, תיקנים ולעיתים וולדות עכברים בגודל מתאים.

חרדון צווארון רץ:

ברווזן

ברווזן הוא מין יונק ייחודי בעל פה הדומה למקור ומטיל ביצים המשתייך למשפחת הברווזניים.

הברווזן נפוץ במזרח אוסטרליה ובטסמניה בכל אזורי האגמים ונהרות, גם אלו הנמצאים בגובה רב, כ-914 מטרים מעל גובה פני הים. הם מעדיפים מים בטמפרטורה של 25–30 מעלות צלזיוס. יישובי האדם הקרובים לאגמים, מצמצמים את מספר הפרטים באזורים מסוימים.

על אף שהוא מצטיין בשחייה, תנועתו במים אינה מהירה והוא מעדיף זרמים איטיים. הברווזן חופר מחילות על גדות מקווי מים מתוקים, נהרות או אשדות. המחילות מגיעות ל-4.5-9 מטרים באורכן, הן נבנות בצורה אובאלית, מעט מעל קו המים ומכוסות בצמחייה.

איסוף המזון בתוך המים נעשה כאשר העיניים, האוזניים והנחיריים סגורים ואטומים לכניסת מים. המקור מתפקד כגשש תחושתי על בסיס זיהוי של מטענים חשמליים, המאפשר לברווזן ללכוד את מזונו, המורכב מתולעים, ראשנים, סרטנים קטנים, ומגוון חרקים ורימות החיות במים ומשלל רכיכות.

המזון נאגר בלחיים ונאכל כשהוא על היבשה. הבוגרים חסרי שיניים, והם נעזרים בלוחות קרניים הממוקמים בלסתות ומשמשים ללעיסת המזון. הברווזן נצפה פעמים אחדות כאשר הוא משתמש ברגליו, ידיו ואף מקורו וגחונו כדי להפוך אבנים שתחתיהן מסתתר מזונו.

(צילום: shutterstock)

תרנגול המשי

תרנגול משי הוא גזע תרנגול מבוית. המאפיין העיקרי של גזע המשי הוא ניצוי רך כשל פלומת אפרוח. רכות זו מזכירה רכות של בד משי, ומכאן שמו.

פרט לייחודיות הנוצות שלו, לתרנגול המשי מספר מאפיינים נוספים המייחדים אותו מיתר גזעי התרנגולים המבויתים: הצבע האופייני של העור ורקמות הבשר שלו הוא כחול-אפור כהה, תנוכי אוזניו כחולים, וכן יש לו חמש אצבעות בכל כף רגל, בעוד ליתר גזעי התרנגולים יש רק ארבע. תרנגול המשי נפוץ בצבעים שחור, לבן, חום-צהבהב (buff), אפור וכחול. לעוף זה קיימת גם גרסת בנטם מוקטנת, שממדיה כשני שלישים מממדי הגזע המקורי.

תרנגולי המשי ידועים במזגם הרגוע, השלו והכנוע. לפיכך, המשי הוא אחד מגזעי התרנגולות המתאימים ביותר לגידול כחיית מחמד. במקרים מסוימים, תרנגולי משי אף לא יתנגדו לאדם שינסה להרימן. תרנגולות המשי ידועות כדוגרות מעולות וכאמהות נאמנות. בשל-כך, נהוג להשתמש בתרנגולות משי כאומנות לביצים מופרות ולאפרוחים של תרנגולות מגזעים אחרים. אפרוחים שגדלו בקרב אומנת מגזע משי נוטים להיות רגועים בבגרותם, ביחס לתרנגולים אחרים מאותו הגזע, וזאת משום שגדלו בקרבת אם רגועה ושקטה.

מאפייניו השונים של תרנגול המשי עוררו שאלה אם הוא עונה להגדרה של עוף כשר ואם מותר לאכלו ולאכול את ביציו. הנטייה בקרב פוסקי ההלכה היא להחמיר בשאלה זו, בעיקר מכיוון שכשרות עופות מבוססת על מסורת רציפה של אכילת העופות האלה, ואין מסורת רבת שנים לאכילת תרנגול משי.

(צילום: shutterstock)

מולך קוצני

מוֹלֶךְ קוצני או "שטן ההר", הוא זוחל אוסטרלי, אוכל נמלים, מעין לטאה בגודל של עד 20 סנטימטרים, שצבעה החום מסייע לה להסתוות במדבר. המולך משנה את גווני החום עם שינויי הטמפרטורה, כך שירידה בחום הופכת אותו כהה יותר, בהתאם לסביבה.

השטן הקוצני ידוע בזכות אמצעי ההישרדות הייחודיים שלו. המופלא שבהם הוא הראש המדומה שהוא נושא על צווארו. בעת שתוקפים אותו, מציג הזוחל את ה"ראש" הזה כאילו הוא ראשו האמיתי ומטעה את התוקף, בהצליחו לשמור על ראשו האמיתי.

יש לו עוד אמצעי הישרדות מדברי וחשוב. על עורו ישנן תעלות קטנות שסופגות את טיפות הטל שנושרות בבוקר מהצמחים שמתחתם הוא מתייצב. התעלות האלה מובילות את הטיפות היקרות מפז הישר אל פיו. כך הוא יכול לשרוד תקופות ארוכות עם מעט מים וגם במדבר הצחיח ביותר.

אורך חייו של המולך הקוצני הוא עד 20 שנים, והנקבות תמיד גדולות מהזכרים.

מבט מקרוב על המולך הקיצוני:

ציפור הלבלר

לַבְלָר הוא מין יחיד במשפחת הלבלריים שבסדרת דורסי היום. הוא ייחודי בין שאר חברי הסדרה ברגליו הארוכות במיוחד, בנוצותיו הארוכות ובאופן התנהלותו על הקרקע.

השם "לבלר" (שפירושו: פקיד, רשם) ניתן לו בשל הנוצות הארוכות המזדקרות מראשו, שהזכירו לחוקרי המין את עטי הנוצה שהיו מעטרים במאה ה-19 את ראשי הפקידים. יש סברות שהשם הלועזי נגזר מהביטוי בערבית לעוף דורס – "טאיר ג'ארח" (طائر جارح). שם המין בלטינית (Sagittarius serpentarius) מתורגם כקשת (איש הדורך קשת) של הנחשים.

הלבלר מצוי בשטחי יבשת אפריקה, דרומית למדבר סהרה. הוא נמצא בעיקר בשטחי עשב פתוחים אך גם בכל קרקע שאינה סבוכה מצמחייה, אפילו אדמות חקלאיות. את עיקר תנועתו הוא עושה בהליכה ובריצה מהירה, ובשיטה זו הוא עובר ביום 30 ק"מ לפחות.

הלבלר ניזון ממגוון בעלי חיים אותם הוא מוצא וצד על הקרקע: יונקים קטנים, מכרסמים, לטאות, נחשים, צבים, חרקים, ציפורים וביצים.

את הטרף הורג הלבלר בעזרת כפות רגליו החזקות, ובעיקר בעזרת הטופר החיצוני שאותו מכוון הלבלר אל חיבורי הגולגולת. הלבלר פורש את כנפיו וציצית ראשו עומדת, בשעה שהוא מקפץ במהירות על הטרף ונועץ בו את טפריו. במידה והטרף גדול מכדי להיבלע בשלמות, הלבלר מקפץ עליו קדימה ואחורה עד אשר הוא נקרע לחתיכות הניתנות לבליעה.

נוצות חזהו אפורות וקצוות כנפיו שחורות. סביב עיניו כתם כתום-אדום. משערים כי צבע בוהק זה מטעה מיני נחשים מסוימים, אותם תוקף הלבלר. ידוע שעופות דורסים רבים, הניזונים מנחשים הם בעלי צבעים דומים באזור הפנים.

ללבלר שיטת הטעיה נוספת עבור נחשים. בהתקרבו לנחש הוא מצמיד את זנבו הארוך לאדמה. הנחש התוקף, שאינו מבדיל בין רגלו של העוף לבין זנבו, מבזבז את ארסו על נוצות הזנב החלולות שאינן מוליכות ארס.

מנעלן

מנעלן הוא עוף ייחודי בסדרת השקנאים, שמקורו הגדול והארוך (23 ס"מ אורך וכ-10 ס"מ רוחב) מזכיר צורה של נעל. המנעלן כמו מיזוג מוזר בין שקנאי, חסידה ואנפה, אך יש לו מאפיינים מיוחדים משלו. קודם כל – זהו עוף ביצות המצוי באפריקה המזרחית בלבד, באזורי ביצה טרופיים המשתרעים בין סודן וזמביה. המנעלנים לא נודדים, ועקב הרס בתי גידול, ציד וסחר כחיות מחמד, נותרו בטבע רק 8,000-5,000 פרטים – והמין נחשב בסכנת הכחדה.

החיים באזורי הביצות עיצבו למנעלן צורה יוצאת דופן; הוא מתנשא לגובה אימתני בשביל ציפור- עד מטר וחצי, ומשקלו מגיע עד שישה קילוגרם – לכן הוא נחשב לאחת הציפורים הכבדות הקיימות. ראשו גדול במיוחד יחסית לגופו, ורגליו דקות וארוכות, בעלות ציפורניים ארוכות – וללא קרומי שחייה כמו שיש לשקנאים.

(צילום: shutterstock)

סנאי מעופף

סנאים דואים (שם מדעי: Pteromyini) הוא שבט במשפחת הסנאיים. השבט מונה כ-15 סוגים. אורך גופם של הסנאים הדואים הוא 19–28 ס"מ וזנבם הארוך והשעיר מגיע לאורך 14–24 ס"מ. בצדי גופם יש קרום המחבר את הרגליים הקדמיות לאחוריות, ובהיותו מתוח הוא משמש כקרום דאייה משובח(נקרא פטגיון). בעזרת קרום זה הסנאים קופצים ודואים מעץ לעץ עד למרחק של 30–40 מטר. ישנם מינים, אשר ביכולתם לדאות גם למרחקים של עד 450 מטר, אולם מספרם של אלו מועט.

על הקרקע סנאים אלה איטיים מבני מינם הרגילים, אך על העצים הם נעים וקופצים בזריזות רבה.

כיצד השחיטה היהודית מונעת צער בעלי חיים? לשם כך, נדרש ידע מדעי ואנטומי מדויק אותו גילתה התורה לפני 3300 שנה:

זכויות יוצרים: (Music by: Artist: Jingle Punks Track: Earthy Crust & Artist: Jingle Punks Track: Warrior Strife)