הרב ראובן אלבז: אנחנו רק צריכים לצאת למלחמה. הקב"ה יעשה את היתר

"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ, לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי  ה' אלוקיך עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים כ', א').

רבנו חיים בן עטר מבאר (בספרו "אור החיים" הקדוש, ד"ה לזה בא) שדקדקה התורה לומר "סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ", לרמוז שממעשה העבירות והחטאים והעוונות של האדם נוצרו הסוס והרכב הבאים לקראת עם ישראל למלחמה, וכשיחזרו בתשובה ממעשיהם הרעים יצליחו לגבור על האויב.

עוד מבאר אור החיים הקדוש על פי דברי רבותינו (קידושין כא ע"ב), שלא דיברה התורה אלא במלחמה כנגד יצר הרע, הסוס הוא יצר הרע שהוא כסוס מוכן למלחמה נגד האדם להכשילו ולהחטיאו, אך אין לאדם לקבל מורא ופחד שלא יוכל על יצרו הרע, כיון שהתורה מבטיחה "לֹא תִירָא מֵהֶם, כִּי  ה' אלוקיך עִמָּךְ", ה' יתברך נמצא עמנו במלחמה נגד יצרנו הרע ונותן בנו את הכח לנצחו, אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו (סוכה נב ע"ב), והבא להיטהר מסייעים בידו (מנחות כט ע"ב).

אם האדם היה בא בכוחות עצמו למלחמה כנגד יצרו הרע, הרי שלא היה לו סיכוי לנצחו, הוא מאש והאדם בשר ודם, צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ (תהילים ל"ז, ל"ב), יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו (סוכה שם), אך ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ (תהילים שם ל"ג), אלמלא הקב''ה שעוזר לו אינו יכול לו, וכיון שה' יתברך עוזר לאדם הרי שכוחו גדול להצליח במלחמה.

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

מה שמוטל על האדם במלחמתו הרוחנית כנגד יצרו הרע הוא בסך הכל לצאת למלחמה, כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ, ואת השאר הקב"ה כבר יעשה. האדם צריך לפתוח פתח קטן, להתקרב לה', להתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות, ואו אז ה' יתברך יסייע בידו ויצליחהו במעשי ידיו. שכן אמרו רבותינו (שיר השירים רבה ה', ג'), אמר להם הקב"ה לישראל, בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו.

רבותינו דקדקו לומר דווקא "פתח כחודה של מחט" ולא פתח אחר, כיון שישנם כמה וכמה סוגי פתחים, יש פתח שאדם פותח בחול הים, לאחר כמה רגעים מגיע רוח קלה ומכסה את הפתח בחול לכמות שהיה בתחילה. וישנו פתח שמחזיק אף פחות מהפתח הנ"ל, והוא פתח שעושה האדם במאכל מוצק כגון מרגרינה וכדומה, מעט חום ממיס את המרגרינה ומכסה את הפתח, וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס (שמות ט"ז, כ"א). וישנו פתח עוד יותר קטן, כגון שעושה האדם במים, מכניס את אצבעו במים ועושה פתח, אולם מיד כשמסיר את היד נעלם הפתח, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ (שמות י"ד, כ"ז).

נמצא שישנם הרבה סוגי פתחים שקיימים בעולם שאדם יכול לפתוח, והם אינם הפתח שהקב"ה חפץ ורוצה שהאדם יפתח, אלא ה' יתברך רוצה שיפתח האדם פתח כחודו של מחט. פתח שנעשה באמצעות מחט יכול להישאר שנים על גבי שנים. הקב"ה רוצה שנפתח בפניו פתח מפולש מעבר לעבר שיישאר לעולם, ואז ימשיך הקב"ה להגדיל את הפתח עד שיוכלו עגלות וקרונות להיכנס בו.

על האדם לקבל קבלה חזקה ונחושה שלא יזוז ממנה לעולם, פתח כחודו של מחט, ואו אז ה' יתברך ישפיע עליו שפע ברכה וטובה ויצליחהו בכל אשר יעשה.

אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי

כשהיו אבותינו במצרים ה' יתברך פסח על הפתח, ועל אף שלא היתה להם זכות, הצילם הקב"ה וגאלם ממצרים, ובזה ביארו המפרשים את דברי בלעם בן בעור, מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כ"ד, ה'), ופירש רש"י, על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה. דהיינו, במנהגו של עולם על האדם לפתוח תחילה פתח קטן, להתקרב אל ה' יתברך, וכנגד פתח זה ה' יתברך פותח פתח גדול כפתחו של אולם. וזהו שאמר בלעם, מה טובו אוהליך יעקב, אתם פותחים פתח קטן, וכנגד זה ה' יתברך פותח בפניכם פתחים הרבה יותר גדולים. הפתח שפותח הקב"ה אינו מכוון בגודלו כנגד הפתח שפותח האדם, אלא הרבה יותר גדול ממנו.

אולם יגיעו זמנים שאף על פי שלא נצליח לפתוח את הפתח הקטן, ה' יתברך יפסח על הפתח ויפתח לנו שערי ברכה וישועה, ויגאל את שארית ישראל, כי לישועתך קיווינו וצפינו כל יום.

אך מה שמוטל עלינו בימי חודש אלול הקדושים שנכנסו אליהם, הוא לעשות מאמץ ולנסות להתקרב להקב"ה, אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי (שיר השירים ו', ב'), "אני לדודי" תבוא אלי, תיתן מעט את עצמך. ואז "דודי לי" - אני אתן לך, אעזור ואסייע בידך.

ימים אלו מסוגלים מאוד לחזרה בתשובה והתקרבות לה' יתברך, "כי ימינך פשוטה לקבל שבים" (מנוסח הסליחות), ימינו של הקב"ה מתפשטת והולכת לקבל את האדם בכל מקום שהוא, ואף מקרבת את הרחוקים ביותר. ודקדקו רבותינו לומר דווקא "ימינך" ולא "שמאלך", לפי שיד ימין מורה על גבורה וחוזק, לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת (סוטה מז ע"א), ה' יתברך מחזיק כביכול חזק את האדם שפותח לפניו פתח ומוציאו מכל הקשיים והמכשולים, יְמִין ה' רוֹמֵמָה, יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל (תהילים קי"ח, ט"ז).

* * *

כמידי שנה בשנה אלפי יהודים מכל גווני הקשת צובאים על הפתחים בישיבת "אור החיים" לאמירת הסליחות השנתית, יהודים מכל הסוגים והגוונים מגיעים, דתיים וחילונים, קצינים ורופאים, נערים וזקנים, מכל שכבות העם, התורה מחברת את כולם, וזוהי אחת הדוגמאות הטובות ביותר לפריחתו של עולם התשובה והשבת עם אל אלוקיו, ואין ספק שהתעוררות זו מקרבת ומזרזת את הגאולה הקרובה, יהי רצון שנזכה לראותה בקרוב בקרוב, אמן.