לכל ילד יש סיפור: מעטפה נושנה

"אִם לֹא אֶהְיֶה בַּבָּיִת, תּוּכְלוּ לְהַשְׁאִיר לִי אֶת הַמַּעֲטָפָה בְּתֵבַת הַדֹּאַר", כָּךְ אָמְרָה הַגְּבֶרֶת וִילֶר לְוַיְצְמָן, כְּשֶׁטִּלְפְּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹב.

"אֵין בְּעָיָה!", אָמַר אֵלִיָּהוּ וַיְצְמָן, הָעִקָּר שֶׁנִּשְׁלַם לָךְ סוֹף סוֹף. סַךְ הַכֹּל, אֵינֵךְ חַיֶּבֶת לַעֲבֹד אֶצְלֵנוּ בְּחִנָּם".

הַגְבָּרַת וִילֶר עָבְדָה בְּגִהוּץ. בְּכָל הַסְּבִיבָה הִכִּירוּ אוֹתָהּ כַּמְּגַהֶצֶת הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר. אֲנָשִׁים רַבִּים חָפְצוּ בַּעֲבוֹדָתָהּ, וְהִיא שָׂמְחָה עַל כָּל מַעֲסִיקָה חֲדָשָׁה, וּבִמְהֵרָה הִתְחַבְּבָה עָלֶיהָ.

גַּם הָאָדוֹן וַיְצְמָן שָׂמַח לִשְׁמֹעַ שֶׁאִשְׁתּוֹ מְרֻצָּה מֵעֲבוֹדָתָהּ שֶׁל הַמְּגַהֶצֶת הַחֲדָשָׁה. הַבְּעָיָה הָיְתָה, שֶׁבְּאוֹתָם יָמִים לֹא הָיָה לוֹ דֵּי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר הָעֲבוֹדָה.

"לֹא נוֹרָא, לֹא בּוֹעֵר", אָמְרָה הַגְּבֶרֶת וִילֶר, "אֲנִי אֲפִלּוּ מַעֲדִיפָה שֶׁיְּשַׁלְּמוּ לִי עַל כַּמָּה פְּעָמִים בִּסְכוּם אֶחָד. כָּךְ הַסְּכוּם גָּדוֹל יוֹתֵר, וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת הָרֶוַח מֵהָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה".

"הַפַּעַם הַסְּכוּם הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּשֶּׁהוּ", אָמַר הָאָדוֹן וַיְצְמָן, כְּשֶׁהוּא מַשְׁעִין אֶת שְׁפוֹפֶרֶת הַטֵּלֵפוֹן עַל כְּתֵפוֹ וּבִשְׁתֵּי יָדָיו מַכְנִיס שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים אֶל הַמַּעֲטָפָה. "שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, הַגְּבֶרֶת וִילֶר. אֲנִי מַגִּיעַ מִיָּד לְהָבִיא לְךָ".

וְכָךְ קָרָה, שֶׁהָאָדוֹן וַיְצְמָן הִגִּיעַ בִּמְכוֹנִיתוֹ, נֶעֱצַר לְיַד בֵּיתָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת וִילֶר וְרָצָה לְהַגִּישׁ לָהּ סוֹף סוֹף אֶת הַמַּעֲטָפָה. הַגְּבֶרֶת וִילֶר לֹא הָיְתָה בְּבֵיתָהּ. כַּנִּרְאֶה הִסְפִּיקָה לָצֵאת לְאֶחָד הַבָּתִּים, מְגַהֶצֶת עוֹד כְּתֹנֶת, עוֹד חֻלְצָה וְעוֹד בֶּגֶד.

הָאָדוֹן וַיְצְמָן הִכְנִיס אֶת הַמַּעֲטָפָה לְתֵבַת הַדֹּאַר. יֹפִי, אֵין כָּל בְּעָיָה. הַתֵּבָה נְעוּלָה, וְהַמַּפְתֵּחַ וַדַּאי בְּיָדָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת וִילֶר.

רַק שְׁבוּעַיִם לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁהִגִּיעָה הַגְּבֶרֶת וִילֶר לְגַהֵץ בְּבֵיתָם שֶׁל הַוַּיְצְמָנִים, נוֹדַע לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים שֶׁהַכֶּסֶף נִשְׁלַח אָמְנָם, אַךְ לֹא הִגִּיעַ לְיַעֲדוֹ.

"אֲבָל שַׂמְתִּי בְּתוֹךְ הַתֵּבָה שֶׁלָּהֶם", אָמַר הָאָדוֹן וַיְצְמָן בַּטֵּלֵפוֹן לְאִשְׁתּוֹ הַמְּבֹהֶלֶת.

"לֹא הָיְתָה בַּתֵּבָה שׁוּם מַעֲטָפָה עִם כֶּסֶף", הָיְתָה הַגְּבֶרֶת וִילֶר בְּטוּחָה וְנֶחֱרֶצֶת בְּדַעְתָּהּ.

"מָה עוֹשִׂים?", אָדוֹן וַיְצְמָן בִּקֵּשׁ לְשַׁלֵּם שׁוּב, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בְּעֻבְדַּת הַמְּסוּרָה. הָעוֹבֶדֶת טָעֲנָה שֶׁזּוֹ אַשְׁמָתָהּ בִּלְבַד. הִיא אָמְרָה לָשִׂים בַּתֵּבָה, וְאֵין זוֹ אַשְׁמָתָהּ שֶׁל מִשְׁפַּחַת וַיְצְמָן שֶׁהַמַּעֲטָפָה נֶעֶלְמָה מֵאֵיזֶה פֶּתַח מִסְתּוֹרִי.

הָעִנְיָן לֹא בָּא עַל פִּתְרוֹנוֹ, אֲבָל עִם חֲלוֹף הַזְּמַן נִשְׁכַּח מִכָּל לֵב.

חָלְפוּ מִסְפַּר שָׁנִים. אוּרִיאֵל וַיְצְמָן, בְּנָם שֶׁל הַוַּיצְמָנִים, כְּבָר אָב לִשְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים, יָשַׁב בַּכּוֹלֵל וְלָמַד עִם הַחַבְרוּתָא שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ בְּכָל יוֹם. אֲבָל שֶׁלֹּא כִּבְכָל יוֹם - הָיוּ פָּנָיו שֶׁל הַחַבְרוּתָא שׁוֹנִים. הוּא יָשַׁב וְהִתְנוֹדֵד עַל הַסְּטֶנְדֶּר, אַךְ נִכָּר הָיָה שֶׁרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.

אוּרִיאֵל הִבִּיט בִּידִידוֹ וּפָלַט תּוֹךְ נִגּוּן שֶׁל גְּמָרָא: "מָה יוֹם מִיּוֹמַיִם, מַדּוּעַ אַתָּה עָגוּם הַיּוֹם?".

"אֲנִי לֹא עָגוּם", לָחַשׁ הַחַבְרוּתָא. "אֲנִי רַק מְהַרְהֵר, אוּלַי תַּעֲזֹר לִי אַתָּה לִפְתֹּר אֶת הַסֻּגְיָה".

"נוּ, אִם בַּסֻּגְיָה אָנוּ עוֹסְקִין, מָה טוֹב", צָחַק אוּרִיאֵל, וְנִסָּה לְדוֹבֵב אֶת נֶפֶשׁ יְדִידוֹ.

"אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָבִי אָדָם קָשִׁישׁ", סִפֵּר הַיָּדִיד. "עַד לִפְנֵי מִסְפַּר שָׁנִים הִסְתַּדֵּר בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ, הַיְּלָדִים, עוֹזְרִים לוֹ וּמְטַפְּלִים בּוֹ. נוּ, בָּרוּךְ ה'. אֶתְמוֹל, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵיתוֹ, מָצָאתִי אוֹתוֹ נוֹבֵר בַּמְּגֵרָה. אַבָּא הִסְבִּיר לִי, שֶׁזּוֹ מְגֵרָה שֶׁבָּהּ הִכְנִיס מַעֲטָפוֹת וּמִכְתָּבִים, שֶׁלֹּא יָדַע לְמִי הֵם מְכֻוָּנִים וּמָה הֵם אוֹמְרִים. הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד אַבָּא וְנָבַרְתִּי אַף אֲנִי בַּמְּגֵרָה. רֹב הַנְּיָרוֹת הָיוּ קַבָּלוֹת שֶׁל קְנִיּוֹת יְשָׁנוֹת, אוֹ דַּפִּים שֶׁמִּלּוֹתֵיהֶם מְחוּקוֹת. פִּתְאוֹם מָצָאתִי מַעֲטָפָה סְגוּרָה.

"'מָה זֶה?', שָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא.

"אַבָּא סָפַק כַּפָּיו וְלֹא יָדַע.

"פָּתַחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה, וּמָצָאתִי שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שְׁקָלִים!

"'יֹפִי, אַבָּא', קָרָאתִי בְּשִׂמְחָה, 'הַכֶּסֶף יַעֲזֹר לְךָ, בְּוַדַּאי. מִי שָׁלַח לְךָ אֶת הַסְּכוּם הַזֶּה?".

"שׁוּב סָפַק אַבָּא כַּפָּיו בִּתְנוּעָה שֶׁל 'אֵינִי יוֹדֵעַ', וְהִשְׁאִיר אוֹתִי לְבַדִּי עִם הַתְּהִיּוֹת.

"הָפַכְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה, אוּלַי מִשָּׁם תִּתְבָּרֵר הַטָּעוּת. הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ מְחֻקּוֹת, אֲבָל מֵהָאַחֲרוֹנוֹת מִשְׁתַּמֵּעַ בְּבֵרוּר שֶׁזֶּה בַּעֲבוּר אַבָּא: 'וִילֶר' - כָּךְ נִכְתַּב שָׁם. עַל הַמַּעֲטָפָה לֹא הָיָה בּוּל, כְּלוֹמַר מִישֶׁהוּ הִכְנִיס אֶת הַמַּעֲטָפָה לַתֵּבָה".

"אֲבָל... אֲבָל לָכֶם קוֹרְאִים מִילֶר!", אָמַר אוּרִיאֵל וַיְצְמָן, וְזִכָּרוֹן עָמוּם נֵעוֹר בְּמוֹחוֹ.

"זֶהוּ, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁשָּׁם, בַּמָּקוֹם הָרֵיק, הָיָה רָשׁוּם לִכְבוֹד הָרַב מִילֶר, אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה. הַמִּלָּה 'הָרַב' נִמְחֲקָה, וְכֵן חֵלֶק מֵהַמ', וְנִשְׁאַר וִילֶר!".

בְּנוֹ שֶׁל הָרַב מִילֶר שָׁלַף אֶת הַמַּעֲטָפָה מִכִּיסוֹ. כְּתַב יָדוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁל אוּרִיאֵל נְגַלֶּה מִמֶּנָּה, וּבְפֵרוּשׁ הָיָה רָשׁוּם "וִילֶר".

כְּשֶׁנִּסּוּ יַחַד לְפַעְנֵחַ אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַמְּחוּקוֹת, מָצְאוּ רָשׁוּם: "לִגְבֶרֶת וִילֶר".

אוּרִיאֵל וַיְצְמָן, שֶׁשָּׁמַע אֶת הַסִּפּוּר הַתָּמוּהַּ לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה שָׁנִים, הִתְרַגֵּשׁ מְאֹד, וְהִסְבִּיר לְחַבְרוּתָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים.

"מִשָּׁמַיִם שָׁלְחוּ אוֹתָנוּ לִלְמֹד יַחַד", הִתְלַהֲבוּ יַענְקִי מִילֶר וְאוּרִיאֵל וַיְצְמָן, וּמִהֲרוּ לְהָשִׁיב אֶת הַכֶּסֶף לִגְבֶרֶת וִילֶר הַמְּגַהֶצֶת. הֵם מָצְאוּ אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת בְּפֶתַח בֵּיתָהּ וְלוֹחֶשֶׁת פִּרְקֵי תְּהִלִּים.

"הוֹ", קָדְמָה אֶת פְּנֵיהֶם בִּבְרָכָה, "אֵיךְ יָדְעָה הַמַּעֲטָפָה לְהַגִּיעַ בְּדִיּוּק עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֵין לִי מִשּׁוּם מָה עֲבוֹדָה? נוּ, יָדַעְתִּי שֶׁתְּפִלָּה מַעֲבִירָה אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה". הִיא הוֹסִיפָה לָשֵׂאת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, בְּתוֹדָה.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס, לחצו כאן.