לכל ילד יש סיפור: מעשה בשלוש דבורים וביוסי אחד

אָבִי, אִיצִיק וְקוֹבִּי טִיְּלוּ לַהֲנָאָתָם עַל הַמִּדְרָכָה. "אֵיזֶה אֲוִיר נָעִים", אָמַר אָבִי.

"אֲוִיר הָרִים צָלוּל", אָמַר אִיצִיק.

"אֲנִי אוֹהֵב כָּל כָּךְ אֶת הָאֲוִיר הַזֶּה אַחֲרֵי לִמּוּדִים שֶׁל כָּל הַיּוֹם!", הִתְמַתֵּחַ קוֹבִּי.

יוֹסִי הַקָּטָן, שֶׁהָלַךְ לְיַד אָבִי אָחִיו וְהֶחֱזִיק אֶת יָדוֹ, פִּהֵק פִּהוּק רָחָב. הוּא הָיָה עָיֵף מְאֹד, וְרָצָה כְּבָר לָלֶכֶת הַבַּיְתָה. "אָבִי, אָבִי, מָתַי נֵלֵךְ כְּבָר הַבַּיְתָה?", יִלֵּל יוֹסִי.

"עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת", אָמַר אָבִי בְּלִי הִתְיַחֲסוּת מַסְפֶּקֶת, וְהוֹסִיף לְפַטְפֵּט עִם חֲבֵרָיו. "תִּשְׁלַח אוֹתוֹ עִם דְּבוֹרָה", אָמַר אִיצִיק וְהִצְבִּיעַ עַל דְּבוֹרָה, אֲחוֹתוֹ שֶׁל אָבִי, שֶׁעִמָּהּ בְּמֶרְחַק מָה מֵהֶם וּפִטְפְּטָה עִם שְׁתַּיִם מֵחַבְרוֹתֶיהָ, שֶׁאַף שְׁמוֹתֵיהֶן הָיוּ כִּשְׁמָהּ.

"כַּמָּה דְּבוֹרִים!", אָמַר אָבִי בִּצְחוֹק וְרָצָה לִקְרֹא לַאֲחוֹתוֹ, שֶׁתִּקַּח אֶת יוֹסִי הַקָּטָן. אֲבָל יוֹסִי צָעַק צְעָקָה מַפְחִידָה וּבָרַח פִּתְאוֹם מֵאֲבִי.

"אֲנִי פּוֹחֵד!", צָעַק בִּרְצִינוּת, "אֲנִי פּוֹחֵד. אֵיפֹה יֵשׁ דְּבוֹרִים? אֵיפֹה?", צָעַק וְהִתְרַחֵק, צָעַק וְהִתְרַחֵק...

בַּתְּחִלָּה לֹא קָלְטוּ הַשְּׁלוֹשָׁה בְּמָה בְּדִיּוּק מְדֻבָּר. כְּשֶׁהֵבִינוּ שֶׁיּוֹסִי פּוֹחֵד מִדְּבוֹרִים פַּחַד מָוֶת, צָחֲקוּ צְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל וְלֹא חָדְלוּ מִלִּצְחוֹק, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי: "לְאָן הוּא מִתְרַחֵק? לְאָן הוּא הוֹלֵךְ?".

"יוֹסִי, חֲזֹר", צָעַק אָבִי. "אֵין פֹּה שׁוּם דְּבוֹרָה, יוֹסִי! יוֹסִי!".

אֲבָל יוֹסִי לֹא חָשַׁב אֲפִלּוּ לַחֲזֹר. וַדַּאי שֶׁהָיוּ שָׁם דְּבוֹרִים, כָּךְ אָמְרוּ קֹדֶם... הוּא רַק הוֹסִיף לִבְרֹחַ, וַאֲפִלּוּ לֹא שָׁמַע בְּדִיּוּק מָה אָבִי אוֹמֵר...

"יוֹסִי, יוֹסִי!", צָעַק אָבִי חָזָק יוֹתֵר, "הִזָּהֵר, יֵשׁ שָׁם כְּבִישׁ. בּוֹא מַהֵר!".

לְיוֹסִי, שֶׁהָיָה כְּבָר רָחוֹק, נִדְמֶה הָיָה שֶׁאָבִי אוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ "עַכָּבִישׁ", וְכֵיוָן שֶׁגַּם מֵעַכְבִישִׁים הוּא פָּחַד מְאֹד, הֵחֵל לָרוּץ מַהֵר עוֹד יוֹתֵר. הוּא בִּכְלָל לֹא הִסְתּוֹבֵב אֲחוֹרָה. צַעֲקוֹתָיו נִשְׁמְעוּ עֲדַיִן מֵהַקָּצֶה הָאַחֵר: "אִמָּאלֶה, דְּבוֹרִים, אֲנִי פּוֹחֵד... פּוֹחֵד... וְגַם עַכָּבִישׁ! אִמָּא'לֶה, אִמָּא'לֶה...".

"בּוֹאוּ נָרוּץ אַחֲרָיו!", הִצִּיעַ אִיצִיק. "הוּא לֹא חוֹשֵׁב לַחֲזֹר. הוּא רַק מִתְרַחֵק יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר...".

"נָכוֹן, וְעוֹד מְעַט יַגִּיעַ לַכְּבִישׁ", אָבִי כִּמְעַט בָּכָה מֵרֹב פַּחַד. "הִבְטַחְתִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא אֶעֱזֹב אֶת יָדוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן".

הַשְּׁלוֹשָׁה זִנְּקוּ מִמְּקוֹמָם. הֵם רָצוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר מִיּוֹסִי הַקָּטָן, אֲבָל יוֹסִי כְּבָר הָיָה רָחוֹק כָּל כָּךְ, וְהַכְּבִישׁ כָּל כָּךְ קָרוֹב אֵלָיו...

מִדֵּי פַּעַם הִבִּיט יוֹסִי אֲחוֹרָה. הוּא רָאָה אֶת הַיְּלָדִים רָצִים אַחֲרָיו וְהִשְׁתַּדֵּל לִבְרֹחַ עוֹד יוֹתֵר מַהֵר. הוּא חָשַׁב שֶׁגַּם הֵם בּוֹרְחִים מִפְּנֵי הַדְּבוֹרִים וְהָעַכָּבִישׁ, וְלֹא הֶעֱלָה בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהֵם רוֹצִים לְהַצִּילוֹ מִסַּכָּנָה.

אָבִי, אִיצִיק וְקוֹבִּי רָצוּ וְרָצוּ בְּכָל מִרְצָם, כְּשֶׁהֵם מְזָרְזִים זֶה אֶת זֶה, אֲבָל הֵם לֹא הִגִּיעוּ בַּזְּמַן.

יוֹסִי כְּבָר הִתְקָרֵב קָרוֹב קָרוֹב לַכְּבִישׁ. הוּא לֹא חָשַׁב בִּכְלָל לַעֲצֹר. הוּא לֹא כָּל כָּךְ יוֹדֵעַ מַהוּ כְּבִישׁ. הוּא לֹא רָגִיל לַחֲשֹׁב כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַכְּבִישׁ. תָּמִיד הוּא נוֹתֵן יָד לַגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ. גַּם הַפַּעַם נָתַן יָד, אֲבָל פִּתְאוֹם עָזַב אוֹתָהּ בִּגְלַל כַּמָּה דְּבוֹרִים בַּעֲלוֹת שְׁתֵּי רַגְלַיִם.

"עִצְרוּ!", קָרָא אָבִי. "עִמְדוּ! אִם נַמְשִׁיךְ לִרְדֹּף אַחֲרֵי יוֹסִי – הוּא בְּכַוָּנָה יִבְרַח מֵאִתָּנוּ וְיִקְפֹּץ אֶל הַכְּבִישׁ! מֻכְרָחִים לִמְצֹא מוֹצָא, חַיָּבִים!".

הַשְּׁלוֹשָׁה עָצְרוּ. הֵם נֶעֶמְדוּ כְּשֶׁשְּׁרִירֵיהֶם מְתוּחִים. מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לְיֶלֶד קָטָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין הַרְבֵּה, וְרוֹצֶה לָרוּץ יָשָׁר אֶל הַכְּבִישׁ בְּלִי מַחֲשָׁבָה, וְאִם יִרְדְּפוּ אַחֲרָיו – הוּא רַק יָרוּץ מַהֵר יוֹתֵר?

"אֲנִי יוֹדֵעַ!", אָמַר קוֹבִּי. "אֲנִי יוֹדֵעַ! נָכוֹן שֶׁזֶּה לֹא נָעִים, נָכוֹן שֶׁזֶּה לֹא רָגִיל לִצְעֹק בָּרְחוֹבוֹת. אֲבָל הַפַּעַם נַעֲשֶׂה אֶת זֶה, כִּי יוֹסִי בְּסַכָּנַת חַיִּים".

"אֵלּוּ בִּזְיוֹנוֹת", לָחַשׁ אִיצִיק, "לִצְעֹק בָּרְחוֹבוֹת?". אֲבָל קוֹבִּי לֹא שָׁמַע. הוּא פָּשׁוּט צָעַק: "סְלִיחָה, אִישׁ! אִשָּׁה! תִּתְפְּסוּ אֶת הַיֶּלֶד שֶׁרָץ שָׁם. תִּפְסוּ אוֹתוֹ! הוּא שֶׁלָּנוּ. אִישׁ! אִשָּׁה! תִּפְסוּ! תִּפְסוּ!".

הָאִישׁ שֶׁפָּנָה אֶל הַיְּלָדִים לֹא הֵבִין מָה בְּדִיּוּק הֵם רוֹצִים. "יְלָדִים פִּרְחָחִים", חָשַׁב לְעַצְמוֹ וְרָטַן, "מָה הֵם צוֹרְחִים בָּרְחוֹבוֹת? אֵיפֹה הֵם לָמְדוּ זֹאת?". אֲבָל הָאִשָּׁה הֵבִינָה. וְעוֹד אֵיךְ הֵבִינָה. הִיא שָׁמְעָה אֶת קְרִיאוֹתָיו שֶׁל קוֹבִּי וְהוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ.

הָיָה זֶה שְׁנִיָּה לִפְנֵי שֶׁיָּרַד יוֹסִי אֶל הַכְּבִישׁ.

"לְאָן אַתָּה רָץ, יֶלֶד?", הִיא שָׁאֲלָה אֶת יוֹסִי.

"אֲנִי פּוֹחֵד מֵהַדְּבוֹרִים", בָּכָה עַכְשָׁו יוֹסִי. פָּנָיו נָטְפוּ זֵעָה, וּנְשִׁימָתוֹ הָיְתָה מְהִירָה וּמְפֻחֶדֶת.

"אֵין פֹּה שָׁם דְּבוֹרִים!", הִרְגִּיעָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה.

"אֵין?", שָׁאַל יוֹסִי, "וְעַכָּבִישׁ?".

"אֵין שׁוּם עַכָּבִישׁ!", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "יֵשׁ פֹּה רַק שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים חֲכָמִים. אַתָּה מַכִּיר אוֹתָם?", שָׁאֲלָה, כְּשֶׁהוֹפִיעוּ לְיָדָהּ אָבִי, אִיצִיק וְקוֹבִּי.

"נֵס גָּדוֹל שֶׁצְּעַקְתֶּם כָּכָה", אָמְרָה הָאִשָּׁה. "לֹא שַׂמְתִּי לֵב בִּכְלָל שֶׁהוּא רָץ לַכְּבִישׁ. הִצַּלְתֶּם אֶת חַיָּיו. מִי יוֹדֵעַ אִם הַנֶּהָג הָיָה שָׁם לֵב אֵלָיו".

אָבִי אָחַז בְּחָזְקָה בְּיָדוֹ שֶׁל יוֹסִי הַקָּטָן. "זֶה הָיָה הָרַעֲיוֹן שֶׁלּוֹ", הִצְבִּיעוּ אָבִי וְאִיצִיק עַל קוֹבִּי.

קוֹבִּי חִיֵּךְ לְלֹא גַּאֲוָה יְתֵרָה, וְרַק אָמַר: "לְהַצִּיל חַיֵּי יַלְדּוֹן, חָשׁוּב יוֹתֵר מִכָּל. לָכֵן אֵין זֶה בִּזָּיוֹן, לִצְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל".

בַּחֲבוּרָה אַחַת הִתְקָרְבוּ הַיְּלָדִים בַּחֲזָרָה לַשְּׁכוּנָה. דְּבוֹרָה, אֲחוֹתָם שֶׁל אָבִי וְשֶׁל יוֹסִי, הָיְתָה שָׁם עִם חַבְרוֹתֶיהָ.

"הִצַּלְתֶּם אוֹתוֹ?", שָׁאֲלָה וְהֶחֱזִיקָה אֶת לִבָּהּ. "פָּחַדְתִּי כָּל כָּךְ...".

"בּוֹא, חֲמוּדִי", קָרְאָה לְיוֹסִי, "בּוֹא לִדְבוֹרָה. הִיא תִּקַּח אוֹתְךָ הַבַּיְתָה".

"מַבְטִיחָה שֶׁלֹּא תַּעַקְצִי אוֹתוֹ?", שָׁאַל אָבִי, וְכֻלָּם פָּרְצוּ בִּצְחוֹק.

לרכישת ספרי מנוחה פוקס, לחצו כאן.