הנהג שמחלק את האוכל שאשתו מכינה לו: אנשים טובים באמצע הדרך, מקבץ 7

***

***

***

***

נמל תל אביב

השעה 19:00 בערב

אל תשאלו איך קרה אבל קרה והפלאפון שלי נפל מתחת לדק...

על המזל שלנו 

מתקשרים למוקד עיריית תל אביב - לא עונים 

מתקשרים למוקד נמל תל אביב - אין אנשי צוות. רק בבוקר יגיעו להוציא אותו  ולא! אי אפשר להקפיץ מישהו 

יושבת על הדק, מתוסכלת ועצבנית, הדמעות כבר זולגות מייאוש...

כל הזמן הזה אביתר רץ מחנות לחנות לנסות למצוא כלים או מישהו שיכול לסייע... מצא מברג שלא ממש צלח את המשימה.

יושבים מנסים להבין איך מוציאים את הפלאפון הרי אין סיכוי שהוא נשאר שם ללילה!

ואז מאלוהים מבין כל מי שעצר לנסות לעזור ולהבין מה קרה

הייתה משפחה צעירה, זוג עם ילדים קטנים

שאלו

התעניינו

ואז הבעל אמר לנו לחכות אולי יש לו כלים באוטו

השאיר את אישתו והילדים איתנו

ככה באמצע הבילוי שלהם

עצרו הכל כדי לעזור לאנשים שהם בכלל לא מכירים

הזמן עובר ואז הוא מגיע עם תיק מלא כלים

מוציא מברגה ומבריג את אחד הפסים בדק החוצה

אחרי שיחה קצרה מתברר שהוא אפילו המתין באוטו עד שהבטריה של המברגה תתמלא.

ורק שתבינו הם היו בדרך למסעדה...

2שניות וחזרתי לחייך 

אז תודה לך איש יקר!! Amihai Edri

אתה בדיוק ההגדרה כשאומרים "האיש הנכון בזמן הנכון"!

אמן שאלוהים ישלח לך רק דברים טובים וים של מצוות!!

זה לא מובן מאליו בכלל ואני מלאה בהערכה על המעשה שלך

אני יודעת שמתהלכים בנינו מלאכים והיום זכיתי לפגוש אחד!!

ביקשנו את הכתובת כדי לשלוח משהו לאות תודה והערכה אבל הוא לא היה מוכן לתת.

אז בבקשה תרימו לו, לאדם המיוחד הזה

כי בואו, מגיע לו!!!

תשתפו, תגיבו, תנו לו בלייק

זה המעט שאני יכולה לעשות בעזרתכם 

(ואת המעשה הטוב הזה אני מעבירה הלאה)
Adi Sarusi Ben Porat

***

***

***

שמי ארי ואני חייל, 12/8/2021 יום חמישי בבוקר אני יוצא הביתה אחרי שבועיים בבסיס עליתי על אוטובוס מירושלים לכיוון מודיעין ירדתי בכניסה למודיעין להחליף אוטובוסים כדי להגיע לבית ושירדתי מהאוטובוס שמתי לב שהארנק שלי לא עלי ובפנים היה לי חוגר, אשראי, תעודת לוחם חוד וכל מיני דברים אישיים התחלתי להילחץ ולא ידעתי מה לעשות. אחרי חמש דקות עבר נהג מונית שלא עצר לשתי אנשים שעמדו לפני בתחנה ואני התחלתי לקפוץ במזללל הוא החליט לעצור לי כנראה בגלל הנשק ישר קפצתי למאחורה והסברתי לו מה קרה והתחלתי לאכול סרט שאולי איזה מישהו באוטובוס לקח אותו או משהו הוא ישר נכנס איתי ללחץ והתחיל לנסוע כמו מטורף במודיעין לחפש את האוטובוס אחרי עשרים דקות של מרדף השגנו את האוטובוס ועצרנו אותו ובסווףףף הצלחתי להשיג את הארנק אחרי שירד הלחץ חזרתי למונית לקחת את התיק ולשלם לנהג על מה שהוא עשה בשבילי

אחרי שנכנסתי למונית הוא אומר שום כסף ושום נעליים יותר מזה הוא לקח אותי עד הבית והתעקש שאני לא ישלם לו הוא פשוט לא הסכים לקחת כסף

כאלה אנשים אין הרבה בעולם הוא לקח לי את הסיוט של הבוקר ופשוט העלים אותו

ואני מאחל לך את כל הטוב שבעולם
אתה בן אדם אם לב זהב ואני אוהב אותך על מה שעשית

***

שמי הילה, נוחתת בתל אביב,בדרכי ליפו. יורדת מהרכבת, מרימה יד. באה מונית. הנהג חביב. 'לאן?' שואל. 'ליפו', אומרת. 'לתיאטרון הסמטה'. לתחושתי הוא מנסה להבין אם אני מכירה את המסלול או שאפשר להביא אותי אליו דרך אילת ולשחוט אותי. נותנת כתובת מדויקת, מראה בקיאות בחומר. הוא מפעיל מונה. עומדים ברמזור. ממרחק 5 מטרים מתקרבת לרכב נרקומנית שמבקשת כסף. מחוקה, אפורה, כבויה, כזו שבעטו בה החיים. הדילמה הקבועה, להוציא כסף שילך לסמים ואם אוציא, הנהג יסכים לפתוח??? היא נעצרת ליד המונית. הנהג פותח את החלון וקורא לה. 'בואי קחי אוכל'.

הוא פותח את תא הכפפות ומוציא משם שקית עם שני כריכים וירקות שאשתו הכינה לו בבוקר. קחי אוכל. זה אוכל של בית. אשתי הכינה. אין לך מה לדאוג. היא לוקחת. מבינה שיש שם שניים. מבקשת להחזיר אחד. ומה אתה תאכל?? אני אסתדר הוא אומר לה. אל תדאגי. לבריאות. והיא מסתכלת אליו, מגישה לו כריך אחד בחזרה ומשכנעת שיקח. הוא מסרב. תאכלי. ואתה??? איך תאכל?? אני אסתדר הוא שוב אומר. היא מתכופפת לאוטו ושואלת... אתה מבטיח לי שתאכל. אתה מבטיח???

רמזור הופך ירוק. הוא מבטיח לה ונוסע.

אני בוכה.

לא מסוגלת להפסיק...

דאגה הדדית של שני זרים וכריך.

אתה איש מקסים, אני אומרת, וגם הרסת לי את האיפור בעיניים.

הוא נבוך.

'אל תבכי', הוא אומר, 'הנה פיצוי...' ופותח לי חפיסה של בזוקה, 'שיהיה לך מתוק'.

קשקשנו קצת...

קוראים לו יקר אוזן.

לא פלא שקראה לך יקר אמא שלך...

והוא מחייך.

פורש את משנתו על החיים בדקות שנותרו לנו בנסיעה. כמה אוהב את אשתו, חגג איתה עכשיו 30 שנה.

"כי מה בסופו של יום... מה זה משנה מי אתה ומה אתה עושה, לאן אתה הולך בסופו של יום? הביתה, לישון".

האיש היקר הזה פתח לי את הלב על הבוקר...

תמסרו לו ד"ש מהילה שבכתה לו במונית הבוקר.

הוא הרשה לי לצלם ולפרסם את הטלפון שלו

יקר אוזן, נהג מונית ונשמה טובה