יש חיים אחרי הקורונה: 3 סיפורים מצמררים של חולים שהצליחו להתרפא בדרך ניסית

סיפורו של סקוט קראקובר מניו יורק

באפריל 2020 הרגיש מנהל היחידה לפסיכיאטריה בבית החולים גלן אוקס בניו יורק -צמרמורת עזה בכל חלקי גופו. "קישרתי את זה לסוג של קור, אבל בדיעבד גיליתי שאני חווה את הופעת הנגיף הקטלני שבדיוק התפרץ בעולם", מסביר סקוט קראקובר. כעבור כמה ימים, כשאיבד את חוש הטעם והריח, הבין סקוט סופית כי הוא חולה בקורונה. 

"המשכתי לאכול ולקוות ולהתפלל שיהיה לי טעם של משהו", הוא משחזר. "ואז, זה נעלם בהדרגה והחלו סימפטומים אחרים. בבדיקת קורונה תחושתו אומתה, והוא החל להיות מטופל באנטיביוטיקה. הוא השתעל כל כך חזק, עד שבהדרגה החל מאבד את קולו. "קיבלתי גם כמה תרופות ובנוסף ויטמין C אבל שום דבר לא עזר. הקול שלי נעלם ולאף אחד לא היה הסבר לזה".

השיעול שלו היה כל כך יבש עד שמלבד הקול שנעלם, הכאבים שמהם סבל היו כאבי תופת. "זה ממש היה נשמע כמו נביחות ולא כמו שיעול", הוא משחזר. "פיתחתי דלקת כל כך חזקה בגרון עד שהתחלתי לירוק דם. הגרון שלי היה כל כך נפוח עד שאפילו אוכל שניסיתי לאכול, חנק אותי".

בשלב מסוים הוא התאשפז בבית החולים. "כשראיתי אותו, מיד ידעתי שהוא זקוק לטיפול מיידי וכי ייתכן שצריך לחבר אותו למכשיר הנשמה", משחזר רופאו האישי, ד"ר גלאטר. "התחלתי לתת לו סטרואידים ולווסת את השפעות המערכת החיסונית, וכבר בתוך השעה הראשונה - התחלנו לראות סימני חיוניות".

רמת החמצן של סקוט עלתה ואיתה גם חזרה חלק מיכולת הדיבור שלו. הוא השתחרר אחרי כמה ימים, אך כשהגיע לביתו העדיף להיות בחדר לבדו. "הייתי בבית החולים במשך למעלה מחודשים והשיקום היה אינטנסיבי. הייתי חלש מאוד, ונאלצתי ללמוד ללכת מחדש. היה לי קשה לרדת במדרגות בלי להיאחז במעקה, ועדיין לא יכולתי לדבר או לאכול אוכל מוצק. הגרון נשאר נפוח במשך חמישה חודשים, ואחות הגיעה לביתי פעמיים בשבוע כדי לעזור לי. העדפתי שאשתי וילדיי שהיו אז ממש קטנים, לא יראו אותי במצב כזה ושגם לא יידבקו".

אחרי ארבעה חודשים הוא החלים לחלוטין, ועד היום הוא מודה על כך שהריפוי שלו היה באורח נסי, מבלי שיזדקק למכונת ההנשמה כפי שרופאו תכנן וחשב. "היום אני מרגיש נהדר, הרבה יותר טוב ואני מברך על כל העזרה שקיבלתי במהלך האשפוז. אני עדיין משתעל לפעמים, אבל זה 'כלום' בהשוואה למה שהיה בעבר. אני אסיר תודה שמעולם לא נאלצתי להתחבר למכונת הנשמה".

"אני חושב שאם לא היו לי אנשים כל כך טובים בחיים שלי, והמשפחה שלי ... הייתי במצב שונה ממה שאני עכשיו", אמר.

אביחי מור מנוף איילון 

מור בן ה-46 חלה בקורונה שלושה ימים לפני ראש השנה אשתקד, ככל הנראה, במהלך שבת חתן שבה השתתף. מצבו הוגדר בינוני, אך בהיותו חולה סוכרת, הרופאים החליטו לאשפז אותו בבית החולים כדי שמצבו לא ידרדר מבלי שיקבל מענה מיידי. 

נתנו לו פלזמה ותרופה ניסיונית שלא עזרה, ואז הוחלט להרדימו. אלא שלפני שהנשימו והרדימו אותו - הרופאים אמרו למשפחתו להיפרד, וזה היה הרגע הקשה ביותר בחייו. "הביאו לשם את אשתי ונפרדנו. לך תדע אם עוד יראו אותי בחיים", הוא משחזר. מור שהה בהרדמה וההנשמה במשך שמונה ימים. "כשאתה מתעורר, אתה לא יודע מה מציאות ומה חלום או הזיה. המצב המנטלי שלך לא פחות קשה מהקורונה".

אחרי חודש בבית החולים הוא שוחרר לביתו בניסי נסים, אך אז החל בנו בן ה-15 איתמר, להתלונן על כאבי בטן. בבית החולים אובחן איתמר עם דלקת שהתפתחה כתוצאה מסיבוכי קורונה, אך באורח נסי - הוא נרפא ממנה כליל וחזר לאיתנו. 

"כנראה המלאך השומר שלי עובד מאוד קשה שם למעלה", אומר מור וכבדרך אגב מספר כי בשנת 2004 ניצלו הוא, רעייתו ובנם הבכור, מפיגוע ירי בדרום הר חברון. 

סיפורו של המפיק והבימאי החרדי רונן פלד

המפיק והבימאי החרדי רונן פלד, שחלה בקורונה עם כל בני משפחתו והחלים - כתב פוסט מרגש ברשתות החברתיות, שבו הוא מגולל את ה'טראומה' שחווה, וקורא לציבור לרוץ להתחסן. 

"בדיוק שנה מהיום בו נחשפנו לסיפור של הקורונה, נדבקנו לפני שלושה שבועות כל המשפחה", הוא כותב ומתאר את החוויה כ"סבל נוראי, שממשיך להדהד גם אחרי שהרופא מבטיח לך שזה עבר. חיכינו קצת יותר מדי עם החיסון. אמרנו נראה מה יקרה, היינו סקפטיים. חרדים מהבלתי נודע. ועשינו טעות, טעיתי! מחשש להיות חלק מניסוי לא ידוע, העדפתי עוד לא להתחסן. ופתאום, לאחר שנה ששמרנו יום-יום, הקפדנו על כל ההוראות, הנגיף נכנס ברגע אחד והפך את הבית שלנו. סערה נוראית".

פלד ממשיך ומתאר את מה שעבר עליו במילה אחת:

"סיוט: חולי, כאבים, חום, בעיות נשימה, אינהלציות, חרדות, בדידות ואין מי שיעזור. מה עושים? מה לוקחים? במי מטפלים קודם? אט-אט צצו מבעד לנגיף האיום, משפחה וחברים שתמכו ועזרו מרחוק, אנשי חסד שהיו שם איתנו, בעזרה, בהקשבה במתן עצה. בהתחלה כולם יצאו חיוביים ורק אני פעמיים שלילי, נתנו לי מלמעלה כוחות לשבוע ימים לטפל בכולם ולהבין מי נגד מי. בשבוע השני כבר יצאתי חיובי וקרסתי אל תוך הנשימה שפשוט הפכה מרגע לרגע לקשה יותר ויותר, מדידה של חום וסיטורציה, פחד נוראי שפשוט נגמר האוויר".

בנקודה זו קורא פלד לציבור ללכת להתחסן, ולעשות כל מה שאפשר כדי לא להידבק. "ובמקביל להכין בבית לכל צרה שלא תבוא:
מד חום, מד סיטורציה, ויטמין סי, ויטמין די, אבץ, מגנזיום, פרופוליס ואכינצאה, שמן אורגנו פראי, כדורים למניעת דלקת ריאות זטו 250 מ״ג, סטרואידים דקסמטזון 2 מ״ג שממש מציל, אקמול, אינהלציה, משאף וונטולין, משאף סימביקורט, שמן אקליפטוס לימוני.

ברוך ה’ יצאנו מזה, ברוך רופא חולים!

אמנם התגלה צד חם ואנושי, אוהב ומחבק, דאגה ואחריות הדדית, אך הייתי שמח להרגיש בכל אלה ללא הקורונה. יקח לנו עוד הרבה זמן להתאושש מהטראומה הזו", הוא מסכם. 

סיפורו של דניאל סימן טוב:

כתבות נוספות בנושא: 

קידוש השם: שלומי שבת החלים מקורונה, חזר לבמה ובירך ’שהחיינו’ עם כיפה לראשו 

החלים מהקורונה: חבר הכנסת ביטן הועבר למחלקת שיקום

הנס שמרגש את פרו: תינוק שנולד במשקל קילו וקצת כתוצאה מהקורונה - החלים כליל