איך לסלוח לעצמך? על חשיבות הסליחה העצמית בתהליך הריפוי

כשנמצאים במקום בו הקשרים עם אנשים שסביבנו לא מיטיבים, יש סבל רב, יש רצון לשנות. יש מצבים שבהם כמה שניסיתם לדבר - שום דבר לא באמת עזר. התסכול הוא גבוה, ופעמים רבות תתחילו להאמין שאתם אשמים, גם אם בתוך תוככם אתם לא חושבים כך.

פעמים רבות, אותם אנשים גם מצליחים "לגזלט" אתכם (ראו בכתבה על מניפולציות), עד שאתם "רואים" את המציאות כמוהם ומתחילים להתבלבל, להתערער.

יום אחד, הקב"ה מחליט שהגיע גם זמנכם להתעורר, ובצורה כזו או אחרת אתם קולטים באיזו מערכת יחסים אתם נמצאים. זה יכול להיות עם בני זוג, הורים, בוסים, אחים, חברים ועוד.

אתם מגיעים למידע שעוזר לכם לקלוט את המצב המורכב, ומשם מתחיל תהליך החלמה. תהליך ריפוי. מדובר בתהליך מורכב שדורש אומץ גדול, סביבה תומכת ולרוב גם עזרה מקצועית, כדי לעבור אותו בצורה הכי טובה.

שלב קריטי בתהליך הריפוי והשיקום הוא הסליחה לעצמי. פעמים רבות נמצא שאנשים כועסים על עצמם, כחלק מההתמודדות עם ההבנה של המצב הקשה בו הם שרויים.

הכעס הזה, כמובן, משפיע גם על סביבתם, ולא עושה טוב לאף אחד.

כדי להצליח במסע הסליחה העצמית שלנו, עלינו, ראשית כל, להתמודד עם תוצאות ההתעללות שחווינו. להתמודד עם האשמה והכעס העצמי, האלימות המופנית פנימה, אל עצמנו.

לפיכך, הנטייה לשחזר יחסים מתעללים עם אנשים מקטינים, שרואים בסופו של יום רק את האינטרסים שלהם, חייבת התייחסות וריפוי. זאת מאחר שהמנגנון הנפשי "ישלח" אתכם שוב ושוב לאותם טיפוסים, מתוך תקווה שגויה שעכשיו תצליחו לתקן. זה אף פעם לא עובד בדרך הזו.

כדי להגיע לסליחה צריך לחוש אהבה וחמלה עצמית. על מנת להגיע לזה צריך אמונה.

כל אחד ואחת בדרככם, תרגמו את הדברים אליכם, לשפתכם.

"הקדוש ברוך הוא מרחם עלי תכלית הרחמים והחמלה, וכל רחמים וחמלה שיהיו עלי מזולתו כולם הם מרחמיו וחמלתו עלי. הקב"ה לא מניח ולא מתעלם מלהשגיח עלי ועל כל עניני מקטנם ועד גדלם בין בנסתר ובין בנראה כפי מה שייטב לי ולענייני" (חובות הלבבות, שער הביטחון).

זו האמונה שהקב"ה משגיח, ואף על פי שגם אתם עשיתם החלטות שגויות בדרך, עדין, ברגע האמת, ברגע ההבנה, בחרתם באופן מעשי לשנות. לכן חשוב לעבוד על הכוח הנפשי של אמונה, שבסופו של דבר אתם בוחרים להיות רעים לרע!

להיות רע לרע אומר לשים גבול לרע שלכם. כן, הפעם אני מזמינה אתכם להתמודד עם הנחש שבפנים, זה שגורם לכם כל פעם למעשים ההרסניים ולחזרה לקשר רעיל. זה הנחש הזה שמכשיל אתכם מלחשוב מחשבה טובה על עצמכם למרות הקשיים, זה הוא שרוצה שרק תהיו ברגרסיה ולא תתקדמו לשום מקום. זה איום עצום עליו, שעוד איש או אישה יגאלו.

 אתם צריכים לשים גבול למילים המקטינות שאתם חוזרים עליהן בראש שלכם:

"אולי אני באמת כזה חלש ולא יוצלח, אולי באמת אני לא יכולה בלעדיו, בכל זאת היו גם כמה דברים טובים. איזו חלשה ועיוורת אני שלקח לי כ"כ הרבה זמן לקלוט"; "די, פספסתי כ"כ הרבה זמן מהחיים שלי... לאן כבר יש לי להתקדם... אני חלש, אני מכורה, הקב"ה שונא אותי...", ועוד שלל מלים מחלישות, שרק משאירות אתכם בבור עמוק.

אבל

מלים מחזקות כמו: " מה שהיה – היה, ועכשיו יש לי הזדמנות. אתחיל בצעד אחד שאלחם עליו. הקב"ה משגיח ונותן כוח".

"אני מאמינה שצעד-צעד אצליח".

"יש בי טוב, והיום אני חכמה יותר מתמיד".

"לא מתבייש לקחת עזרה".

"אני פייטרית...", ועוד.

 אלו מלים שמעודדות אמונה, אמונה בכוח שלכם להצליח. ותעשו, חברים וחברות יקרות שלי.

צאו לאיזו שהיא פעולה, אפילו פעילות גופנית שמתאימה לכם... בלי לשפוט את עצמכם.

זה יעלה לכם את הנוירו-הורמונים במח וייעשה אתכם יותר אופטימיים ומסוגלים/ות.

תרגיל:

קחו כמה דקות של שקט לעצמכם, חשבו על פעולה אחת, דבר אחד שאתם לוקחים על עצמכם לשנות בתשפ"ב, והתחילו לבצע. עשו דברים בהדרגה, ולא בהכרזות כלליות וגדולות.

כתבו לכם את זה על דף. אם כתבתם יותר משני משפטים - צמצמו, כדי שתוכלו לעמוד במשימה.

צאו, צאו לדרך, גם אם בצעד קטן. בהצלחה!

ד"ר עדה מיכל ויינשטיין היא מטפלת מוסמכת בפסיכודרמה, מתמחה בנרקיסיזם ועובדת, בין השאר, עם נפגעי נרקיסיסטים.