"הזדעזעתי מעצם המחשבה שאני לא יכולה לשבת’’

ספרי על הניסיון שלך וההתמודדות איתו

''הניסיון שלי הוא סימפיזיוליזיס - זוהי תופעת כאב שמתחילה בהריון באזור האגן. אלו כאבים חזקים יחסית ומאד מטרידים שמקשים על התנועה בכלל, ולא רק על הליכה. פעמים רבות זה עובר אחרי הלידה, אבל אצלי זה לא עבר. בהריון הראשון הכאב הזה התחיל ממש לקראת סוף ההריון. הוא היה די מינורי ולא ייחסתי לו חשיבות, ואחרי הלידה הכאבים חלפו לגמרי. בהריון השני שלי הגיעו הכאבים כבר בחודש חמישי ותקפו אותי בצורה מאד לא נעימה. זה הקשה על התהפכות במיטה ועל הליכה. פתאום באמצע הרחוב הייתי קופצת מכאב שבהתחלה אפילו לא ידעתי מהו, כי הייתי בבדיקה והרופא אמר לי שהכל בסדר ולא הכרתי את התופעה הקשה הזאת. עד שחקרתי ובדקתי והבנתי ממה נובעים הכאבים הללו. למעשה הגוף היה בסדר גמור, אבל נגרם כאב חזק ממקור פסיכולוגי. ידוע שכשיש כאב כרוני חזק שלא עוזב, ברוב המקרים מדובר בכאב ממקור פסיכולוגי או נפשי. הכאב שרוצה לצאת נתפס על מקום חלש בגוף. בהריון, שיש הרבה עומס על האגן, אז אצל נשים שמסתתר אצלן איזה קונפליקט נפשי - פסיכולוגי זה יתבטא לעתים בכאבים באגן. 

''חקרתי הרבה כדי למצוא לעצמי פתרון, ואני עדיין בודקת. מה שלמדתי עד היום זה למצוא לזה פתרון נפשי, זאת אומרת למצוא מה המקור הפסיכולוגי לכאב, וגם מענה גופני לכאב הזה. אחד הדברים שעזרו לי להקל על הכאב היה ללכת זקוף. זה אומר לאסוף את הבטן, לאסוף את הגב ואת חגורת הכתפיים בצורה יציבה כלפי מעלה. היציבה הנכונה מונעת עומס מיותר מהאגן, גם רגשי וגם גופני''. 

מה החלק הכי קשה שהיה לך בניסיון הזה?

''החלק הכי קשה היה כשהייתי בחודש תשיעי בהריון השני שלי, העומס כבר היה גדול וגם הכאב היה בהתאם. ככל שהתקדם ההריון הכאב נעשה גדול יותר. עדיין לא ידעתי איך לחזק את האזור ואיך לחזק את עצמי, הלכתי לפיזיותרפיסטית לרצפת אגן דרך קופת החולים והיא נתנה לי כל מיני תרגילים שלא ממש עזרו. בנוסף, הרגשתי איך האזור נחלש ברמה שהיה לי ממש קשה להתהפך במיטה. אני זוכרת בוקר אחד שהתעוררתי ופשוט הרגשתי איך כל האזור משנה את התנוחה שלו משכיבה לישיבה, ממש הרגשתי את התזוזה של העצמות עד שבכיתי מרוב כאב. אני זוכרת שהבת הגדולה שלי הייתה לידי, ואמרתי לעצמי 'מה את בוכה? פשוט תקומי!' נעמדתי ואז הבנתי שכשאני עומדת אני פחות מרגישה את הכאב שבמנח הישיבה. מאז ועד הלידה הייתי עוברת ממצב שכיבה למצב של עמידה בבת אחת בלי לשבת בכלל, כי ידעתי שהכאב של הישיבה הוא ממש בלתי נסבל עבורי. באותו בוקר הזדעזעתי מעצם המחשבה שאני פשוט לא יכולה לשבת''.

ספרי על הרגע שבו הרגשת שאת בדרך לצאת מהניסיון

''היו לי הרבה רגעים כאלה שבכל אחד מהם מצאתי פתרון אחר לכאב. פעם זה בעיית יציבה, פעם זה להזדקף והכאב נעלם, פעם זה לעשות תרגיל מסוים, להניע את מפרקי הירך. בכל פעם אמרתי לעצמי 'הנה, כל פעם שאני אעשה את זה זה יעבוד לי', ואחר כך הכאב הגיע בצורה אחרת בלי קשר לפתרון שמצאתי לאותו הרגע. אני חושבת שזה בגלל שהנפש משתנה והפתרונות גם כן משתנים''.

מה נתן לך את הכח להמשיך להתמודד ולא להתייאש?

''מה שנותן לי את הכח זו הידיעה ששוב אנסה לשפר את החיים שלי. והידיעה שקודמת לידיעה הזאת, היא בעצם שהכל טוב, גם אם אני לא רואה את זה, אני מחפשת לראות מה טוב בכאב שלי. אני רואה שהטוב הוא שזו הזדמנות מאת ה' לשפר את איכות החיים שלי, את מערכות היחסים שלי, את היציבה שלי. זוהי בעצם הזדמנות לשדרוג שהכאבים האלה נותנים לחיים שלי. במקום 'אוף, אני עוד פעם צריכה לעשות התעמלות', לחשוב שהנה, יש לי הזדמנות להכניס טוב לחיים שלי, טוב מסוג אחר שאולי לא הכרתי קודם''.

ספרי על נקודות של אור בתוך החושך

''אני ממש מתרגשת ושמחה לספר על איך שהקב''ה עזר לי. מאז הלידה השניה שלי אני במסע של חיפוש אחרי מה שיתן לי מזור לכאב, וכמובן שנוספות לזה תפילות לה' שיעזור לי למצוא את הפתרון הטוב ביותר, אבל כמו שאמרתי - אלו כאבים שקשורים גם לנפש, ופעמים רבות למערכות יחסים בעיקר עם ההורים הילדים, אז היה לי באמת איזה קונפליקט מאד קשה מול ההורים שלי. היו לי רגשות מאד לא נעימים עם מה שקרה בשנים עברו בילדות שלי. זה היה מופרך מהמציאות שהייתי חושבת לפתוח ולשתף  אותם ברגשות שלי, ממש לא העזתי לעשות את זה קודם. כל כך רציתי את זה כל הזמן והתפללתי להשתחרר מהרגשות הללו שתוקעים אותי בחיים, ובדיוק באותו היום הייתה שלי שיחה עם אבא שלי וכשהוא שאל אותי מה קורה ולמה אני סובלת כל כך, פתאום התחלתי להיפתח, וממצב שלא העליתי בדעתי לדבר איתו על זה בכלל, הגעתי למצב שמצאתי את המילים, פרצתי בבכי וסיפרתי לו את כל הכאב שהיה לי כל השנים. הרגשתי שעשיתי איזו התעוררות מלמטה וה' פתח לי את ההתעוררות מלמעלה ועזר לי המון, שפתאום אבא שלי התקשר, ואחרי שנים שהוא בכלל לא דיבר איתי על רגשות הוא שואל אותי למה אני כועסת ומה קורה… זה היה לראשונה בחיי. אחרי שנים שחנקתי את הכל פתאום ההורים שלי הבינו מה עובר עלי וזה ריפא בי המון דברים, קיבלתי מהם מילים ומשפטים שמעולם לא שמעתי מהם''.

מה אומרת לך המילה: ניסיון?

''ניסיון בעיני זה בעצם הזדמנות שה' שלח לנו כדי לנסות אותנו. עוד דבר יפה ששמעתי ומלווה אותי בניסיון שלי, זה שה' שולח לאדם ניסיון, אבל למה? הרי ה' יודע מה הכוחות שלנו, הוא יודע אם נעמוד בניסיון או לא, איך נגיב ומה יקרה איתנו, אז למה הוא שולח לנו ניסיונות? אלא הניסיון הוא עבורינו בני האדם, שאני אישית אדע מה הכוחות שלי, מה המצב שלי, האם התקדמתי? האם אני נשארת במקום? שאבין ואדע את ההתקדמות שלי בעולם. למשל עם הניסיון שלי, כשאני קמה בבוקר עם כאב ומשתדלת להתחזק במחשבה שהנה, יש לי שוב כאב שבא להזכיר לי דברים, שבא להזכיר לי איפה הכאבים הנפשיים שלי שבעצם מבטאים את עצמם בכאבים גופניים, איך אני יכולה להשתפר מתוך זה, להתקדם ולהמשיך הלאה. זה סוג של דגל, נס שמראה לי שיש לי הזדמנות להוציא מעצמי עוד רובד מכוחות הנפש שלי''.

מה המסר שלך למתמודדות עם ניסיון דומה?

''המסר שלי לכל מי שמתמודדת עם ניסיון כזה, הוא שלכל אישה יש את העבר שלה, את הרגשות שלה, ההורים לה ומה שהיא עברה בחיים. זה באמת שונה מאחת לאחת, אבל מה שמשותף לכל אחת זה שכל אחת צריכה לא לוותר לעצמה, לא להשלים עם הכאב, להיפך, הקב''ה שלח לנו אותו כדי לומר לנו משהו, ומי אנחנו שנעלם מדיבור של ה'? זה לטובתך, ותזכרי שתמיד כדאי לך לחפש את הטובה שבכאב. תנסי למצוא מענה ופתרון לכאב שלך, אל תשלימי איתו, תדברי איתו ותגלי אליו אמפטיה במחשבה שלך או בדיבור, מה שמרגיש לך נח. יש כלים ורק תחפשי מה מתאים לך. תדעי גם שהכל טוב, ואם את לא רואה אותו - תפתחי את העיניים יותר חזק ותראי".