מרגש: נחשפו במלואם שרידי ארון הקודש ובימת בית הכנסת הגדול בוילנה

בעיר וילנה שבליטא הושלמה בשבועות האחרונים חשיפתם של ארון הקודש ובימת בית הכנסת של בית הכנסת הגדול, שנהרס עד היסוד על ידי הנאצים והסובייטים. כך הודיעה היום (חמישי) משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, אותה מנהל ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן.

מדובר בשיאו של פרויקט חפירות, שנמשך כבר שש שנים, שנועד לחשוף את שרידי בית הכנסת וחלקים מה"שולהויף" – מרכז החיים היהודיים הקהילתיים והתורניים של וילנה. החפירה החלה בבדיקת רדאר חודר קרקע בחצר בית ספר, והתפתחה לכדי חשיפות וגילויים של ממש. הבוקר, בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה.

בית הכנסת העתיק נבנה בשנות השלושים של המאה ה- 17. הוא נחשב ל"לב הפועם" של יהדות ליטא, ושכן במרכז ה"שולהויף" – המיתחם הגדול של בנייני הקהילה היהודית בעיר וילנה, שזכתה לכינוי "ירושלים דליטא". מיתחם זה כלל כ-20 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, מרכז קהילתי, הספריה הרבנית הידועה סטרשון, וכן את בית הכנסת של הגר"א – הגאון רבי אליהו מוילנה.

ארון הקודש של בית הכנסת, בין 1930-1920 (נחלת הכלל)

לפני מלחמת העולם השנייה, כשליש מ-60 אלף תושביה של וילנה היו יהודים. עם כיבושה של ליטא על ידי גרמניה ביוני 1941 מידי ברית המועצות, החלו הנאצים ברציחתם המאורגנת של התושבים היהודים. הם בזזו את בית הכנסת הגדול ושרפו אותו. הסובייטים, שחזרו וכבשו את ליטא בסתיו 1944, השלימו את המלאכה הבזויה של הריסת המקום הקדוש. על חורבותיו של בית הכנסת נבנה בשנות החמישים גן ילדים, שבהמשך הפך לבית ספר.

בשנים האחרונות נערכות בוילנה חפירות ארכיאולוגיות לשחזור הרובע העתיק של העיר. בהדרגה נחשפים ממצאים מעברה היהודי של וילנה. בקיץ 2015 נערך סקר רדאר חודר קרקע, שגילה כי מתחת לבית ספר מסתתרים שרידיו של בית הכנסת העתיק. בעונות קודמות של פרויקט החפירה אותרו במקום, בין היתר, שרידים של שני מקוואות, נחשפו כתובות עתיקות בשפה העברית והתגלתו חלקים מבימת בית הכנסת. הבימה המפוארת, שהתנשאה לגובה של שתי קומות, נבנתה במאה ה-18, באמצעות תרומה שניתנה על ידי הנדבן היהודי המכונה היסו"ד. מבנה הבימה, שתועד בצילומים מתחילת המאה ה-20, כלל ארבעה עמודים מפוארים שתמכו בתקרה.

חפירת בית הכנסת הגדול בליטא הינה מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. צוות החפירה כולל ארכיאולוגים מליטא, ארצות הברית וישראל.

ד"ר זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית סיפרו על ההתפתחויות האחרונות בפרויקט: "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי. שני גרמי המדרגות המרשימים שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם".

"בחזית ארון הקודש נחשפה בחפירה רצפת 'טראצו' דקורטיבית המציגה דפוס של קרני השמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על רצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה תוך כל חזית הבימה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעת העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".

מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, ציין כי "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת להציג בעתיד את שרידיו".

בית הכנסת בשנות השלושים (נחלת הכלל)