מי העיר הנקיה ביותר בעולם, ומי שיאנית הזבל? מקבץ שיאים מרתקים

העיר הנקייה הראשונה בעולם

ירושלים היתה העיר הנקייה הראשונה בעולם. הסיבה לכך היא שמצבורי אשפה הם בית גידול שרצים טמאים חיים ומתים, ומכיוון שחז"ל חששו שהשרצים עלולים לטמא את באי בית המקדש ואוכלי הקודשים, הם אסרו לזרוק אשפה ברחובותיה של ירושלים עיר הקודש. תקנה נוספת אסרה על נטיעת גינות ופרדסים ברחובות ירושלים, בכדי שהסירחון הנודף מזבל הגינות והפרדסים שמוציאים הגנים לרחובות העיר – לא יפריעו להולכי הרגלים.

(צילום: shutterstock)

המדינה הראשונה שהסדירה את פינוי האשפה

המדינה הראשונה שדאגה להסדיר את פנוי האשפה היתה האימפריה המוסלמית ששלטה בספרד (1400-1700 למניינם). הערים הראשונות שבהן הוצבו מתקנים לאיסוף זבל היו הערים קורדובה ואל-אנדלוס.

אשפה כלל עולמית

תושבי תבל מייצרים 3.28 מיליארד טון (3,280,000,000 טון) אשפה בכל שנה, ובעשורים האחרונים יש גידול עצום בכמויות האשפה שדורשות טיפול מיוחד, כגון פלסטיק ושאר חומרים לא מתכלים. הגידול בכמויות האשפה חמור במיוחד במדינות המתפתחות, שבהן מתחוללת הגירה המונית של תושבי הכפרים לערים הגדולות, עלייה תלולה ברמת החיים, ומעבר חד לצריכת יתר.

(צילום: shutterstock)

שיאני הזבל

האנושות מייצרת כל כך הרבה זבל, עד שגרמנו להיווצרותה של שכבה גאולוגית חדשה שמומחים מכנים בשם טכנוספירה - כלומר שכבה המורכבת בעיקר מחפצים שיוצרו באמצעים טכנולוגיים שונים שפותחו על ידי האדם.

הממוצע העולמי עומד על 1.2 ק"ג זבל ליום לכל אדם על פני כדור הארץ. ייצור אשפה קשור באופן הדוק לגובה רצת החיים וצריכת מותרות. תושבי המדינות המפותחות כגון ניו-זילנד מייצרים 3.68 ק"ג אשפה ליום. אירלנד – 3.58 ק"ד, וארה"ב – 2.58 ק"ג לנפש.

אולם באופן מפתיע יצרניות הפסולת הגדולות ביותר בעולם הן מדינות איים קטנים כמו טרינידד, אנטיגואה וברבואה, וסנט קיטיס ונוויס – 5.5 ק" לנפש ליום!

בתחתית הרשימה נמצאים תושבי מדינות עניות כמו גאנה – 0.09 ק"ג, ואורוגוואי – 0.11 ק"ג אשפה יומית לנפש.

בישראל נשלחים בכל שנה מעל 6 מיליון טון פסולת, שליש מתוכם שאריות מזון ושליש נוסף הוא פלסטיק ונייר. בממוצע מדובר על 1.7 ק"ג לאדם ביום, מספר שמשתנה מיישוב ליישוב. אחד הגורמים המשפיעים על הכמות הוא מצב כלכלי שמוביל לצריכה גבוהה יותר.

בחישובים של נפח, הפסולת שאנחנו מייצרים יכולה למלא כמה עשרות של מגדלים גבוהים כמו מגדלי עזריאלי. קצת קשה להחביא מגדלים שכאלה או להיפטר מהם. את רוב הפסולת הזאת (יותר מ-80% ממנה) מטמינים באתרי פסולת.

פסולת בעולם עד 2050

הבנק העולמי פרסם דוח בו הוא מזהיר כי ללא שינוי מדיניות דחוף, הפסולת העולמית תגדל ב-70% עד שנת 2050. על פי הדוח, יצור הפסולת העולמית צפוי לקפוץ ל-3.4 מיליארד טון במהלך 30 השנים הבאות, לעומת 2.01 מיליארד טון בשנת 2016.

הדו"ח מדגיש כי חלק ניכר מהפסולת מצטברת ללא טיפול דווקא במדינות המתפתחות וגורמת לנזקים מקומיים וגלובאליים של זיהום אוויר, קרקע ומים עם דגש מיוחד על הזיהום הנגרם מפסולת פלסטיק.

העולם מתמלא בפסולת

בני האדם המודרניים, מוצפים בחומרים ובמוצרים. אנחנו קונים עוד ועוד, וזורקים יותר ויותר... - משתמשים וזורקים, משתמשים, וזורקים.

שאריות האוכל, הבקבוקים והאריזות, הבגדים המשומשים, רהיטים, צעצועים, סוללות משומשות, חומרי ניקוי, חומרי בנין ועוד - כל המוצרים והחומרים שאנו זורקים, שהם במצב מוצק, נקראים: פסולת מוצקה.

משנה לשנה יש בעולם יותר ויותר אנשים, וכל אחד מהם קונה יותר וזורק יותר. וכך, כמות הפסולת המוצקה בעולם גדלה משנה לשנה.

כל הפסולת שאנחנו משליכים לסביבה, נשארת שם. מרכיבי הפסולת השונים מתפרקים עם הזמן, מי לאט יותר ומי מהר יותר. חלק מהם יישארו בסביבה הרבה אחרינו, אחרי הנכדים שלנו, אחרי הנינים...

בזמן שהפסולת נשארת בסביבה היא ממשיכה לזהם אותה - לפגוע בנוף, לסכן את חיות הבר, לזהם את המים, את הקרקע ואת האוויר. 

(צילום: shutterstock)

חוקים למניעת פסולת

במשך השנים חוקקו בישראל חוקים המכוונים נגד זיהום הסביבה בפסולת ולמען שמירה על ניקיונה. ביניהם:

* חוק השלכת פסולת ברשות הרבים: לא ישליך אדם פסולת, פסולת בניין וגרוטאות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.

* היטל על הטמנת פסולת (במסגרת החוק "שמירת הניקיון") נכנס לתוקפו ב-1.7.2007. מטרת היטל ההטמנה – לכלול במחיר הטמנת הפסולת את המחיר שאנחנו צריכים לשלם כתוצאה מהנזק שנגרם לסביבה, כגון: זיהום אוויר, זיהום מים, מחיר הובלת הפסולת ועוד. ההיטל יעודד את הגופים והמוסדות האחראים על פינוי הפסולת למצוא פתרונות חלופיים להטמנת פסולת.

* חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים.

* חוק הפיקדון.

סודות באשפה

מזבלות האשפה הן מקומות המהוות מראה להכרת התרבות המקומית. האשפה מגלה על הרגלי האכילה והצריכה, על מצבם הכלכלי של תושבי הסביבה, ועל העדפותיהם במגוון תחומים.

(צילום: shutterstock)

אנרגיה מפסולת

לאחר עשרות שנים שהפסולת היתה מטרד שיש לסלקו, פותחה גישה מודרנית שמנסה להפוך את הפסולת למשאב שניתן להפיק ממנו חומרי גלם, לייצר ממנו מוצרים חדשים, ולהפיק ממנו אנרגיה נקייה.

מחזור בעולם

בשוויץ, המיחזור הוא חינם. לעומת זאת, פינוי פסולת שלא למיחזור עולה כסף. את הפסולת שמשליכים שם יש להכניס לשקיות שיש עליהן מדבקה מיוחדת. כל מדבקה כזו עולה יורו אחד לפחות (כחמישה שקלים). וכך, אנשים מעדיפים להפריד אשפה במכלי המיחזור ולא לשלם כסף על פינוי אשפה רגילה.

ברומא, איטליה, כל התושבים שיש בסביבתם מכלי הפרדה לאשפה (במרחק של פחות מ-500 מטר) חייבים להפריד את האשפה שלהם. הקנס המוטל על מי שאינו מפריד את האשפה שלו הוא בגובה של 619 יורו (כ-3000 שקלים). עיריית רומא הציבה לאחרונה 2500 מכלי הפרדה לאשפה בצבעים שונים: ירוק - לשאריות מזון; לבן – לפסולת נייר; כחול – לפסולת פלסטיק.

בגרמניה אין חוק המחייב את האזרחים להפריד את האשפה הביתית שלהם על פי סוגים, אבל על פי סקר 90% מהגרמנים מוכנים לעשות זאת (להפריד את האשפה לסוגים) גם אם הם לא מוכרחים.

ביוון, שיעור המיחזור הוא הנמוך ביותר באירופה. אך דווקא ליד בירת יוון, אתונה, הוקם מפעל המיחזור הגדול ביותר ביבשת. צחוק הגורל הוא שהמפעל הזה אינו פועל, עקב התמוטטות של הר האשפה שנאספה בסמוך לו.