אחי, אני יודע שעברה עליך תקופה קשה, אבל אחיך נפל. תעזור לו לקום

אחי, אני יודע שעברה עליך שנה קשה. תאמין לי, גם אני הייתי הרבה בבית. בהתחלה, אחרי הפאניקה של הקורונה, זה היה נחמד לנוח. עבר שבוע, עברו שבועיים, ואתה כבר על קוצים לחזור לעבודה. המנהל שלך ממלמל משהו על צעדי התייעלות בעבודה. הראש שלך כמו סיר של לחץ והנה, אילן, העובד המצטיין של החברה, יוצא בדמעות מהמשרד עם מכתב פיטורין. אנחת רווחה. לא פיטרו אותך, אבל כמה זה לא נעים שאתה נאלץ לשמוח בגלל שמישהו אחר לא יוכל להביא עכשיו לחם הביתה.

אחי, אני יודע שאתה לא אחד כזה שמדבר. פנים חתומות, לא אומר כלום לאישה, לא לחברים ולא למשפחה, אבל יש לך רכבת דוהרת של דאגות בראש. עוד כדור נגד כאב ראש, והלחץ הזה לא עוזב אותך. העולם בחוץ משתגע, הכותרות בעיתונים מבהילות. משבר כלכלי ומפולת של סימני שאלה: מתי הפרנסה תהיה ברווח? חופש כלכלי זה רק מושג או שהוא בר השגה? מה יהיה עם המשכנתא? תצליח לשלם אותה, עכשיו כשאשתך עברה לעבוד מהבית בחצי משרה כדי להיות עם הילדים בסגר? ומתי היא תהיה רגועה? השנה הזו התישה גם אותה...

יש אנשים שבשבילם לחם ומרגרינה זה לא ביטוי להידוק חגורה. זה ארוחת ערב

אחי, אני יודע שאתה יודע, ואני מדבר אליך פתוח. לא מטיף, ולא נותן לך בראש. יש אנשים שאין להם אפילו אישור למשכנתא. אין להם בית, והם לא מצליחים לשלם שכירות. יש אנשים לא נשואים, יש כאלה בלי ילדים, יש הרבה כמו אילן, שאין להם כבר הרבה זמן עבודה, יש כאלה בלי אוטו, יש כאלה שחולים בכל מיני מחלות, מוגבלים, נכים. יש אנשים שמשכו את כל המינוסים האפשריים: מחשבונות הבנק, ממסגרת כרטיס האשראי, מהלוואות חוץ בנקאיות, מההורים שלהם, ואפילו לוו מחברים, וקיבלו את חבילת הבושה מעמותות ומגמ"חים.

אחי, אתה יודע שיש אנשים שבשבילם לחם ומרגרינה זה לא ביטוי להידוק חגורה. זה פשוט ארוחת ערב: לחם. מרגרינה. אולי עגבנייה. ואלמנות, חד הוריות, יתומים, עניים... עניים. נכון, אתה לא מיליונר, אבל המצב שלך ברוך ה' בסדר.

אתה יודע, אחי, שהעניים מרגישים שתווי הקניה זה כמו מתנה לחג. זה משמח אותם.

ובכלל, אחי, תמיד כדאי לצבור זכויות לקראת ראש השנה ולעשות לאנשים חג אמיתי של שמחה. זה עושה נחת רוח לה', שאנחנו מרימים מישהו שנפל, כי לנו יש את הכוח. עני ונזקק זה לא איזה מספר מהכותרות בעיתונים. זה בן אדם כמוני-כמוך עם חלומות ותקוות, רק שעכשיו הוא קצת איבד את הדרך. לי ולך יש שליחות לתת לו יד. אחי, אתה יודע? זו זכות גדולה. בוא, תעזור לאחיך. אל תשכח.