סיון רהב מאיר: מי אמר שצריך לבחור בין ידע וחומרי לימוד לבין נפש התלמיד?

צריך אומץ כדי לכתוב את מה שרותי קליין כתבה לי. היא מורה בצפון, בתוכנית המצוינות "נחשון", וכמו מורים רבים מלאה סימני שאלה מול מדיניות משרד החינוך, ולא רק בתחום הקורונה. השבוע היא ביקשה להשמיע את קולה.

"הקשבתי לשרת החינוך בדיון השבוע בכנסת, ולא יכולתי להירגע. שני משפטים שלה לא נתנו לי מנוח. והם גם צוטטו שוב ושוב בתקשורת, אז בכל פעם נזכרתי מחדש. המשפט הראשון הוא: 'אני שומעת את הדיבור על ימי בידוד ופגיעה כלכלית, ואני רוצה להגיד שהורים שיצטרכו להיות מבודדים בגלל ילד שנכנס לבידוד – זה יהיה על חשבון ימי חג ולא על חשבון ימי עבודה'. אח, כמה נפלא, הילד ייכנס לבידוד, אבל בחג. זה לא נורא שהוא לא יהיה בארוחת החג המשפחתית, שלא יפגוש את סבא וסבתא, זה ממש בקטנה אם לא יגיע לבית הכנסת ולא ישמע את השופר, לא הוא ולא ההורה שנאלץ להישאר איתו. ובכן, לתפיסתי, החגים הם-הם החינוך. להפסיד אותם זה להפסיד נדבך בנפש – החל ממה שמקבלים בגיל צעיר בבית הכנסת, ועד למפגש ולעודה המשפחתית בחג. ראש השנה הוא חלק מהחבילה החינוכית הבסיסית של כל ילד, שלא לדבר על יום כיפור וסוכות, ויש הרבה משפחות שלהן זה חשוב יותר מיום עבודה. לדחוף את ילדינו כמעט בכוח להעביר את ראש השנה בחדר בבידוד, זה לא חינוכי. המסר מהדברים האלה הוא שהיום העוצמתי הזה בכלל לא חשוב, הוא סתם עוד יום חופש, אז מה זה כבר משנה. העיקר לא להפסיד יום עבודה. זה האתוס של העם היהודי? בשביל זה הקמנו מדינה יהודית, כדי לדחוף את הבידודים דווקא לחגים?

המשפט השני מדכדך אפילו יותר. באותה ישיבה אמרה השרה, ואני מצטטת: 'אפשר ללמד פחות פרקים בתנ"ך, פחות אנגלית, פחות מתמטיקה, ולתת יותר מקום בהיבט החברתי, לאסוף מחדש את הילדים'. ללמוד פחות? זה המסר אחרי השנתיים האחרונות? בכל שיעור שאני מעבירה במחשבים – יש ערכים. בכל מפגש לימודי עם התלמידים – אני קודם כל מסתכלת להם בעיניים. לא צריך להגיד לנו, המורים, כמה ההיבט החברתי חשוב, אבל לתלות זאת בחומר? לדרוש בפומבי פחות לימוד? לשדר לתלמידים ולמורים לזלזל בלמידה, בשינון, בחקירה? מה אנחנו רוצים, לגדל בורים ועמי ארצות? מאיפה המשוואה הזו, שצריך לבחור בין חומר הלימוד לבין נפש התלמיד? ידע זה כוח, ואם אנחנו רוצים תלמיד חסון בנפשו אנחנו צריכים לתת לו המון ידע, וגם ים של אהבה".

תודה, המורה רותי. מרגיע לדעת בתקופה כזו שיש במערכת מורים כמוך.

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".