ירושלים: מחצבה מימי בית שני נחשפה בהר חוצבים

אזור תעשיית ההייטק המוכר של ירושלים קרוי "הר חוצבים", אבל לא כולם יודעים מדוע. בשבוע שעבר, בחפירות של רשות העתיקות שבוצעו במקום, נחשפה עדות למשמעות השם: מחצבת ענק קדומה, ייתכן מתקופת בית המקדש השני, לפני כאלפיים שנה.

המחצבה, שנחשפה בחלקה, משתרעת על פני שטח של כ-600 מ"ר, אך בסבירות גבוהה מימדיה כפולים ומשולשים. אבני הבנייה שנמצאו בה גדולות במיוחד: 1.5 על 2 מטרים. המחצבה מציגה באופן ברור את כל שלבי החציבה ועיבוד האבן.

(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

מורן חג'בי, שניהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפר: "מפעלי הבניין הגדולים של העת העתיקה בירושלים, כדוגמת הר הבית, הצריכו כמות גדולה של חומרי בניין ויכולות ארגון ותיאום לצורך חציבתן ושינוען של אלפי אבני הבניין אל העיר העתיקה".

"כך, נחשפו גם גושי אבן גדולים ורבועים רגע לפני שנותקו מסלע האם, לקראת העמסתם והובלתם אל העיר העתיקה. עבורנו, הארכיאולוגים, המחצבה הזו היא הזדמנות פז: העובדה שחלק מהאבנים הושארו כך באתר מאפשרת לנו ללמוד, דרך התנסות בפועל וחיקוי של טכנולוגיות עתיקות, את תהליך חציבת אבני הבניין".

הארכיאולוגים ומומחי השימור של רשות העתיקות מתכוונים כעת לנסות ולשחזר בפועל את השיטות הקדומות ששימשו לניתוק גושי האבן, ואף לבדוק את יעילותן של שיטות המוכרות מהכתובים. זאת על ידי שימוש בכלי חציבה שיוכנו במיוחד לטובת הניסוי, ויחקו כלים שנחשפו בעבר.

(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

בחפירות שערכה רשות העתיקות בצפון ירושלים בשנים קודמות, התגלו מחצבות אבן רבות, וכן הכלים ששימשו לניתוק האבנים ממקומן במחצבה. מחצבות אלה משתרעות על פני שטח ענק, מצפון לעיר העתיקה, ומדובר בתופעה ייחודית של ממש. הן שימשו, בעיקר בגלל הטופוגרפיה וטיב הסלע, כמקור העיקרי של אבני הבניין למפעלי הבנייה העצומים שבוצעו בירושלים בתקופת בית שני ובתקופות אחרות.

לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, "באופן סמלי, תנופת הפיתוח בירושלים היום היא שמאפשרת לנו לחשוף ולחקור את מפעלי הבנייה הגדולים של ירושלים בתקופות הקדומות. לפני כל יוזמת בנייה שיוצאת לדרך בירושלים העתיקה, הארכיאולוגים שלנו מחוייבים לחפור ולחקור את הממצאים הקדומים, למען הדורות הבאים".