הכי מפתיע שאפשר: בנין בן 3 קומות ב... 5,000 דולר בלבד

הרב אליעזר טורק מציין כי לפני שנים שמע בערב יום כיפור שיחה מהגאון רבי סנדר ארלנגר זצ"ל, שאמר בין השאר: "אנשים לעיתים אינם אוהבים את יום הכיפורים: הם צריכים לצום בו, להתענות, ללכת יחפים… אולם אם יחשבו מעט ויתבוננו בשום שכל, הם יראו כמה זה 'משתלם': הרי השם יתברך נותן לנו כפרה, טהרה, נקיות – זכות עצומה שלא תתואר. כל מה שאנחנו צריכים זה 'לכוף כאגמון ראשו', להתענות, להראות שאנו מוכנים להתאמץ בשביל כך. וכי זה בכלל נחשב למחיר כנגד הטובה הגדולה?!"

"הרי אם יפנו לאדם עני ואביון ויאמרו לו: 'ביכולתך לשלם חמשת אלפים דולר בלבד, ולקבל בנין מפואר בן שלוש קומות'. הרי לטיפד ייחשב אם יענה 'איני יכול, זהו סכום גדול מדי בשבילי'… זוהי עבורו הזדמנות מדהימה שלא תחזור, והוא ודאי ישיב כי הוא יגייס את הכסף מן הגורן ומן היקב, העיקר שלא להחמיץ את ההצעה הנפלאה הזאת שהתגלגלה לפתחו…

"כך צריך 'לדבר' עם הגוף הגשמי", אומר רבי סנדר, "כדי שיבין כמה אושר הוא מקבל ביום הכיפורים תמורת מאמץ לא גדול… נכון, יש מעט קושי לצום, להתפלל תפילות ארוכות ושאר העינויים מצווים אנו ביום הקדוש, אולם בשכר זה זוכים לחיי טהרה, חיי קדושה, חיי מחילה וכפרה. מה לא יעשה אדם שמתבונן בכך בשביל 'לחטוף' את ההזדמנות הנפלאה הזאת. מן השמים רוחצים, מטהרים ומנקים אותנו. איזו שמחה צריכה להציף את ליבנו!".

עוד מוסיף הרב טורק דברים ששמע מהגאון רבי בנימין פינקל, מראשי ישיבת מיר: בשנים שלאחר השואה היה מחזה נפוץ לראות יהודים צעירים יחסית, שעברו את מוראות ההשמדה ואף איבדו את משפחותיהם. הם היו מיואשים עד עמקי נשמתם, ולא היו מוכנים לעשות מאומה. הם סירבו להסתפר, סירבו להתרחץ, ישנו על הספסלים ברחובות והלכו ושקעו לתוך עצמם. אמנם כולם הבינו לליבם, אך קשה היה לעשות עימם משהו, כי ריח הצחנה שנדף מהם למרחוק היה פשוט נורא, ולבדו גנז כל רעיון שאולי עלה אצל מישהו, להציע לאומללים אלו עזרה.

יהודי יקר בירושלים, בשם רבי פישל העני זצ"ל, לא יכול היה לסבול את האומללות הזו. הוא שכר בתשלום מלא כמה גברתנים, פקד עליהם לקחת בחוזקה מידי יום את אחד האנשים הללו, להכניסו למרחץ, לספר את שערו המגודל, לרחצו מטינופו, ולהלבישו בערכת בגדים חדשה ואיכותית שגם אותה מימן רבי פישל. המסכנים הביעו התנגדות, אך הגברתנים לא שעו להם והמשיכו עם 'המבצע' עד תומו.

לאחר שהסתיים המבצע, העמידו הגברתנים, בהוראתו של הרב הניג את הנימולים לפני המראה, וברגע אחד נגה עליהם אור חדש. "זה באמת אני? אדם כה נעים, מסודר ונחמד, ממש כחתן ביום חופתו"… מאותו יום נהפך אותו אומלל לאיש אחר, אדם בין אנשים, וחזר לאט לאט למסלול חיים פורה ויציב למרות עברו הכאוב. חלקם אף הקימו משפחות וזכו להעמיד בתים נאמנים בישראל, ועשרות משפחות נכבדות חבים לו כיום את חייהם…

"כך עושה איתנו בורא העולם", אמר רבי בנימין. "בכל יום כיפור הוא לוקח אותנו, רוחץ אותנו ומטפח אותנו, והופך אותנו לאנשים חדשים לחלוטין. מכאן ואילך, לא מוטל עלינו אלא להישמר מכל דבר שעתיד לטנף שוב את הנשמה, כדי שתישאר נקיה וטהורה".

על כך מתפעל רבי עקיבא בסוף מסכת יומא, באמרו: "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים!"

הדבר בלתי נתפס: הלא המלך שטורח לנקות אותנו בכבודו ובעצמו מכל הזוהמה בה התכסינו - מודיע לנו כי על כל לכלוך ולכלוך הוא עוד מוסיף ונותן לנו שכר משמעותי. אכן זהו המצב: הבורא יתברך מטהר ורוחץ אותנו בעצמו. החסד הגדול אינו רק על עצם הסרת וניקוי העוונות, אלא מתעצם ומוכפל שבעתיים על ידי הבטחת הבורא, כי העושה תשובה מאהבה, הרי ש"זדונות נעשים לו כזכויות" (יומא פו, ב).

הרב זמיר כהן – הלכות יום הכיפורים בקצרה:

כתוב במדרש תנא דבי אליהו (פרשה א): "ימים יוצרו ולו אחד בהם – זה יום הכיפורים לישראל, שהוא שמחה גדולה לפני מי שאמר והיה העולם שנתנו באהבה רבה לישראל… ולא זו בלבד, אלא בשעה שהוא מוחל לעונותיהן של ישראל אין מתעצב בלבבו אלא שמח שמחה גדולה, ואומר להם להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות, בואו ושמחו עמי שמחה גדולה שאני מוחל לעונותיהם של ישראל".

מדרש זה, המתאר את השמחה של הקב"ה בעת שהוא מוחל על עוונותינו, ממחיש את מעלתו של יום הכיפורים.

חז"ל במדרש שוחר טוב (תהלים קב, יח): "ועם נברא יהלל י-ה" – "וכי עתידה אומה אחרת להבראות?… רבנן אמרו, אלו הדורות שחייבין במעשיהם הרעים, ובאין ועושים תשובה ומתפללין לפניך בראש השנה וביום הכפורים, ולפי שהם מחדשים את מעשיהם, הקדוש ברוך הוא בורא אותם בריה חדשה". חז"ל מגדירים את הדורות שעושים תשובה ומתפללים בראש השנה וביום הכיפורים – כבריה חדשה. כך ביכולתנו לפתוח דף חדש לחלוטין, זך ונקי.

חז"ל בפסיקתא רבתי (פסיקא מ): "אמר ישעיהו: 'ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער' (ו, יג) – אמר הקדוש ברוך הוא: 'בראש השנה אני דן את עולמי ובו הייתי צריך לגמור את הדין. ולמה אני תולה עד עשרה ימים? כדי שיעשו תשובה עוד… 'ושבה והיתה לבער' – שאם עשיתם תשובה באלו הימים, אפילו יש בכם עונות אני מבערם ומזכה אתכם. ואם לא עשיתם תשובה, הוו יודעים שדינכם מתפסק ביום הכיפורים'". כלומר, עשרת ימי תשובה ("ועוד בה עשיריה") הם הזמן לשנות את גזר הדין ולהיטיב את החתימה.

חשוב לדעת ולזכור כי יום כיפור הוא יום של שמחה! זה אולי נדמה כסותר את ענייני התשובה, הצום ותפילות – אך צריך לדעת כי זוהי האמת לאמיתה.

רבי ישראל מסלנט (אור ישראל, איגרת ז) כותב דברים נפלאים אודות גדלותו של יום הכיפורים. בישיבת חברון נהוג מזה עשרות שנים להקריא קודם תפילת נעילה את דבריו, שמשפיעים לטובה על הבחורים ועל תפילת נעילה שבאה בעקבותיה. כה לשונו של אבי תנועת המוסר: "יום הכיפורים הוא דבר טוב למאוד, יום סליחה וכפרה. לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים. אין לנו דבר טוב ממנו, אם היינו עושים ההכנה הראויה לתיקון דרכינו. כי יום הכיפורים מכפר עם התשובה היא עזיבת החטא. אכן גם המעט טוב מאוד, אין ערוך לה בענייני תבל, לראות לכל הפחות שתהיה איזו קבלה על להבא ביום הכיפורים, ואין לנו מסחור הנושא פרי רווח כמו לעשות הכנה בלימוד המוסרי, ולהתבונן להיטיב דרכיו, עד אשר יבוא לאיזו קבלה להבא ביום הכיפורים. אולם בכל בחינה קטנה שבקטנות, אשר יכין האדם את עצמו, להגדיל בחינת יום הכיפורים שלו, אין ערוך ואין די באר הצלחת נפשו להינצל מצרות ונצורות, ואין לנו רווח גדול מזה".

הרב זמיר כהן – החסד המיוחד של יום הכיפורים: