האם אפשר להבין את המעשים של זרע עמלק?!

אחד המפגשים המרגשים ביותר שהיו לי עם הקב"ה בכבודו ובעצמו, היה כאשר נפגשתי עם דורון.

אני מתבדח, כמובן, כי דורון הוא לא א-לוקים ולא נביא. אבל הוא יודע הכל, ממש כאילו הוא זה שברא את העולם.

"שמע, דורית (אשתו) מרוקאית. אין לך מה לצפות להבין אותה", הוא אמר לי כשניסיתי לקבל הבהרה מדורית על משפט מסוים שהיא אמרה, שצד את תשומת לבי.

"ומה אם היא מרוקאית?", לא הבנתי.

"ככה זה מרוקאים. עזוב, לא מבינים אותם. טעות שהתחתנתי איתה. רק עיראקיות נורמליות. תאמין לי...", כך משה.

"רק עיראקיות?", שאלתי. האמת, שבהתחלה חשבתי שהוא צוחק.

"שמע, אתה יועץ נישואין. תגיד לי אתה: יש עדה בעולם שיכולה להתחרות עם עיראקים? האשכנזים (ש'כנזים) אין מה לדבר, לא מגיעים לקרסוליים. אין להם שמחה, קרים כמו קרח ולא יודעים ליהנות בחיים. חייזרים. וכל העדות מאפריקה...", בקיצור, לא אלאה אתכם. הוא ידע בדיוק כל אדם ותכונותיו, כל אדם וחסרונותיו, ולקינוח הוא הוסיף: "שמע, גם לעיראקים יש חסרונות. אבל מה אני אגיד לך? כולנו בני אדם".

אה, טוב שהוא אמר את זה. כבר חשבתי שהוא א-לוקים...

אם נצא לרגע מהגיחוך שלי ונבחן מהצד את דורון, נגיע לכמה מסקנות מתבקשות:

1. הוא התחתן עם מרוקאית למרות כל ההצהרות שלו.
2. כשהוא לא מבין מישהו, הוא סותם את הגולל עם אמירה מכלילה ומקטינה על עדתו ומוצאו של האדם הלא מובן (כתבתי על כך מאמר נפרד "טוב, נו, הוא קריזיונר זה לא קשור אלי").
3. ההכללות הללו לא באמת עוזרות לו לחיות עם המרוקאית שהוא בחר, כשלכאורה הוא בא לתרץ קושיות עם ההכללות הללו.
4. המסקנה המתבקשת מכל הנ"ל היא שגם אנחנו, המגחכים על דורון, מנסים להדביק לו תווית של "מכליל / גזען", ובכך לתרץ את הקושיה שלנו למה הוא לא מסתדר בחיים.
5. בעקבות מסקנה 4, נבחן כעת את עצמנו: האם הדבקת התווית על דורון עזרה לנו במשהו, או האם היא עזרה לדורון בבעיות האישיות שלו? מסתבר שלא.

אם חשבתם לרגע שזלזלתי בו בפניו, טעיתם. כי למרות האינסטינקט הראשוני לומר לו "בפנים" את האמת שלי על ההכללות שלו, הרגשתי לפתע את מסקנות 4 ו-5, וניסיתי לשהות במקום של זה שלא יודע מה מונח לפניו.

בואו נעזוב את דורון, אף על פי שההמשך איתו היה מרתק, כי החלק הנוכחי של המפגש הוא מרתק לא פחות, ובו אני בוחר להתמקד.

אנחנו אחוזי אימה.

פשוטו כמשמעו.

יכול להיות שנולדנו לעדה ה"לא נכונה", ויכול להיות שהתחנכנו בזרם הלא צודק.

מפחיד אותנו לפתוח נושאים שהם "טאבו".

פעם מישהו התריס מולי עם אמירה די מזעזעת: "אני מבין את ההיגיון של היטלר ימ"ש", הוא הצהיר בפני.

"גם אני מבין", הפתעתי אותו. "יותר מזה, אפשר להבין כל מעשה זוועה שמישהו בעולם עשה".

"אבל זה לא סותר שאני שונא את הצורר שנאת מוות שאין כמותה", הייתי חייב להוסיף, לפני שהוא יחשוב שהצטרפתי לאיזו תנועה אנטישמית ח"ו.

הפחד הגדול מלפתוח נושאים שהם "טאבו", הוא שכאשר נבין את הצד השני המעוות ואת ההיגיון שלו, אזי בהכרח כבר לא נשנא אותו, ונהפוך להיות בדעותיו או נוותר על עמדתנו הקיצונית.

"אם אין קיצוניות - אין שלמות, ואם אין שלמות - אין התחלה", אומר החזון אי"ש באיגרת ס"א.

הקיצוניות היא חובה, ועלינו לבחור בדרך שלנו עם כל הכוח והמרץ ללכת באש ובמים בדרך התורה והמצוות.

אך כיצד נוכל להיות קיצוניים מול דבר שאיננו מבינים?

אדם שאינו מבין דבר וחצי דבר בנושאי בריאות, ויצהיר כי הוא מתנגד נחרץ לטיפול רפואי מסוים, במקרה הטוב הוא טיפש. בשביל להתנגד למשהו עלינו להבין אותו ומהיכן הוא נובע, ואח"כ נוכל להיות קיצוניים מולו.

הבנה אינה הסכמה!!!

אם אני מבין את ההיגיון של זרע עמלק, שכל הצדקת קיומו הוא לחימה בשורש הטוב בעולם, ומלחמה בערכים כמו מצפון וטוב לב, שמביאה התורה הקדושה אל כל המליארדים שחיים כאן כולל, כל אלה שאינם יהודים, זה אומר שאף על פי שהבנתי את ההיגיון של המעשים - בכל זאת ובגלל זה, הפכתי לאויב הגדול ביותר של עמלק. כי כעת הבנתי שאני בדיוק הקוטב השני והאויב המושבע שלו.

אבל בואו נרגע, כי דורון ודורית אינם מייצגים הפכי רע וטוב ח"ו, והדוגמה הקיצונית שלעיל הינה רק כדי להמחיש את הדברים לחלוטין.

דורון ודורית מפחדים שכאשר הם יבינו זה את ההיגיון של זו, הם יוותרו על הצרכים הלא ממומשים שלהם, ובעצם יתנו אישור לא רשמי למעשיו של הצד השני, ולא יבקשו ממנו לשנות התנהגות עבורם.

הם תופסים את ההבנה כאישור והסכמה.

כאשר דורון יפתח צוהר אל עולמה של דורית, וינסה להבין את ההיגיון שלה במקום לסתום את הגולל עם הכללה עדתית, הוא יוכל להבין טוב יותר היכן הוא בדיוק מצפה לשינוי ומה בדיוק מציק לו. יתירה מזו, הוא יוכל להסביר לדורית בטוב טעם את הקשיים שלו, כעת אחרי שהוא מבין מהיכן נובעים המעשים והאמירות שלה ביומיום. הוא ידע להתמודד!

הוא לא יוותר על עצמו, אלא יעצים את עצמו ואותם כזוג.

וכן להיפך, כשדורית תבין את ההיגיון של ההכללות של בעלה, ושהוא לא מתכוון לזלזל בה או בהוריה, אלא פשוט מפחד לאבד את עצמו ברגע שיבין אותה, ולכן הוא מגן על עצמו עם מסיכות של הכללות וגזענות כביכול - היא תוכל להבין ללבו יותר, ולתת לו מקום להביע מצוקות בלי שיצטרך להכליל. כי היא תבין אותו, אף על פי שהדבר האחרון בעולם שהיא מסכימה עליו זה שמשהו במרוקאיות שלה לא בסדר...

כשנדע שגם אם שמענו והבנו עוד צדדים ואנשים זה לא אומר שוויתרנו על מי שאנחנו, עם הקיצוניות שלנו, נוכל להפסיק לחיות בפחד.

נוכל לאהוב את הזולת, לכבד אנשים שלא בדיוק חושבים או מתנהגים בקודים שגדלנו וחונכנו בהם.

נוכל לאהוב את ילדינו המתבגרים והבוגרים ולקבל אותם כחלק בלתי נפרד מהמשפחה, כי נוכל סופסוף לפתוח להם פתח שיסבירו לנו. זה לא אומר שהם יחנכו אותנו. להיפך, כשנבין אותם, נוכל לחנך אותם. כעת אנחנו רק מפחדים מהם ומהדעות העצמאיות שהם פיתחו במשך השנים שבהן לא הבנו אותם, וזה רק בונה עוד ועוד חומות. אם נבין אותם, הם יקשיבו לנו. בטוח.

אם נסיר את הפחד, יעבור הכאב.

נוכל לבנות בית איתן וחזק שמדברים בו.

נוכל להביע את עמדותינו ולא לתת דוגמא אישית של אנשים שחוסמים רגשות ותחושות של אחרים.

הלוואי ונזכה.

שנה טובה ומתוקה.

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.Cpini41133@gmail.com