הלכה ומצוות
נעים להכיר, שנת שמיטה: 4 סיטואציות יום-יומיות שאנו הולכים להיתקל בהן
ממש בקרוב אנחנו הולכים להיכנס לשנת שמיטה. יש הרבה דינים והלכות, אז בואו מתחיל עם 4 סיטואציות יום-יומיות שאנו הולכים להיתקל בהן כבר בימים הקרובים שלאחר ראש השנה, וחשוב לדעת עבור השנה כולה. הנה כמה מפגשים ראשונים עם שנה שביעית
- הרב יצחק יעקב פוקס
- פורסם כ"ג תשרי התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)
רבים חושבים, שדיני איסורי עבודת הקרקע בשמיטה, שייכים למתגוררים בקיבוץ, במושב חקלאי או לבעלי שדות, מטעים ופרדסים בלבד. הבה נמחיש כיצד ניפגש עם השמיטה גם בעיר המאוכלסת בשכונות צפופות:
1. תליית כביסה על גבי החבלים
במוצאי ראש השנה, אור ליום חמישי - צום גדליה, בוודאי יופעלו רבבות מכונות כביסה, מלאים בסוגי כביסה שונים. ביניהם סריגים, גרביים, שמיכות צמר שנטף עליהם דבש טליתות הזקוקות לריענון לקראת היום הקדוש. כביסה כעין זו, אינה נסחטת בסחיטה המרבית, ואף לא מוכנסת למייבש הכביסה. רבות תצעדנה, כדרכן בשש השנים האחרונות, לכיוון המרפסת ובידן קערת הכביסה כדי לתלות את הכביסה הנוטפת מים על גבי החבלים שמעבר למרפסת...
כמובן, אין בדעתה של עקרת הבית להשקות את קרקע החצר או הגינה הצמודה לבית, אבל לדעת הרב אלישיב זצ"ל, יש בפעולה זו איסור השקיה - תולדת זריעה האסורה בשמיטה. אף אם עדיין אין צמחים בקרקע, אבל שפיכת המים מכשירה את המקום להיקלטות זרע או צמח.
מתי מותר לתלות כביסה נוטפת מים בחבלים?
במקרים הבאים:
א. כשהמקום מרוצף לחלוטין
ב. כאשר המקום משמש למעבר לרבים (אין סיכוי לצמיחת צמחים)
ג. כאשר המקום כבר נרטב מגשם או מהשקיה - מותר לשפוך שם מים, שכדברי כף החיים לעניין שבת: "ריבוי ההשקיה רק מקלקל הצמחים"
2. הדחת רצפות
מן הסתם במוצאי ראש השנה זקוק כל בית לשטיפת הרצפות, ורבים נוהגים לגרוף את מי השטיפה בעזרת המגב דרך המרזב שבמרפסת לעבר הרחוב. ובכן, כאשר מדובר ב"שטיפה האחרונה" במים נקיים - אסור לגרפם לעבר קרקע, אלא בתנאים הנזכרו לעיל.
(צילום: shutterstock)
3. השלכת קליפות פרי וגרעיניו אל החצר
יש שייפגשו עם דיני ה"שמיטה" כנראה כבר בעצם יום הדין - ראש השנה. אותם שיישבו על גבי המרפסת או בקרבת חלון, ובעודם אומרים תהילים, או מעיינים במאמר העוסק במהות יום הדין, וכדרכם אוכלים פרי טעים ועסיסי, ולבסוף, יישארו בידם מספר גרעינים. כל אדם שחונן בנימוס ודרך ארץ מטריח עצמו אל עבר פח האשפה - מקומם הטבעי של שיירי קליפות פרי וגרעיניו. אולם אולי יש שיאמרו לעצמם "ביום הדין חובה לנצל כל רגע, חבל על ביטול תורה... ויתירו לעצמם להשליך את הנותר אל הגינה או החצר. בכך הם עוברים על איסור דאורייתא של זריעהבשמיטה ואף ביום טוב. שהרי רבים עד מאוד עצים שצמחו מגרעין שהופל לקרקע, נקלט ונבט והוציא פירות טעימים, אלא אם כן, המקום מרוצף או משמש מעבר לרבים כנאמר לעיל.
4. השלכת שיירי ירקות ופירות לאדמה
יש להיזהר לאורך כל שנת השמיטה, כשמטיילים עם ילדים בגן העיר, או בטיול או מסלול, שלא להשליך שיירי ירקות ופירות לאדמה. שאריות אלו מהוות דישון וזבל מצוינים להשבחת גידולי הקרקע, ועידוד צמיחתם ובפרט קליפות בננות.
* * *
גרמא - מותרת בשמיטה
בשונה מאיסורי שבת, בהם אסרו חכמים גם פעולות שאינן ישירות, אלא נגרמות כתוצאה מפעולת האדם, כגון, שאסור ליטול ידיים על גבי גג כשהמרזב מוליך את המים לגינה, הוא הדין שאין להשתמש בשוקת מים בגינה ציבורית אם הניקוז מוליך את המים לערוגות.
לעומת זאת, בעניין שמיטה, לדעת החזון איש, כיוון שנאמר "שדך (עצמה) לא תזרע וגו'", הרי שאם המלאכה נעשית ב"גרמא" (לא מתבצעת באופן ישיר, אלא כתוצאה מפעולה) - היא מותרת בשמיטה.
הנה כמה דוגמאות:
1. תליית כביסה נוטפת על חבלים שבתוך המרפסת, ולא ישירות מעל החצר - מותרת
2. מותרת הפעלת מזגן, שמימיו מתנקזים לגינה
3. מותרת הפעלת השקיה ממוחשבת לפני השמיטה, כאשר תמשיך להשקות בשמיטה, אפילו מעבר לנצרך לשימור גידולי הקרקע
4. מותרת שטיפת רכב החונה על מדרכה מרוצפת, כאשר מי השטיפה נוזלים עם שיפוע הכביש לעבר גינה