סיפורים אישיים

אדם אחד בלבד הגיע לדרשה, וכך הגיב הדרשן. הסוף - יפתיע גם אתכם

"גם אמבולנס מביאים כדי להציל אדם אחד, ומדוע תהיה הצלתו הרוחנית של יהודי פחותת ערך לעומת הצלתו הגשמית?"

  • פורסם כ"ד שבט התשפ"ב |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

הדרשן הגדול הרב יעקב גלינסקי זצ"ל הרבה לומר כי על האדם לעשות את רצון ה' בכל מצב, וגם כשנראה שלא תהיה לזה כל תועלת. הרב גלינסקי הוסיף וסיפר את הסיפור המופלא הבא:

הגאון רבי רפאל ברוך טולידנו, רבה של העיר מקנס במרוקו, התגורר באחרית ימיו בבני ברק והיה מזכה את הרבים בדרשות שנשא לעולי מרוקו, כשהוא מעודד אותם לשלוח את בניהם לישיבות, וכך הציל נפשות רבות מישראל מרדת שחת.

באחד הימים הגיע רבי רפאל ברוך זצ"ל לרב גלינסקי, ואמר לו שיש לו איזו מושבה בדרום, באזור באר שבע, שאין שם מקווה טהרה. "חייבים לבוא לשם, ולדבר בעניין הזה של קדושה וטהרה, כדי שהתושבים במקום יפרישו כל אחד סכום נכבד מכיסו יותר מכפי יכולתו, ובכוחות משותפים יממנו את הקמתו של מקווה טהרה".

קמו השניים, רבי רפאל ברוך טולדנו והרב יעקב גלינסקי, ונסעו לאותה מושבה, מרחק של כשעתיים נסיעה. הם הגיעו לבית הכנסת המקומי, ומצאו בו... איש אחד בלבד! רק אדם אחד מתושבי המקום פינה לעצמו זמן כדי לשמוע את הדרשה. אדם אחד, ותו לא.

הרב גלינסקי פנה כה וכה, הסתכל לפה והסתכל לשם, חיפש לראות אולי יבוא עוד אחד, אבל אין אף אחד. רק הוא, רבי רפאל ברוך ועוד אדם אחד בודד מתושבי המקום.

ההרגשה היתה מאוד לא נעימה. הם טרחו ובאו מרחוק וכמעט אף אחד מתושבי המקום לא טרח להגיע לבית הכנסת שנמצא בסמוך?! ובכלל, הרי מטרת הדרשה הזאת היא לגייס תרומות. יושב כאן יהודי אחד בודד, הוא יכול לתרום לבד מקווה טהרה? מה הוא, רוטשילד? אין שום סיכוי שהדרשה הזאת תשיג את יעודה...

אבל רבי רפאל ברוך לא ויתר. היה לו מקל רבני עם גולת כסף בראשו. הוא הרים את המקל בתנועה החלטית, הכה ברצפה ואמר לרב גלינסקי: "רבי יעקב! גם אמבולנס מביאים כדי להציל אדם אחד, ומדוע תהיה הצלתו הרוחנית של יהודי פחותת ערך לעומת הצלתו הגשמית?"

רבי רפאל ברוך התיישב, היהודי הנוסף שהיה שם התיישב גם הוא, והרב גלינסקי עלה לבימה שלפני ארון הקודש. את דבריו פתח בפירוש חזק מאוד. נאמר בפסוק "כשופר הרם קולך". כמו שאדם התוקע תקיעת שופר - אין הבדל בקול התקיעה ובמשך התקיעה בין אם הוא תוקע עבור אדם אחד או עבור מאה אנשים, כך גם כשאומרים דרשה - זה לא משנה אם אומרים אותה לאדם אחד או למאה אנשים, גם לאדם אחד צריך לומר את הדרשה באותו הלהט ובאותה ההתלהבות!

 

רק שני אנשים ישבו שם ושמעו את הדברים הנלהבים

הרב יעקב גלינסקי עצם את עיניו, דמיין כאילו בית הכנסת מלא מפה לפה, ודיבר מקירות ליבו על ענייני הטהרה והקדושה, כמה שזה חשוב שיהיה מקווה טהרה בכל יישוב שיש בו יהודים, על אחת כמה וכמה יישוב שכל תושביו יהודים, בארץ הקודש, איך ייתכן שלא יהיה מקווה טהרה, ולכן נקראים כל תושבי המקום לעשות כל אחד מאמץ גדול יותר מכפי יכולתו ולתרום כסף כדי להקים כאן מקווה...

את הדברים נשא הרב כחוצב להבות אש, כאשר עיניו עצומות. הוא היה בטו שתוך כדי הדרשה בוודאי באו עוד כמה אנשים, לפחות חמישה או שישה נוספים. לא יכול להיות שאף אחד לא מגיע. אבל הוא לא פתח את העיניים כדי שלא להתאכזב...

כשסיים לדרוש בלהט רב כדרכו בקודש, פקח הרב גלינסקי את עיניו והביט אל בית המדרש ש... נשאר ריק! חוץ מאותו יהודי בודד שהגיע לפני הדרשה, היה שם עוד יהודי אחד מתושבי המקום שהגיע באיחור. זהו! רק שני אנשים ישבו שם ושמעו את הדברים הנלהבים...

ההרגשה היתה קצת חמוצה. דרשתי ודיברתי והגעתי מרחוק ובסוף כלום... גם אם שני אלו יתרמו כל אחד סכום הגון זה כמובן לא יספיק לבניית מקווה...

הרב טולדנו והרב גלינסקי יצאו החוצה, והנה מעזרת הנשים יורדות שתי נשים שהקשיבו גם הן לדרשה. מסתבר שלא רק שני אנשים באו לשמוע, אלא ארבעה. הנשים הללו היו נשותיהם של שני הגברים שישבו בבית הכנסת.

אחת מאותן נשים ניגשת לבעלה, מסתודדת אתו זמן קצר בצד, ולאחר מכן ניגשים שניהם לרב גלינסקי זצ"ל ולרבי רפאל ברוך זצ"ל, והאיש אומר להם: "אשתי סיפרה לי שהיא התרגשה מאוד מהדרשה שנאמרה בכזה להט ומעומק הלב", הוא מסביר, "יש לנו כספי שילומים שקיבלנו מגרמניה, כפיצוי על הרכוש היהודי שנשדד, נבזז והושחת בשואה הנוראה. החלטנו לתרום עכשיו חצי מהסכום שחסכנו עד כה, לטובת בניית מקווה".

כששמעו בכמה מסתכם אותו חצי של שני בני הזוג ניצולי השואה, התברר שמדובר בסכום שמספיק לשני שליש מהסכום הנדרש בניית המקווה. נשאר צורך לגייס עוד שליש משאר אנשי המושבה...

הבעיה היתה שכאמור לא היה נראה שתהיה היענות כלשהי מצד אנשי המקום שאפילו לשמוע את הדרשה לא טרחו ואיך יוכלו לבקש מהם גם לשלם כסף עבור בניית המקווה?

אבל רבי רפאל ברוך לא הסכים לתת להזדמנות הזאת לחמוק מידיהם. הוא עשה בירור קצר והתברר לו שיו"ר המועצה הדתית באותה המועצה הוא תושב מקנס לשעבר, העיר בה כיהן כמרא דאתרא. הרב הלך אליו וחייב אותו לשלם את השליש הנותר: "תראה איזו אשה צדיקה יש לכם פה במושבה", אמר הרב, "שני שליש מבניית המקווה היא תרמה מכספה הפרטי שחסכה במשך שנים. אתה לא יכול לעשות מאמץ ולהוסיף תקציב כדי לממן את השליש הנותר??? ככה מתנהג יליד מקנס? זה החינוך שקיבלת בבית???".

ואכן פעלו הדברים את פעולתם, והמקווה קם ונבנה לשם ולתפארה!

את הדברים אמר נכדו של ר' יוסף ברמן, הרב גלינסקי זצ"ל, לאתר 'דרשו', בציינו כי סבו היה אומר שהסיפור הזה לימד אותו לא לזלזל בשום השקעה, כי מי שמחליט בסופו של דבר מה תהיה התוצאה, זה רק הקב"ה, בעוד אנו עושים השתדלות בלבד.

מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, מייל mit@htv.co.il

סודה של טהרת המשפחה היהודית - הרב זמיר כהן בהרצאה מרתקת:

המדריך למתחזק, והפעם: איך שומרים טהרת המשפחה?

להרחבה בנושא מקווה וטבילה, לחצו כאן.

כיצד אשמור טהרה אם בעלי מתנגד לכך?

תרשים מאיר עיניים מציג את כל הלכות הטהרה לאחר לידה

מה ההיגיון לטבול דווקא במקווה טהרה?

הרווח הבריאותי שבשמירת טהרה

"הרגשתי שמצוות הטהרה הצילה את חיי"

צפו בדבריו של הרב בצרי: מה המשמעות של שמירת הטהרה?

שבילי טהרה: מצוות הטהרה אינן מובנות, למה עלי לקיים אותן?

תגיות:מקווההרב יעקב גלינסקי

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה