האם מותר להשקות את הדשא בשנה שביעית?

אסרו חכמים להשקות בשביעית, בין שמשקה בידיו או שמשקה על ידי ממטרות וכיוצא בזה. אולם, שדה שאין מספיקים לה מי הגשמים וזקוקה להשקיה תמידית בימות הקיץ, מותר להשקותה, אך לא בעונת הגשמים שאז כבר יורדים גשמים עליה.

הצלה מהפסד - כל שדה שיש חשש שאם לא ישקו אותה, יגרם נזק או הפסד אפילו מועט לפירות או לצמחים, וכגון שאין יורדים גשמים כדי הצורך, מותר להשקותה. וכן מותר להשקות דשא, כל שההשקיה באה למנוע התייבשות.

כמות המים - כאשר הותר להשקות את השדה, רשאי להשקות כדרכו ללא הגבלה מסויימת בכמות ההשקיה.

מי כיור / מזגן

כיור שהמים הנשפכים לתוכו מתנקזים דרך צינור ומגיעים לקרקע שיש בה צמחיה, מותר ליטול בו ידיים או להדיח בו כלים. וכמו כן, כששוטף את רצפת הבית, מותר לגרוף את המים לניקוז עם צינור שיורד לגינה, גם אם אין חומרי ניקוי במים והם מועילים לצמחים. וכן מותר להפעיל מזגן כשהמים שבצינור יורדים לגינה, וכל כיוצא בזה. והיתר זה הוא אפילו לגינה שאין היתר להשקותה.

והרי זה "פָּסִיק רֵישֵיהּ דֵלָא נִיחָא לֵיה בִּדְרַבָּנָן", שבארנו לעיל שמותר. ובלאו הכי יש אומרים שאין זה נחשב כפסיק רישיה, אלא "גרמא", וגרמא באיסור דרבנן של השקיה, מותר.

נטילה ושתיה בגינה

האוכל פת בגינה או בדשא, רשאי ליטול ידיו על הצמחייה. וכמו כן, רשאי לשתות מברז שעל הדשא, ואין לחוש לזה שהמים נשפכים עליו ומשקים אותו. אמנם בשבת, אסור לעשות כן, שכיון שנוטל ידיו ושותה על הצמחים, אין זה נחשב "גרמא", אלא הרי זה בגדר "פסיק רישיה דלא ניחא ליה", שהתבאר לעיל שבאיסור דאורייתא הוא אסור, ורק בדרבנן מותר. ולכן, בשבת, אסור. ובשביעית, מותר.

יין ומי רגלים

מותר לשפוך יין על זרעים, לפי שאדרבה היין חזק ומקלקל אותם. וכן מותר להטיל עליהם מי רגלים, שגם הם עזים ומקלקלים אותם. והרי אפילו בשבת מותר לעשות כן, קל וחומר בשביעית שההשקיה אינה אסורה מן התורה אלא מדרבנן. (חוברת "השבת בהלכה ובאגדה")

צלחות ומערכת השקיה

מותר לעשות "צלחות" [ערוגות עגולות] סביב העצים להשקיה. וכן מותר לבנות מערכת צינורות או ממטרות וטפטפות.